התו הירוק נכנס לתוקף לפני שבוע והעסקים, שבפעם האחרונה ששוחחנו איתם הביעו חשש, מביעים היום (שלישי) כבר ייאוש של ממש. במסעדות, האטרקציות, האירועים - הענפים שמושפעים בצורה הקשה ביותר מההגבלות - חשים פגיעות של עשרות אחוזים בהכנסות. סוף אוגוסט היה אמור לפצות אותם על שנה וחצי של קיפאון, אך כרגע לא רואים את האור. הפיצויים והמענקים שהיו בסבבים הקודמים של הקורונה אינם עוד, העובדים שעלולים להיות מפוטרים לא יקבלו חל"ת ובמשרד האוצר אין קול ואין עונה.
"להבדיל מהפעם הראשונה, עכשיו בעלי האולמות מרגישים פחד, ומרגישים שבממשלה הזאת אין עם מי לדבר", טוען נועם לוי, יו"ר התאחדות האולמות ובעלי "הבית הירוק" בשיחה עם N12. "יושב שם בן אדם, שאין לו טיפת רגש וטיפת חמלה, ואנחנו נמצאים באמת על סף תהום - נראה שזה באמת הסוף. כל היום אני מקבל טלפונים של בעלי אולמות שבוכים שהמפעל חיים שלהם פשוט הולך".
"שר האוצר הזה יוביל למיטוט הממשלה - ממשלה לא יכולה להתנהג ככה לאזרחים שלה ולעסקים שלה"
ואכן, בעלי האולמות מדווחים על ירידה של 30% בהכנסות מכל אירוע בגלל הצטמצמות משמעותית בכמות המוזמנים, זאת בנוסף לביטולים של 20% מהאירועים עצמם. "אנחנו מנסים כבר למעלה מחודש לדבר עם משרד האוצר, מדברים עם מקורבים עושים כל מה שצריך לעשות, אבל מקבלים תשובה אחת – 'שר האוצר לא נפגש עם אף ענף'. שר האוצר הזה יוביל למיטוט הממשלה. ממשלה לא יכולה להתנהג ככה לאזרחים שלה ולעסקים שלה. והשותפים שלו לממשלה, יש להם מצפון, והם לא יתנו לזה להימשך. משבר כזה גדול ואין משרד אוצר - אנשים שבחרו בהם אומרים ש'זה פשוט לא להאמין'".
רם בלינקוב, מנכ"ל משרד האוצר, התראיין ל"תוכנית חיסכון" והגיב על קריסת העסקים: "כואב לי לראות את האנשים שמאבדים חלק מהעסק, אבל אנחנו לא יכולים באופן אוטומטי לפצות", אמר לקרן מרציאנו. "אם לא יתאוששו, נמצא את הדרך איך לסדר את הדברים. עסק זה לא חברת ביטוח - הממשלה לא רצה ומשלמת ברגע שיש שינוי מדיניות, זה לא שליבי לא איתם".
"אני מאוד אופטימי לשבועות הקרובים", הוסיף בהתייחסות לנתוני התחלואה. ""אנחנו חושבים שאנחנו בקצה של ההגבלות הנכונות, הנתונים תומכים בזה". עוד הדגיש: "הפתרון הכי קל והכי פחדני זה לפתוח את הארנק ולהגדיל הוצאות - אנחנו משלמים מיליארדים על הריביות האלה. כלל הצרכים הם רבים, כולם רוצים יותר ממה שיש".
אולמות האירועים הם לא היחידים שחווים קשיים בענף הזה. עמית, בעלים של חברה שמספקת שירותי הפקת אירועים לחברות וארגונים, מספר על פגיעה של עשרות אלפי שקלים: "כמה חודשים אחורה, כשהוסרו המגבלות והייתה פריחה מטורפת של עבודה, הכול קרה בבום כל הלקוחות רצו לחזור לשגרה והוצפנו בהרבה פרויקטים, השתדלנו מאוד להגיד כן להכול, לחפות על השנה וחצי האחרונות. אבל הפקה היא לא מסעדה, אתה לא פותח את הדלתות ומתחיל להכניס מזומנים, אם אני עובד על אירוע אני עובד עליו לפעמים גם חצי שנה. כל התקופה הזאת התחלנו לעבוד על אירועים לקיץ, ליולי-אוגוסט, וברגע שנאמרה המילה סגר בפעם הראשונה בטלוויזיה, חווינו ירידה דרסטית במכירה של כרטיסים".
"ההכנסות באוגוסט היו אמורות להיות 250-300 אלף שקל וירדנו לכלום, למינימום"
עמית מספר על שלל אירועים שבוטלו, או בשל ביקוש נמוך במיוחד של הציבור או בגלל ביטול של המארגנים. "הוצאנו עשרות אלפי שקלים על הפקות ותכנונים וגם עבודה שהלכה לפח. מעבר לכסף, עבדנו שעות, ימים, חודשים. אחרי שנה וחצי שאתה לא עובד, מנסה להישאר עם הראש מעל המים כדי לשרוד, אתה מתחיל לעבוד, מתחיל להרגיש את ההכנסות, כאילו הן כאן, ובסוף הדברים מתבטלים סתם".
בסבב הראשון עמית קיבל פיצויים על פי הירידה בהכנסות שלו, אבל עכשיו, כפי שהוא מגדיר זאת, "אין לנו מושג מה יהיה". "אנחנו לא יודעים לקראת מה אנחנו הולכים, אף אחד לא מדבר איתנו. אף אחד לא מדבר על מנגנון הגנה, פיצוי, בינתיים רק זרקו לאוויר שיהיה סגר גרמו לביטול של עשרות אירועים, הפסדים של עשרות ומאות אלפי שקלים שלא נכנסו ואף אחד לא מגן עלינו". ובכמה כסף מדובר? "אני אפילו מפחד לעשות את המדידה הזאת כי זה כואב לי בלב, ההכנסות באוגוסט היו אמורות להיות 250-300 אלף שקל וירדנו לכלום, למינימום".
במסעדות אין משפחות והירידה בהכנסות מגיעה ל-50%
לפי נתוני אתר ONTOPO, מאז החלה אכיפת התו הירוק ישנה ירידה של כ-15% בהזמנות למסעדות בשעות הצהריים ובשעות הערב המוקדמות, כלומר השעות שמתאימות לבילוי משפחתי, ועליה של כ-30% אחוז בביטולים בשעות אלו. בשעות הערב לעומת זאת רואים ירידה של כ-5% בלבד בהזמנות למסעדות ברחבי הארץ.
הנתונים של המסעדנים עצמם מעידים על מצב הרבה יותר חמור. "זה מורגש אצל כולם, קולגות רבים מדווחים על ירידה של 50%-60%", מספרת לילך, בעלת בר הפיקוק. "אנשים לא יקחו את הילד שלהם לעשות בדיקה בשביל מסעדה. מסעדות רבות נערכו לסוף אוגוסט, גייסו עוד צוותים לקראת העומס שהיה אמור להיות, הם התכוננו אחרי שנה וחצי של הפסדים, והשקיעו כסף, ולא לאפשר אפילו לשבת בחוץ עם ילדים זה פסיכי וללא שום הצדקה".
"אצלנו יש ירידה של בערך 20%, וצריך להבין שבמסעדות על כל ירידה של 10% אתה כבר מגיע להפסד, כי כל תחום הרווח זה 8%, המשיכה לילך. "אי אפשר לתת הגבלות בלי פיצויים, אי אפשר להגביל את ההכנסות ולהשאיר את ההוצאות אותו דבר. עסקים שעכשיו מוסיפים עמדת מארחת כדי לבדוק את התו הירוק, כי אף אחד לא מגיע בהתנדבות, מי משלם על זה? לא רק שההוצאות שלי לא ירדו, לא רק שמגבילים אותנו בהכנסות, עכשיו גם מכבידים עלי בהוצאות".
"אי אפשר לתת הגבלות בלי פיצויים, אי אפשר להגביל את ההכנסות ולהשאיר את ההוצאות אותו דבר"
שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים, מחזק את דבריה של לילך: "התו הירוק בשטח החיצוני של המסעדה לא עומד במבחן המציאות וגורם למסעדנים נזקים עצומים. אנחנו בעימותים בלתי פוסקים עם הלקוחות שלנו שלא מבינים מדוע הם לא יכולים לשבת בחוץ עם ילדיהם. ממשלת ישראל, הפכה אותנו למקדמי המכירות של החיסונים, רק שכחה לתגמל אותנו. הפארסה הזו של תו ירוק בחוץ, חייבת להתבטל מיד".
הנפגעים המידיים: האטרקציות ובריכות השחייה
"כל השנה אנחנו מחכים לשבועיים האלה, מדובר בשיא העונה אליה מתנקזת לעיתים שנה שלמה של עבודה וציפייה", סיפר ל-N12 אורי זמיר, מנכ"ל "באלגן" ביגור. "על אחת כמה וכמה אחרי שנה שלמה שבה עמד הפארק שומם וריק. והנה, ברגע אחד של החלטה, שאין מילים אחרות לתאר אותה חוץ מאשר לא הגיונית, נותרו הקניונים למשל פתוחים, ואנחנו דה פאקטו סגורים. 70% ירידה בתפוסה בזמן שבו הכי נדרשנו לה, זה קצת כמו לנתק חולה קורונה מחמצן ברגע שבו הוא הכי נזקק לנשימה גדולה ומצילת חיים".
נתוני סקר התאחדות האטרקציות מעלים בהחלט תמונה קשה. ד"ר אופיר מילר, יו"ר הנהלת התאחדות האטרקציות ובעל אטרקציות בעצמו, מסר: "זהו סגר לכל דבר ועניין. מכל הענפים שעליהם תו ירוק - אנחנו היחידים, שרוב רובו של קהל היעד שלנו הוא ילדים שלא יכולים להתחסן, והורים נמנעים מביצוע בדיקות פולשניות עבור ביקור חד פעמי באטרקציה, גם כאשר יש מתחם בדיקות מהירות צמוד לאטרקציה.
"על אטרקציות לפעול בתו סגול או לקבל פיצוי הולם מהמדינה, כמתבקש בכל סגר, כי זה מה שקורה בפועל. אני יכול להעיד למשל על סינמקס 360, אטרקציה חדשה בפארק הירקון שהושקעו בה מיליוני שקלים וכעת יש שם ירידה של יותר מ-70% מאז כניסת התו הירוק. הפארק סביבנו מלא במבקרים, ולמרות ששתי דקות מאיתנו, בחניון של גני יהושוע, מתבצעות בדיקות מהירות של מד"א – הורים מוותרים על האפשרות להתקרב לשם בכלל, והאטרקציות נותרות ריקות".
"אם לא יאפשרו לנו עכשיו לפתוח – זהו סגרנו"
גם בבריכות השחייה כבר לא יודעים מה לעשות. ניר עוז, יו"ר ארגון מנהלי בריכות השחיה, מרכזי ספורט ונופש בישראל, ומנהל ובעלים של בריכת שחייה פרטית בנתניה, סיפר: "משפחות וילדים לא מגיעים בכלל. התו הירוק זה לא מעשי, אי אפשר לשלוח ילדים כל יום לבדיקה. הימים האחרונים של החופש הם הימים הכי חשובים, גם לנו וגם להורים".
ההכנסות של בריכות השחייה כמובן ממשיכות לצנוח וההפסדים נערמים. "בינתיים אנחנו ממשיכים להפעיל את המקום כרגיל, שזה עלויות של מצילים, של מכונות, ואפס הכנסות. אנחנו פשוט קורסים פשוט נמחקנו, גם אם הצלחנו לקבל כסף הקיץ הזה זה רק מחזיר את הבור שנכנסו אליו בקיץ שעבר. אם לא יאפשרו לנו עכשיו לפתוח – זהו סגרנו".
נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים, המונה כ-250 אלף עצמאים, עו"ד רועי כהן, רואה הרבה מהבעיות מלמעלה, ללא חלוקה לענפים. על פי בדיקה של להב, עלות ההגבלות היא כ-230 מיליון שקלים לשבוע, וכמיליארד שקלים לחודש הקרוב. "לא ייתכן שממשלת ישראל מטילה עוד ועוד מגבלות על העצמאים והיא בטוחה שנסתדר, שכולם פה עשירים ומסודרים ויכולים לספוג את המכות הללו בלי מענה ופיצוי", הוא אומר. "הממשלה מטילה מגבלות, היא חייבת לתת בגינן פיצוי. התיירות, המסעדות, התרבות, האטרקציות, האירועים, בריכות השחיה - כולנו סופגים תו ירוק, תו סגול, והדרישה שלנו שיהיה תג מחיר לכל תו כזה".