התוכנית הכלכלית שהציגו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ אמש (ראשון) עוררה הדים רבים – בכירי האוצר הבהירו מיד שהתוכנית לא עברה דרכם והיועץ המשפטי הזכיר את המכתב ששלח כבר בשבוע שעבר, ובו רמז כי מהלכים גרנדיוזיים בכסף הציבורי עלולים להיחסם על ידו. אבל כשמסתכלים על התוכנית עצמה נשאלת השאלה - האם מדובר בניצול נכון של הכסף שלנו? האם זה מה שהמשק צריך? דיברנו עם שני כלכלנים שלרוב חושבים הפוך זה מזה, אך הפעם קיבלנו מהם תשובות דומות: התוכנית הזו היא ישראבלוף.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

כתבות נוספות ב-N12:

"ההוכחה הכי ברורה לזה שזה הכול תעמולת בחירות זה העובדה שהם שמו את משרד האוצר בצד, פירקו את משרד האוצר", הבהיר עומר מואב, פרופסור לכלכלה בבינתחומי הרצליה ובבית ספר ווריק שבאנגליה. "איך אני יודע בוודאות שזה פופוליזם? כי היה הרבה זמן להכין את התכנית הזאת – אז למה דווקא עכשיו? ולמה אין תקציב? ולמה משרד האוצר לא מעורב? איך יכול להיות שהדרג המקצועי לא מעורב?

"זו תוכנית של נתניהו וכ"ץ בלי כל הדרג המקצועי באוצר, אז אין בכלל ספק שמדובר פה בחוסר אחריות, ואני באמת מקווה שכמו שהיועץ המשפטי אמר - אסור להם לעשות את זה. זו באמת גניבה מהקופה הציבורית למטרות תעמולת בחירות".

סגר (צילום: יוסי אלוני, פלאש/90 )
"יש הבדל בין הפיצוי שמגיע לעסקים שונים" |צילום: יוסי אלוני, פלאש/90

גם ד"ר אסף פתיר, מומחה למקרו כלכלה, הציג עמדה כללית דומה: "כבר מהסתכלות ראשונית אפשר להגיד שמאוד קשה להתייחס לזה ברצינות. הבעיה היא שבסוף אין תחליף ללחשב – כשהם מדברים על מענקים לעסקים למשל, יש שני דברים שאני לא יודע – לא כמה זה יעלה ולא כמה זה יעזור. מישהו צריך בסופו של דבר לשבת ולעשות איזושהי הערכה: כמה עסקים נפגעו, איך זה יסייע להם, האם עדיף לתת להם הלוואה או דווקא פריסת תשלומי מע"מ? יש כל מיני אופציות וקשה מאוד לענות על זה בלי לשבת עם נתונים וחישובים והרבה מאגרי נתונים מסובכים, שזה בעיקרון מה שמשרד האוצר אמור לעשות".

"זה מאוד קל לכתוב דברים כאלה במצגת כזו, וזה אפילו בסדר כשפוליטיקאי עושה את זה כהצהרת כוונות, אבל ממשלה לא יכולה להתנהג ככה", המשיך ד"ר פתיר. "יותר מזה - אם עכשיו היה מרץ והממשלה הייתה עושה חבילת סיוע שהיא רוצה להעביר מהר כדי שאזרחים לא יקרסו, בסדר. אבל אנחנו עכשיו 10 חודשים אחרי, בשלב הזה אמורה להיות לממשלה כבר תוכנית יותר קונקרטית לגבי איך מחזיקים את המשק בחיים, ותשעת הסעיפים שהם הציגו היו אמורים להשתלב כחלק מראייה יותר כללית של מה אנחנו מנסים לעשות.

קניון איילון (צילום: אבשלום ששוני, פלאש/90 )
כשהמשבר ייגמר ונצטרך את הכסף - נגלה שהוא נגמר|צילום: אבשלום ששוני, פלאש/90

זה נראה כאילו, וזה כנראה לא רחוק מהמציאות, יש בחירות והם רוצים לעשות מסיבת עיתונאים שבה הם אומרים הנה אנחנו מחלקים המון דברים, בלי שום עבודת מטה. זה היה צריך להיות חלק מתקציב, זה שאין תקציב זה הפשע הגדול. מה שבאמת מאוד בולט זה שהם לא עושים עבודה. זאת אומרת שזה נראה שזו תוכנית שמה שהנחה אותה זה העצות מיועצי התקשורת ולא מהיועצים הכלכליים, ואחרי זה היועץ הכלכלי ימצא דרך להצדיק אותה בדיעבד".

"עבודה יותר קשה מפשוט להעביר כסף"

גם כשיורדים לפרטים פרופ' מואב וד"ר פתיר טוענים שהתוכנית בעייתית. "זה חסר היגיון", אומר פרופ' מואב על המענקים. "מה הרציונל הכלכלי במצב כזה? לעזור למי שנפגע ומי שזקוק לסיוע - זה שני קריטריונים שונים זה מזה. זה שבן אדם נמצא בעשירון תחתון או חמישי לא אומר שהוא נפגע בכלל מהמשבר, ומצד שני יש כאלה שכן נפגעו אבל לא זקוקים לעזרה. ברור שאנשים שמחים לקבל את הכסף אבל זה לא מגיע בחינם".

פתיר דווקא לא בטוח שמענקים אוניברסליים וחד פעמיים לאזרחים הם הבעיה, אך הוא מאמין שהסיוע לעסקים שהוצג בתוכנית נעשה בצורה חובבנית: "אני נגיד חושב שיש עסקים שנפגעים מהקורונה יותר מאחרים, יש הבדל בין מלון או מסעדה שהפעילות שלהם מוגבלת באופן פעיל על ידי הממשלה, לבין עסקים שנפגעו מהמצב הכללי במשק. המדינה צריכה לעזור אחרת לעסקים כאלה וכאלה, וזה נכון שקשה לעשות את זה בטווח הקצר, אבל 10 חודשים אחרי שהמגיפה פרצה כבר היה אפשר להקים את המנגנונים שיעשו את זה. יותר מזה היה אפשר לייצר מנגנונים שיסייעו לעסקים לפעול במקום לפצות אותם, אבל זה דורש עבודה, זו עבודה יותר קשה מפשוט להעביר כסף".

בלי תקציב - אין רפורמות

ומה לגבי הרפורמות שהציג כ"ץ בתוכנית שלו? "ישראל כ"ץ כבר חצי שנה אומר 'אני אביא רפורמות, נשחרר רגולציה, נקל על הבירוקרטיה'  – אבל כלום", אומר מואב. "כשלא עושים תקציב אז אי אפשר לעשות חוק הסדרים, ובלי חוק הסדרים אי אפשר לעשות רפורמות. הבעיה שנתניהו לא רוצה תקציב, כי הוא לא רוצה להכריע על סדרי עדיפויות, הוא מעדיף שיהיה לו כסף כיס לפזר פה ולפזר שם.

"כשמסתכלים היסטורית – מדינות נכנסות למשבר כלכלי בגלל פזרנות יתר של הממשלה. אז מה עושים - מנסים לרפא את המשבר באמצעים שיכולים להעמיק אותו? כשנכנסים לגירעון מאוד גדול הממשלה בסופו של דבר תצטרך לממן את זה, אז ברור שיעלו מיסים ויהיו קיצוצים, וזה מה שבאמת פוגע בפעילות הכלכלית. כשזה יקרה יזמים לא ירצו להשקיע פה, משקי בית יצמצמו את הצריכה שלהם. נכון שבטווח הקצר יבזבזו, אבל דווקא בעתיד, ביום שיהיה חיסון והמגיפה תהיה מאחורינו, כשבאמת יהיה טעם לשפוך את הכסף כדי להניע את הכלכלה, לא יהיה כבר".