תקציב המדינה מגיע לישורת האחרונה: שלל הסעיפים והצעות החוק שמרכיבים את התקציב עברו את ועדות הכנסת השונות, והשבוע יגיעו תקציב המדינה וחוק ההסדרים למליאה, לקריאה שנייה ושלישית ולמעשה יאושרו באופן סופי. מלבד המשמעויות הפוליטיות של העברת התקציב, ובפרט הסרת האיום המידי על חייה של הממשלה, יש לו גם משמעויות רבות על החיים שלנו כאן, כאזרחים במדינת ישראל.
שר האוצר, אביגדור ליברמן, שהוביל עם סיעתו את התקציב עמוס הרפורמות, הבטיח לא פעם שמדובר בתקציב שמשנה את סדרי העדיפויות. "תקציב חברתי" הוא קרא לו, כזה ששם את האזרח הקטן במרכז. אז איזה רפורמות עברו ואילו הוסרו בשלבים המוקדמים, ואיך הממשלה מתכוונת לטפל בסוגיות המרכזיות שעל הפרק? N12 עושים לכם סדר בתקציב, ומתחילים ביוקר המחיה.
הרפורמה בייבוא
במה מדובר: זוהי למעשה הרפורמה הגדולה ביותר שמנסה להתמודד עם יוקר המחיה במדינת ישראל, ולהביא להוזלה של סל הקניות שלנו, שהצליחה להישאר בחוק ההסדרים. לאחר הרפורמה יהיה ניתן יהיה לייבא מוצרים שאינם עומדים בתקן הישראלי, על בסיס עמידתם בתקן אירופאי או אחר, ותבוטל הדרישה לבדיקת כל משלוח הנכנס לישראל במעבדות התקנים הישראליות, מה שדרש המתנה ממושכת וגרר עלויות כספיות. בין המוצרים שמחיריהם צפויים לרדת בעקבות הרפורמה: עגלות, צעצועים, מוצרי חשמל, פנאי וספורט, וכן מוצרי טואלטיקה ומזון.
חשוב לציין: מוצרים רבים הוחרגו מהרפורמה, הן בשל לחץ של יצרנים ישראלים, והן בשל לחץ משרד הבריאות, ביניהם: בשר, ביצים, עוף, פירות וירקות, מזון לתינוקות, מוצרים מסוימים מתחום הבנייה ועוד. עם זאת, החלטה לבטל את ההחרגות בעתיד יכולה להתקבל באופן פשוט על ידי שרת הכלכלה.
החיסכון הצפוי: פרק התמרוקים צפוי להוביל לחיסכון לצרכן בגובה 650 מיליון שקלים בשנה, פרקי התקינה והאנרגיה יחסכו לצרכן כ-1.3 מיליארד שקל בשנה, ופרק המזון אמור לחסוך 3 מיליארד שקלים בשנה לצרכן הישראלי. הרפורמה כולה צפויה לחסוך למשק כ-5-6 מיליארד שקל בשנה.
הרפורמה בכשרות
במה מדובר: שוק הכשרות ייפתח לתחרות מלאה בעוד כשנה, כך שגופים פרטיים, שיקבלו אישור מהממונה על הכשרות ברבנות הראשית, יוכלו להעניק כשרות. הגופים יוכלו לפעול לפי בחירתם, על פי סטנדרט כשרות בסיסי שתקבע מועצת הרבנות הראשית או על פי סטנדרט אחר שיקבעו שלושה רבנים. כבר בתחילת 2022 יוכלו משגיחי המועצות הדתיות לתת כשרות בכל מקום בארץ ולא רק בערים אליהם שייכים. מחיר תעודות הכשרות לעסקים לא יהיה אחיד וייקבע על ידי כל תאגיד כשרות ומועצה דתית.
חשוב לציין: מטרת הרפורמה אינה דווקא להוזיל עלויות, אלא גם ובעיקר להעלות את רמת הכשרות בארץ. התחרות בשוק לא תהיה מושלמת ועדיין תהיה שליטה מסוימת של הרבנות על סטנדרט הכשרות.
החיסכון הצפוי: החיסכון הראשון והמרכזי יהיה של בתי עסק שנאלצים כיום לשלם על כשרויות כפולות (כשרות של הרבנות וכשרות נוספת מחמירה יותר), ולאחר הרפורמה יוכלו לשלם לגוף אחד בלבד. באוצר מעריכים שהרפורמה תביא לחיסכון של עשרות מיליונים בהוצאה על מזון, אך התגלו סתירות בין נתוני האוצר לנתוני הרשויות האחרות, ועל כן ההערכות אינן ודאיות.
הקמת רשות רגולציה
במה מדובר: הרפורמה הייתה אמורה להתמודד עם עודף הרגולציה שמוטל על עסקים בישראל. כיום כל רגולטור יכול להטיל על בעלי עסקים תקנות כמעט ללא פיקוח, לעתים כאלה שסותרות תקנות שהוטלו על ידי רגולטור אחר. רשות הרגולציה נועדה לוודא שנשקלים כל השיקולים הנדרשים לפני החלטה על רגולציה, בפרט שיקולי העלות של הרגולציה וההשפעה על יוקר המחיה.
חשוב לציין: רשות הרגולציה הייתה אמורה להביא מהפכה בסדרי השלטון, אך לאחר השינויים שעברה בכנסת לא ברור עד כמה השפעתה תהיה מרחיקת לכת. לרשות הייתה אמורה להיות הסמכות לפסול רגולציה שהשלכותיה לא נשקלו כראוי, אך לבסוף היא הפכה לגוף מייעץ בלבד ולמעשה לא יהיו לה "שיניים" והיא לא תוכל לכפות שינויים. בנוסף, הוספו לשיקולים שתבחן הרשות גם האינטרס הציבורי וזכויות היסוד, מה שעלול להסית את תשומת ליבה מיוקר המחיה ואפילו לייצר רגולציה נוספת.
החיסכון הצפוי: המטרה המקורית של החוק הייתה לוודא שלא מוטלות על עסקים עלויות כבדות ומיותרות שמתגלגלות לצרכן. לא ברור אם הגוף החדש יוביל לחיסכון משמעותי, שכן הדבר תלוי באופן שבו הוא ימלא את תפקידו.
הרפורמה בחקלאות: יצאה מחוק ההסדרים
עיקר הרפורמה היה ביטול מכסי המגן שנועדו לפגוע בייבוא תוצרת חקלאית, ומעבר לתמיכות ישירות בחקלאים. בעקבות המאבק הנרחב של החקלאים ברפורמה הוחלט להוציא אותה מחוק ההסדרים ולהגיע להסכמת עם החקלאים בחודשים הקרובים. בינתיים כבר בוטלו מספר מכסים בצו ואם אכן יהיו הסכמות מכסים נוספים יוסרו בתקופה הקרובה. אם בעקבות ההסכמות אכן ייפתח שוק התוצרת החקלאית לייבוא, באוצר מעריכם שהדבר יוביל לחיסכון של מאות שקלים למשפחה בשנה וחיסכון של כ-2.7 מיליארד שקלים למשק.
מיסים חדשים
למרות הדיבורים על מלחמה ביוקר המחיה, בממשלה לא חששו להטיל על הציבור מיסים חדשים שעלולים לייקר לנו את החיים בישראל. כך למשל אושרה הרפורמה בחניה, שתבטל ב-2024 את התעריף המקסימלי לחניה בכחול לבן בערים הגדולות, ותעלה את מחיר החניה לכולנו. בנוסף אושר מס הגודש שייכנס לתוקף ב-2025 וייקר בעשרות שקלים את הנסיעה לתל אביב וממנה בשעות העומס. ההכנסות מהאגרה מוערכות ב-1.3 מיליארד שקלים בשנה מלאה (שאנחנו כמובן נשלם), אך חשוב להגיד שלפחות 700 מיליון שקלים מסכום זה ייועדו לשיפור הפעלת שירותי התחבורה הציבורית.
בנוסף אושר המס על כלים חד פעמיים שייכנס לתוקף כבר השבוע, ומס על משקאות ממותקים שייכנס לתוקף בינואר 2022. באוצר מעריכים שמיסוי הכלים החד פעמיים יעלה לאזרחי ישראל כ-800 מיליון שקלים בשנה, ומס על משקאות ממותקים יכניס למדינה כ-300 מיליון שקלים בשנה. הבשורות הטובות הן, שלפחות בינתיים, מס הנטפליקס שהיה אמור לעלות לנו כ-360 מיליון שקלים בשנה, ירד מהפרק.