השאלה שעולה כמעט בכל בית בישראל: האם להשליך מיד לפח מוצרי מזון שהתאריך המוטבע עליהם חלף? בדיקת המעבדה שערכנו במסגרת הפרק הראשון בפרויקט המיוחד ששידרנו אמש (ראשון) ב"מהדורה המרכזית" חשפה - האם "פג התוקף" הוא באמת "פג תוקף", וכמה כסף זה עולה לכולנו.
דוח שפורסם בארה"ב חשף כי 90% מהאמריקנים אמרו שהם משליכים לאשפה מוצרי מזון שעדיין תקינים בגלל הבלבול בסימונים. בישראל מחקר של המשרד להגנת הסביבה מעריך כי 20% מהמזון שאנו זורקים הוא כי איננו מבינים מה זה באמת פג תוקף ומתי מזון מסוכן. כלומר, כל עגלה חמישית שאנחנו קונים הולכת לפח ולכן בזבוז המזון מייקר את המחירים בממוצע ב-11%.
בזמן שבישראל "תנובה" מסמנת את החלב שלה ב"לשימוש עד", מתברר שבאירופה, אותו חלב מסומן ב"עדיף להשתמש לפני". במעבדת המזון במכללה האקדמית תל-חי בדקו עבורנו את מוצרי החלב ותחליפיו. החוקרים בדקו ספירה כללית של חיידקים, שמרים ועובשים, וגם חיידקי חומצת חלב - חיידקים שמתפתחים כשחלב מחמיץ. בבדיקה גילינו שאין עלייה כלל מבחינת כמות החיידקים וגם הריח לא השתנה באופן משמעותי בין תאריך פג התוקף לכמה ימים לאחר מכן.
ב"ביוטיפ", סטרט-אפ ישראלי, מפתחים פתרון טכנולוגי. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא שבתוך המדבקה, על פס הייצור, נדגמת טיפה מהמוצר עצמו עם המדבקות שלנו עליו, וניתן לראות את הצבע. ברגע שהצבע כחול - המוצר טרי ואילו במקרה שהמוצא התקלקל - הצבע משתנה ללבן.
עד שהטכנולוגיה תיכנס לתחום, ובישראל סוף סוף יחליטו על תקן אחיד - בעולם כבר מתקדמים עם חקיקה נרחבת, כדי לעשות סדר בבלגן. בספרד הועבר חוק אחיד לסימוני תפוגה, גם בארה"ב ובאנגליה יש שינויי חקיקה. במדינות כמו נורווגיה ודנמרק שינו את הסימון על המוצרים - במקום "עדיף להשתמש לפני" ל-"בדרך כלל טוב גם אחרי".
היום (שני) ב"מהדורה המרכזית": נחשוף מה קורה מאחורי הקלעים של תעשיית המזון?