"בלימת הנפילה, סיבוב ונסיקה" – כך תיאר לפני 12 שנים יו"ר האופוזיציה דאז, בנימין נתניהו, את השלבים ליציאה ממשבר כלכלי. ההתקדמות בפיתוח החיסונים לקורונה עשויה להביא לבלימת הנפילה במשבר הנוכחי. ואולם, נראה שבממשלה לא נערכים לבצע את תנועת הסיבוב ולא מכינים תוכניות לנסיקה. בתוך כל המולת הסגרים וההגבלות, שוכחים שההתמודדות האמיתית עם השלכות המגפה הכלכלית תתחיל רק ביום שאחרי הקורונה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
היום שאחרי הקורונה הוא גם היום שבו מיליון מובטלים יפסיקו לקבל דמי אבטלה, היום שבו הבנקים יגבו את החובות ויפסיקו לדחות החזרי משכנתאות, והיום שבו המדינה תפסיק לחלק מענקים ותתחיל לחשוב מהיכן היא מחזירה את 100 מיליארד השקלים שהקצתה לטיפול בקורונה. סוכנויות הדירוג מצפות מישראל לחתוך את הגירעון מכ-12% מהתוצר בשנת 2020 ל-7% בשנה הבאה. הממשלה תצטרך לשבור את הראש איך עושים את זה מבלי להעלות מיסים, צעד שנחשב ל"טאבו" בזמן מיתון.
כפי שחשוב להיערך ליציאה מסגר באופן מסודר, כך חיוני לתכנן מראש את היציאה מהקורונה. לאורך המשבר שמענו תרחישי אימים שונים על קריסת הכלכלה הישראלית. הקורונה כבר גבתה קורבנות רבים בתחום העסקי, אבל חלק מהמומחים צופים שהנפילה הגדולה ביותר תתרחש דווקא אחרי שהנגיף יובס.
העסקים בישראל ספגו כידוע פגיעה חמורה בתקופת הקורונה. לכן, במבט ראשון, מפתיע לגלות שפחות תאגידים עסקיים החלו השנה בהליך פשיטת רגל ביחס לאותה תקופה אשתקד. על פי הנתונים העדכניים לחודש אוקטובר של הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים, 721 תאגידים פתחו בשנת 2020 בהליך פשיטת רגל, לעומת 775 באותה תקופה בשנת 2019.
איך זה יכול להיות? עו"ד חיות גרינברג, מומחית להליכי חדלות פירעון וכינוס נכסים, לא רק מתעקשת שהיא יודעת את התשובה, אלא גם מזהירה שהסיבה בכלל לא חיובית. "עשרות אלפי עסקים יקרסו", מעריכה גרינברג, "זה יבוא כמו צונאמי".
המשק הישראלי "חולה אשראי"
על מנת להבין את התחזית הקודרת של גרינברג צריך קודם כל להבין כיצד נכנס השוק הישראלי למשבר. כבר במחצית השנייה של שנת 2019 העריך בנק ישראל את הסיכון באשראי העסקי הלא פיננסי בישראל כבינוני-גבוה.
יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא פיננסי עמדה בסוף מרץ השנה על סכום עתק של יותר מטריליון וחצי שקלים (1,560 מיליארדי שקלים). המשמעות היא שהחוב של המגזר הפרטי עמד על סכום ששווה ל-110.2% מהתוצר. המשבר הביא לגידול בחוב העסקי, שנבע בעיקר מגידול באשראי שנתנו הבנקים, כך ששיעור הגידול בחודש מרץ לבד עמד על 4.2%.
"הכלכלה הישראלית גם ככה חולה, מכורה לנטילת אשראי", אמרה גרינברג בשיחה עם N12, "אנשים כאן יותר אמיצים, פחות מתביישים ויותר מתוחכמים. ילדים בני 28 רצו לפתוח פאב או בר וקיבלו אשראי של מיליון שקל או מיליון ושלוש מאות אלף. חיילים משתחררים מהצבא עם חוב של 150 אלף שקל ומגיעים אלי בבקשה לעשות פשיטת רגל".
עסקים רבים בישראל הסתמכו על תקופת החגים והתאכזבו עם כניסתו לתוקף של הסגר. "יש מגזרים שלמים שבונים על התקופה הזו", היא מתארת, "בינתיים העסקים ג'ינגלו הלוואות, מחזרו, לא העבירו פנסיה לעובדים, דחו תשלומים. חלק גדול מהעסקים בישראל מתנהלים ככה".
אשראי בערבות המדינה – "טעות גורלית"
על מנת להתמודד עם משבר הקורונה, מעמידה ממשלת ישראל לעסקים קטנים ובינוניים קרן הלוואות בערבות המדינה. הקרן מאפשרת לעסקים בכלל ענפי המשק לקבל הלוואות בסכום של עד 500 אלף שקלים או 8% מהמחזור שלהם - הגבוה ביניהם. במרבית המקרים, תנאי ההלוואה מאפשרים להתחיל להחזיר אותה רק חצי שנה לאחר מועד לקיחת ההלוואה.
"המדינה עודדה את העסקים לקחת עוד ועוד הלוואות", מתארת גרינברג, "בכך היא טשטשה את הנזקים של הקורונה אבל לא באמת פתרה את הבעיה. העסקים כרגע לא מרגישים את הנזק בתזרים באופן מלא. הם זוכים לחיות עוד יום. אבל עבור עסק קורס, שלא באמת מסוגל לעבור את המשבר, זה רק דוחה את הקץ. מבחינת בעל עסק כזה הקורונה נתנה לו עוד שנה עד שהוא יצטרך להתמודד עם הבשורה הרעה של פשיטת הרגל".
גרינברג לא רק משתפת בהערכות שלה, היא חווה את הדברים בשטח. "יש עסקים שהתייעצו איתי כבר בתחילת המשבר, איך אני מתכונן ליום של חדלות הפירעון", היא סיפרה, "הם מבקשים ממני 'תגידי לנו מה יקרה ביום שבו יהיה צריך להחזיר את החובות'. עסקים רבים יודעים שהם הולכים לפשיטת רגל ובימים אלו בונים ומתכוננים ליום הזה".
"עצמאים מוכרים את הבית, הממשלה טעתה"
לשיטתה של גרינברג האסון הממשמש ובא יכה כמעט בכל ענפי המשק. "מסעדות, חברות בניה, חברות שירותים בתחום המלונאות, רשתות אופנה שעדיין מחזיקות חנויות ואפילו תגברו את האונליין", היא מונה את העסקים שכבר פנו אליה לקראת הליכי חדלות פירעון, "הם כבר על הקצה ומעבר לו".
"בפברואר מרץ 2021 לא נראה עליה בתיקי חדלות – נראה צונאמי", חוזה גרינברג, "מאמינה שהמספר יוכפל בפי שניים, עשרות אלפי עסקים ועצמאיים יקרסו. אנחנו מסתכלים על בועה והיא מראה תמונה מאוד מעוותת. המון עסקים כבר מצמצמים חשיפות, מצמצמים פוזיציות, מנסים כבר עכשיו להגיע להסדרים עם הנושים, כמה חודשים לפני שלא יוכלו עוד ויאלצו ללכת לחדלות פירעון".
סנונית ראשונה לאסון שנמצא מעבר לפינה אפשר אולי לראות בנתונים שכבר עולים של חדלות פירעון של יחידים. הכוונה ביחידים היא לעצמאים ברוב המקרים, אבל גם שכירים במקרים מסוימים. 13,611 יחידים פשטו השנה את הרגל בין מרץ ואוקטובר, על פי נתוני הממונה על חדלות פרעון במשרד המשפטים, זאת לעומת 9,446 בשנה שעברה.
לפני כשנה נכנס לתוקפו חוק חדש שמסדיר את הליכי פשיטת הרגל. החוק נועד על מנת לקצר את ההליכים הבירוקרטים, לתעדף את שיקום של החייבים וכן להגדיל את הסכומים שהנושים יקבלו. התיקים הראשונים לפי החוק החדש כבר מתנהלים בבתי המשפט וגרינברג מתארת כי הוא מגדיל את האינטרס של הצדדים לסגור את ההליך בהסכם. ואולם, זה לא משנה את תחזיתה הקודרת של גרינברג, בשל מצבם הקשה של העסקים שאת בעליהם היא פוגשת.
"עצמאים מתחילים למכור את הבתים שלהם", מתארת גרינברג, "אלה שיחס הנכסים לחובות שלהם טוב יחסית, ממזערים עכשיו את הנזקים. בפעמים רבות, המשמעות היא מכירת הבית של המשפחה והילדים. אלה שאין להם מאיפה להביא את הכסף, ברגע שהבנקים יתחילו ללחוץ על ההחזרים והדחיות שבהחלט לא יימשכו לנצח, הם פשוט יקרסו".
לגרינברג יש ביקורת על התנהלות הממשלה. "לדעתי זו הייתה טעות מוחלטת ללכת על מדיניות של הלוואות בערבות המדינה", היא משוכנעת, "קוצר הזמן שגזר מצב החירום ושיקולים ואינטרסים למיניהם הביאו כנראה לפתרון הזה במקום שיחשבו מחוץ לקופסה. במקום הלוואה למשל בסכום של 100 אלף שקלים בערבות של 40 או 60 אחוזים, עם הסיכון שלא תוחזר כמובן, המדינה יכולה הייתה לתת 20 אלף שקלים כמענק".
"אולי זה לא פופולרי להגיד", מסכמת גרינברג את דבריה, "אבל זה בסדר שעסק שלא יודע ולא בנוי להתמודד עם משבר גדול יגיע לסיומו. חברה בריאה יודעת להתמודד עם משברים גם אם הם נותנים לה מכה קלה או קצת יותר חמורה בכנף. ההלוואות בערבות המדינה רק מעמיקה את בור החובות שעשרות אלפי עסקים נפלו אליו, מחכים ליום הדין".
לא מתחייבים על דד-ליין להחזרת המשכנתאות
בבנק ישראל עורכים פעם בשנה מבחן לתרחיש קיצון במשק ובודקים האם הוא עלול להביא לחוסר יציבות במערכת הבנקאית. בכל פעם בוחנים תרחיש שונה, כמו למשל מצב של מלחמה, ומעריכים כיצד הוא ישפיע על התוצר, אחוזי האבטלה, הבורסות, מחירי הדיור ועוד. לפני מספר שנים דנו בבנק ישראל אפילו בתרחיש של פנדמיה.
משבר הקורונה משפיע על המדדים באופן דומה לזה שחזו בתרחישי הקיצון של בנק ישראל. הבשורה המעודדת היא שתסריטי האימה התיאורטיים שערכו בבנק נגמרו בסוף טוב, שבו המערכת הבנקאית עומדת איתנה. המשמעות היא שהבנקים שאין חשש לסגירת ברז האשראי של הבנקים.
למעשה, לא צריך להסתפק בתחזיות של בנק ישראל ליום הדין. די להביט בדוחות הכספיים שפירסם בנק לאומי בשבוע שעבר. הדוחות מציגים רווח כולל של כמיליארד שקלים ברבעון השלישי של 2020, חרף המיתון הכבד.
אז אולי הבנקים ישרדו את הקורונה, אבל אי אפשר לומר את זה על כל מי שצריך לשלם משכנתאות לבנקים. כמו בעלי העסקים שדוחים את הקץ בעזרת הלוואות שיתקשו להחזיר, גם חלק מרוכשי הדירות שאינם יודעים כיצד יחזרו לשלם אחרי שתסתיים דחיית ההחזרים שנקבעה בתקופת הקורונה. אומנם מרבית רוכשי הדירות לא השתמשו באפשרות הדחייה – כ-25% מיתרת המשכנתאות בישראל הוקפאה ומאז ירד הנתון לכ-12% - אבל די באחוזים בודדים שלא יצליחו לעמוד בהחזרי המשכנתאות כדי לחולל משבר נדל"ני.
אף אחד במערכת הבנקאית לא יתחייב כרגע על הדד-ליין של המשכנתאות, התאריך שבו יופשרו כל ההקפאות בתשלומים. יתכן שעוד יוחלט על דחיות נוספות, במשכנתאות וגם בהלוואות למשקי בית. גם המועד שנקבע לסיום רשת הביטחון הכלכלית לשכירים – דמי אבטלה מורחבים עד יוני 2021 – אינו חקוק בסלע ועשוי להשתנות בהתאם למגמות התחלואה. אבל בין אם התאריך יהיה ביוני או במועד אחר, צריך להיערך ליום שבו מאות אלפי מחוסרים תעסוקה יפסיקו לקבל קצבאות מביטוח לאומי – וכבר ברור שלא לכולם תהיה עבודה לחזור אליה מהחל"ת.
כך, יתכן שגם ביציאה מהקורונה ובהפסקת תוכניות הסיוע נדרשת מעין תוכנית רמזור. תוכנית שבמסגרתה תתייחס המדינה באופן דיפרנציאלי למגזרים וענפים שונים, בהתאם ליכולתם להשתקם מהמשבר, ותסייע להם לבצע את הסיבוב והנסיקה לעתיד טוב יותר.