נפתח בברכה: איסרו חג שמח! מה עשיתם בחגים? טבלתם בסחנה, צעדתם בג'ילבון או תיזזתם בג'ימבורי - השנה בוודאי הרגשתם שאתם מבלים ומחפשים תעסוקה משפחתית מחוץ לבית יותר מהרגיל (אלא אם ביליתם בבידוד). זו לא רק התחושה, אלה גם המספרים. הפער בין ימי החופשה של מרבית התלמידים בגנים וביסודי השנה היה גדול במיוחד - וההפסד הכלכלי כולו שלנו.
57 ימי חופשה לתלמידים, רק 5 להורים
מרבית חגי תשרי נפלו השנה על אמצע השבוע, וכך נוצר כמעט רצף של חופשה לתלמידים לאורך שלושה חודשים - החופש הגדול ביולי ובאוגוסט, והחגים בספטמבר. בספירה שערכנו, מבלי לקחת בחשבון את ימי שישי שבהם מרבית ההורים לא עובדים, מתגלה הפער הגדול בין חופשות התלמידים להוריהם: בחודשים יולי עד ספטמבר היו לתלמידים 57 ימי חופשה (בימים ראשון עד חמישי). להורים - 5 בלבד. פער של 52 ימים.
על פי חישוב שערך בעבר קובי אמסלם, לשעבר הממונה על השכר באוצר, יום אחד בלבד שבו אחד ההורים נשאר עם הילדים כשהם בחופש מהווה הפסד למשק של מיליארד שקלים.
ההפסד למשק: 52 מיליארד שקלים
כשמחשבים את שלושת החודשים האחרונים על פי פער החופשות בין התלמידים להוריהם, מגיעים להפסד למשק של (תחזיקו חזק) 52 מיליארד שקלים.
בקיץ חם מדי ללמוד, חגי ישראל חשובים למסורת - כל ההסברים אולי נכונים, אבל במערכת חינוך מקבילה בישראל לוח החופשות נראה אחרת: השווינו את מערכת החינוך החרדית (שפועלת תחת משרד החינוך) לזו הממלכתית. בחרדית החופש הגדול מתחיל מאוחר יותר ומסתיים מוקדם יותר. מנגד, חופשת כיפור וסוכות מתאחדות.
29 ימי חופשה בחינוך החרדי - לעומת 57 בממלכתי
אז איך נראה כאן הפער? אחרת לגמרי: בחודשים יולי עד ספטמבר היו במערכת החינוך החרדית 29 ימי חופשה בלבד (נזכיר, לעומת 57 בחינוך הממלכתי). הפער בין חופשות ההורים לתלמידים החרדים לא קטן, אבל הרבה יותר גדול מזה שבחינוך הממלכתי ועומד על 24 ימים.
לוח החופשות של המגזר החרדי, שבהסתכלות שנתית כולו קצר יותר משמעותית מזה של המגזר הכללי, הוא הוכחה לכך שאפשר גם אחרת גם במגזר הכללי. שאפשר להקל על הורים לילדים קטנים שכורעים תחת עומס החופשות של ילדיהם, מיעוט ימי החופש שלהם והאלתורים והכספים שהם צריכים להשקיע כדי לשלב הכול יחד. הנתונים הכלכליים מוכיחים שמוכרחים לעשות את זה.
כדי שזה יקרה דרוש פתרון יצירתי. אחד כזה יכול להיות להזיז את החופש - לאחד את החופש הגדול עם חגי תשרי, לקבוע את חופשת הקיץ לפי לוח השנה העברי שקובע את שאר ימי החופש של החגים. עכשיו רק נשאר למצוא את התעוזה של משרדי האוצר והחינוך יחד עם ארגוני המורים כדי שפתרון כזה או אחר ייושם.
