ההסתדרות הכריזה היום (חמישי) על סכסוך עבודה במועצות הדתיות, זאת על רקע הרפורמה במערך הכשרות, שצפויה לדבריהם להוביל ל"פיטורים המוניים" ואף "לפגוע בשכרם ובתנאי עבודתם של המשגיחים". אם לא ינוהל משא ומתן, בהסתדרות מאיים בשביתה של כ-4,000 עובדים במועצות הדתיות בכל רחבי הארץ ואף ב"שיבושים באספקת המזון". ההודעה של ההסתדרות מפתיעה במיוחד שכן היא כלל לא מאגדת את המשגיחים, אשר רובם כלל לא עובדים כשכירים. בנוסף, הרפורמה בכשרות דווקא נועדה במידה רבה להיטיב עם המשגיחים ויש בה צעדים שיובילו להסדרת תנאי העסקתם.
לדברי ההסתדרות הרפורמה נוצרה תוך התנהלות בחוסר תום לב והתעלמות מהצורך להבטיח המשך ההעסקה והניוד של העובדים, כלול בה הליך של צמצום כוח האדם ללא הבטחת תעסוקה חלופית ונעדרת ממנה אפשרות להיקלט במבנה החדש או לחלופין הסכם על תנאי סיום העסקה. לפיכך נציגות העובדים וההסתדרות דורשים "לנהל משא ומתן להסכם קיבוצי בנוגע להשלכות הישירות שיש לרפורמה הצפויה על זכויות העובדים, מעמדם וביטחונם התעסוקתי".
"אפעל ללא לאות על מנת למנוע פיטורים של אלפי עובדים עם הפעלת הרפורמה של שר הדתות", מסר יו"ר החטיבה הדתית בהסתדרות, עו"ד רפי מלאכי. "אנחנו בעד רפורמה, אך לאחר 73 שנה מהקמת המדינה לא ניתן לבצע מהלכים חד-צדדיים שיגרמו בוודאות לפיטורי עובדים - ללא התייעצות ומו"מ עם ההסתדרות".
האם באמת יפוטרו עובדים?
באוצר דווקא בטוחים שהמשגיחים לא ייפגעו, להפך – בטווח הארוך הרפורמה תשפר את מצבם. בארץ יש כיום אלפי משגיחים אך אין הסדרה של צורת ההעסקה שלהם. אחת הבעיות המרכזיות שהרפורמה מתמודדת עמן היא סוגית "המשגיח-מושגח", שבה המשגיח מקבל את השכר מהמקום המושגח.
כלומר רוב המשגיחים אינם עובדי המועצה הדתית, וכלל אינם שכירים. מי שמשלם להם את המשכורת אלו בעלי המסעדות ובעלי העסקים השונים, על פי הסכמים שנחתמים בין הצדדים ללא פיקוח על התנאים הסוציאליים שלהם, על תנאי העבודה שלהם או על השכר. מסיבה זו יש בענף כיום הרבה כסף שחור ומשכורות לא מדווחות. הקשר המרכזי של המשגיחים למועצה הדתית הוא דרך רב העיר, שלרוב "משדך" בין בית העסק למשגיח.
בהסדר החדש מדינת ישראל עדיין תצטרך משגיחים רבים, אך הפעם הם יועסקו בצורה מסודרת על ידי הגופים הפרטיים שיספקו את שירותי הכשרות. כך יזכו המשגיחים לשכר הוגן, לחוזה עם תנאי שכר הגונים, לוודאות בהעסקה ולהמשכיות, והם לא יהיו כפופים לרצונות המשתנים של בתי העסק או רב העיר. בנוסף, מערך הכשרות יהפוך לתחרותי וסביר להניח שתתקיים תחרות גם על המשגיחים, מה שיוכל לשפר את תנאיהם.
העובדים שכן עלולים להיפגע מהרפורמה הם עובדי מערך הכשרות במועצות הדתיות, אלו שאינם משגיחים. בתוך שנה מרגע כניסתו לתוקף של המתווה החדש לא יוכלו יותר המועצות הדתיות לספק תעודות כשרות ולעובדים הקשורים לתחום יצטרכו לספק פתרונות. אותם עובדים יוכלו לעבוד בפיקוח של הרבנות על גופי הכשרות, בגופים הפרטיים שיספקו את שירותי הכשרות, או לחלופים להישאר במועצות הדתיות בתפקידים אחרים. בהחלט יכול להיות שמשרד האוצר והמשרד לשירותי דת יצטרכו לתת להם מענה.