תל אביב קיבלה אתמול (רביעי) את התואר המפוקפק - "העיר היקרה ביותר בעולם", כך על פי מדד הערים היקרות של מגזין האקונומיסט. נשאלת השאלה מה קרה בשנה שחלפה שהוביל את תל אביב גבוה כל כך ברשימה? עד כמה התושבים בעיר מרגישים את זה בכיס שלהם, והאם מדובר בכלל בחדשות רעות?
תל אביב תמיד הייתה יקרה והדבר רק החריף בשנה שחלפה. משבר האספקה שפגע בעולם כולו לא פסח גם על ישראל והקפיץ את מחירי הסחורות פה. בסעיף התחבורה למשל תל אביב דורגה במקום השני: מחירי הרכב בארץ עלו השנה בשל המחסור החריג ברכבים וזמני האספקה של רכבים חדשים מגיעים לחודשים ארוכים. גם מחירי הדלק זינקו בשנה האחרונה, על אף שהיום חלה בהם ירידה, זאת בשל התייקרות הנפט בעולם, עוד אחת מתוצאות הקורונה. המחסור החמור בתחבורה ציבורית בישראל, שקיים גם בתל אביב ובסביבתה, מגביר את הצורך במכוניות פרטיות והופך את מי שמתנייד בעיר למושפע יותר ממחירי אחזקת הרכב.
המדד ציין לרעה גם את מחירי מוצרי הטואלטיקה בתל אביב ואת מוצרי סל הקניות. עוד ציון מאכזב אם כי לא מפתיע במיוחד, הוא המקום השני בעולם במחירי האלכוהול. שתייה של יין או קוקטייל במסעדה בתל אביב יכולה להקפיץ את מחיר הארוחה, היקרה ממילא, ב-30% ואפילו יותר. גם במחירי התרבות והפנאי, שבתוכם נבדקים מחירי המסעדות למשל, תל אביב דורגה במקום השישי.
"אנחנו חיים במדינה יקרה מאוד, זה לא רק תל אביב", מסביר שי ברמן, יו"ר איגוד המסעדות והברים. "המסעדות והברים הם עסקים קטנים, שמתמודדים עם עלויות דרמטיות במחיר חומרי הגלם, נדל"ן מרקיע שחקים, ועל זה יש להוסיף רגולציה מכבידה שאין דומה לה בעולם וזינוק חד בעלות כוח האדם. כל הפרמטרים הללו, הם הסיבה ליוקר המחייה והמסעדות והברים הם בסופו של דבר מיקרוקוסמוסשל הכלכלה. איננו קוסמים שיודעים לייצר מוצר זול בתנאים הללו". על האלכוהול בישראל מוטל בנוסף לכל אלו גם מיסוי גבוה במיוחד, שאינו קיים במדינות אחרות.
האם באמת הכי יקר פה? אולי לתיירים
אך האם כל עליות המחירים האלו מספיק משמעותיות כדי להקפיץ את תל אביב 5 מקומות ולהביא אותה להיות העיר היקרה ביותר בעולם, מעל פריז, ציריך, סינגפור? האמת היא שלא. רבות מעליות המחירים בתל אביב התרחשו גם בשאר העולם והיו אפילו מתונות יותר ממקומות אחרים. מדד המחירים לצרכן שעלה בישראל רק ב-2.3% בשנה האחרונה, קפץ בארה"ב ב-6.2% ובאירופה ב-4.9%. מה שכן הזניק את תל אביב אל פסגת אינדקס הערים היקרות בשנה הזו הוא דווקא התחזקות השקל.
כדי לייצר את המדד, חוקרים של ה-EIU (גוף המחקר של המגזין) יוצאים לסופרים ברחבי הערים כשהם חמושים ברשימות של יותר מ-200 מוצרים ושירותים, ואוספים יותר מ-50 אלף מחירים כל 6 חודשים. לאחר מכן הכלכלנים של המגזין ממירים את המחירים למטבע המרכזי (הדולר האמריקני) על פי שער החליפין המקובל, ומשווים את כל המחירים למחירי עיר הבסיס, ניו יורק, שמקבלת את ציון האינדקס 100.
לכן כל עיר שבה משתמשים במטבע שהתחזק השנה ביחס לדולר מתייקרת באופן אוטומטי. משום שהשקל התחזק בשנה האחרונה ביותר מ-6% מול הדולר, מחירי תל אביב קפצו מיד ב-6% לפחות. החדשות הטובות הן שהתחזקות השקל לא משפיעה על התושבים המקומיים: מי שמקבל את המשכורת בשקלים לא אמור להיפגע מהתחזקות השקל ביחס לדולר. על תיירים לעומת זאת התחזקות השקל משפיעה מאוד ומייקרת את הטיול בעיר בצורה משמעותית.
האכזבה הגדולה היא שהתחזקות השקל לא השפיעה בצורה חיובית על יוקר המחיה בישראל, כלומר לא הוזילה את המחירים. באקונומיסט מציינים שבמונחי המטבע המקומי עלית המחירים הממוצעת בתל אביב הייתה מתונה יחסית, 1.6% בלבד לעומת 3.5% הממוצע העולמי, אך הם גם מדגישים שבעשירית מהמוצרים היו בעיר עליות מחירים חדות השנה. היה ניתן לקוות שהתחזקות השקל, שמוזילה מאוד את ייבוא המוצרים, תגיע גם היא לכיס של הצרכן.
"אמנם יש עליית מחירים בארץ אך יש עליות מחירים בכל העולם", מסבירה ד"ר טלי רגב מבית ספר טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן. "המשקל של התחזקות המטבע זה הדבר המרכזי בעלייה במדד. גם משום שהמטבעות האחרים נחלשים, אבל גם כי הכלכלה הישראלית צומחת - יש לנו ייצוא גבוה, התחסנו מהר והיה נראה שאנחנו יוצאים מהקורונה, יש תחזיות מאוד גבוהות לצמיחה בישראל". בסופו של דבר, טעונת רגב, יש יוקרה מסוימת בדירוג גבוה במדד, הרי אנחנו בחברה טובה, וודאי שלא היינו רוצים להיות במקומות הנמוכים במדד, ליד דמשק וטהרן.
המחקר של האקונומיסט מתייחס לכוח קנייה ולמוצרים שצורכים באופן יומיומי, אבל מחירי הנדל"ן לא נמצאים שם. מתוך 70 ערים – ת"א שנייה רק לפריז למחיר למטר. אם היו מרחיבים את הסקירה לניו יורק, כנראה שהיא הייתה מתברגת גם שם.
עמליה דואק השתתפה בהכנת הידיעה.