בתקופה האחרונה נרשמה עלייה ניכרת במחירים של מוצרים שונים בשוק. ממזון ודלק, דרך רכבים ועד מחשבים – נראה כאילו לא היה ענף בשוק שההתייקרויות פסחו עליו. מחירי הרכבים עלו מתחילת השנה בכמעט 5%, ושלשום דווח כי בחודש נובמבר צפוי מחיר הדלק בתחנות לעלות ב-20 אגורות, מה שישלים עלייה של יותר משקל במחיר הדלק ב-12 חודשים.
צפו: מהירקות עד לדירות: גל עליית המחירים לא עוצר - וכך זה משפיע על הכיס שלנו
בענף המזון כל מספר ימים מתפרסמת עליית מחירים חדשה: מדד מחירי המזון של הלמ"ס עלה ב-2.1% מתחילת השנה, ועליות מחירים בולטות ניתן לראות במחירי הפירות (15.4%) והירקות (9.4%), ואף במחירי העופות (13.5%) והשמנים (5.9%). גם מוצרי חשמל רבים התייקרו בשנה האחרונה. מה הסיבות לכל אלו, איך זה נוגע למשבר האנרגיה העולמי והאם יהיה לזה סוף?
הפקקים בנמלים הימיים
לקראת סוף משבר הקורונה הביקושים בעולם זינקו בצורה משמעותית והנמלים הימיים התגלו כאחד מצווארי הבקבוק הרבים בשרשראות האספקה הגלובליות. מאות אלפי מכולות תקועות על גבי ספינות וממתינות לפינוי בנמלים הגדולים בעולם. לא סייעו לכך גם התאונות הימיות, כמו הספינה שנתקעה בנמל סואץ ועצרה את התנועה כאחד ממעברי הסחורות החשובים בעולם. גם בישראל נרשמים זמני המתנה ארוכים לפריקה מאז תחילת שנת 2021, ועל פי הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מספר האוניות שממתינות מחוץ לנמלי ישראל עמד בתקופות מסוימות על 90.
שיבושים בפעילות הייצור העולמית
המגפה העולמית נתנה את אותותיה ושיבשה את פעילות המפעלים התעשייתיים בכל העולם. שבועות על גבי שבועות של סגרים הובילו לעצירה בפעילות של חלק מהמפעלים, וכתוצאה מכך להאטה משמעותית בייצור. העיכובים באספקה הימית הובילו למחסור במוצרים שנדרשים כדי לייצר מוצרים אחרים. פרט לכך, עליית מחירי האנרגיה מובילה מפעלים ברחבי העולם לנסות לחסוך ולהאט את קצב הפעילות. אם לאורך הקורונה מישהו חשב שהעיכובים ייפתרו במהלך שנת 2021, היום כבר ברור ש-2022 צפויה להתחיל ללא פתרון.
השיבושים בשרשראות האספקה הגלובליות החלו להתגלות עוד בשנה שחלפה. עד לא מזמן הדעה הרווחת טענה כי התופעה תחלוף לאחר הסגרים וההגבלות – והייצור יחזור במלואו. אך הטלטלה נמשכת זמן רב מהצפוי ועל פי ההערכות, שרשראות האספקה יחזרו למצבן התקין רק בעוד כשנה עד שנתיים.
משבר השבבים
שבבים משמשים גם את תעשיית הרכב וגם את תעשיית האלקטרוניקה. במהלך הקורונה מפעלים לייצור שבבים הושבתו, שרשראות האספקה נפגעו וכתוצאה מכך החומרים שמהם מייצרים שבבים לא הגיעו ליעדם. אם לא די בכך, מפעלים לייצור שבבים באסיה נפגעו מאסונות טבע. כל אלו פגעו משמעותית בקצב הייצור.
על זה ניתן להוסיף את העובדה שחברות רכב רבות החליטו להקטין את ההזמנות שלהן מאותם מפעלים, מחשש להקטנת הביקוש לרכבים בעקבות הקורונה, ומפעלים הסבו חלק מפסי הייצור שלהם לשבבים המתאימים למוצרי אלקטרוניקה.
ברגע שהתחילו לראות את האור בקצה מנהרת הקורונה, הביקוש לרכבים חזר במלוא עוצמתו אך יכולת הייצור לא הצליחה להתאושש באותה מהירות. מחסור במכוניות חדשות מורגש ברחבי העולם וגם בישראל. זה מוביל כמובן להתייקרות רכבי היד השנייה. התחזית לא מעודדת כל כך: המחסור ברכבים צפוי להימשך גם בשנה הבאה, במקביל לעליות מחירים נוספות במוצרי האלקטרוניקה.
משבר האנרגיה
אופ"ק, קרטל הנפט הבין-לאומי של המדינות שאחראיות להפקת הנפט העולמית, מחליט כל חודש איזו כמות נפט להפיק. במהלך הקורונה הוחלט לצמצם באופן משמעותי את הפקת הנפט, החלטה הגיונית כשהעולם כולו עוצר מלכת. אך ברגע שהמשבר נגמר והפעילות הכלכלית חזרה, אופ"ק לא העלה את קצב אספקת הנפט באופן מספק.
כך, בשנה האחרונה מחיר הנפט יותר מהכפיל את עצמו: אם בנובמבר 2020 המחיר היה כ-36 דולר לחבית, בשבועות האחרונים הא שבר שיאים וחצה את רף 83 הדולר. הפעם האחרונה שמחיר חבית נפט הגיע למספרים כאלה היה באוקטובר 2014. את ההשפעה של זה אנחנו כבר רואים על מחירי הדלק.
שאר ירקות - ופירות
דווקא בענף הזה, שבו נראות עליות מחירים משמעותיות, אי אפשר להאשים את הייבוא – משום שהוא כמעט ולא קיים. הגידולים החקלאיים מוגנים בארץ מפני ייבוא באמצעות מכסות, והמחיר של התוצרת עולה ויורד בהתאם לכמות ולאיכות שמצליחים החקלאים הישראליים לגדל בכל שנה.
הרפורמה המדוברת בחקלאות אמורה לשנות את המצב הזה – לפתוח את השוק לייבוא וכך להתאים את מחירי הפירות והירקות למחירים העולמיים. מובילי הרפורמה, וביניהם שר האוצר ליברמן, מקווים שברגע שהשוק ייפתח לתחרות, החקלאים בארץ יהפכו את הפעילות במשקים שבבעלותם ליעילה יותר, ובכך יצליחו להוזיל את התוצרת שלהם.