בעלי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, משה חוגג, נעצר אתמול (חמישי) עם אחרים בחשד כי היו שותפים בהונאת משקיעים ענקית, שדרכה שלשלו לכיסם עשרות מיליוני דולרים. מיזמיו של חוגג, שהפך בשנים האחרונות ליזם פעיל בתחום המטבעות הווירטואלים, התמודדו עם לא מעט תביעות, חלקן העלו טענות שמזכירות מאוד את החשדות שפורסמו היום.
כך למשל שתי תביעות מרכזיות, מהשנה וחצי האחרונות, שבהן מאשימים התובעים את חוגג ואת שותפיו שהונו משקיעים בעשרות מיליוני שקלים. יש לציין כי בעת הזו לא ברור אם יש קשר ישיר בין החשדות שבגינם נעצר חוגג לבין התביעות שהוגשו נגדו.
"מציג את עצמו כפילנתרופ, אך עושה את כספו בדרכי מרמה נלוזות"
רק לפני כשנה הגישו שני אזרחי יפן תביעת ענק נגד חוגג וגורמים נוספים על סך 27 מיליון שקלים. לטענת התובעים הם הונו ורומו על ידי הנתבעים במסגרת מיזם בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים. בכתב התביעה נטען כי חוגג גייס מיליוני דולרים על בסיס מסמך, שבו ציין כי הוא מקים מיזם בתחום וצויין כי הוא שותף כביכול עם בורסת המסחר החשובה בתחום זה.
אולם, התובעים טענו כי בפועל המצג היה כוזב וכי עשרות מיליוני הדולרים שהועברו אליו שימשו את חוגג כדי לקדם אורח חיים רהבתני. "אחרים יגעו על הכסף, ואילו חוגג נטל מהם בנקל במעשה 'עוקץ' חמור", נכתב בתביעה.
פרופ' אבי וינרוט, עורך דינם של התובעים, הדגיש בכתב התביעה כי "בעוד שחוגג מציג את עצמו כאיש עסקים לגיטימי ואף כפילנטרופ, הרי שבפועל הוא עשה את כספו בדרכי מרמה נלוזות, שראוי כי גם יחקרו על ידי מפלג ההונאה במשטרת ישראל". אמירה כה חד משמעית, מצד עורך דין ותיק כמו וינרוט, אינה עניין של מה בכך.
"הנתבעים בזזו את הקופה של המיזם במגוון שיטות"
מספר חודשים לאחר התביעה הזו, במאי 2021, הוגשה נגד חוגג ושותפיו בקרן ההון סיכון סינגולריטים תביעה נוספת בסך 18 מיליון שקלים. הפעם מי שהגישו את התביעה היו רועי ברוכיאל וערן עוקשי, שעבדו בקרן באותה תקופה אם כי שהו בחל"ת. בכתב התביעה נטען כי ברוכיאל הינו חבר ילדות של חוגג ומזה שנים רבות מלווה אותו בענייניו האישיים ובעסקיו במגוון תפקידים שונים ואף שימש כעוזרו האישי. "במסגרת תפקיד זה נחשף בורכיאל ברמה האישית למעשים קשים ובלתי מוסריים בעליל שבוצעו על ידי חוגג", נכתב.
סינגולריטים היא שותפות העל, שחוגג הוא מחזיק העיקרי בה, ושבאמצעותה ניהלו חוגג ושותפיו את החברות והמיזמים השונים וגייסו אליהן כספים ממשקיעים פרטיים. התביעה מתמקדת בשלושה מיזמים כאלה: Stx – מיזם שגייס כ-34 מיליון דולר בחודש יולי 2017, סירין לאבס – גייס כ-160 מיליון דולר בדצמבר 2017, ולידקון – גייס כ-50 מיליון דולר במרץ 2018.
על פי כתב התביעה השיטה בכל המיזמים הייתה דומה: ראשית נטען כי השותפים בקרן היו מציגים למשקיעים מצג שווא של פעילות במיזמים, על אף שפעילות ריאלית כמעט ולא התקיימה בהם. התובעים אף טענו כי חוגג ושותפיו שידלו אותם להשקיע באופן אישי במיזמים ואף לגייס עבורם סכומי כסף משמעותיים ממשקיעים שונים ובהם בני משפחה וחברים קרובים, דבר שהם עשו לאור יחסי האמון והקרבה ששררו ביניהם.
לאחר שגויסו הכספים, על פי כתב התביעה, "הנתבעים בזזו את הקופה של המיזם במגוון שיטות". התובעים טענו שחוגג ושותפיו גנבו מטבעות הסחירים שגויסו וחלק משמעותי מהמטבעות הווירטואלים שהונפקו, והעבירו אותם לכיסם הפרטי; כרתו הסכמי הלוואה פיקטיביים שנחתמו בין המיזמים לבין סינגולריטים או גופים שונים הקשורים לנתבעים, אך לא עשו כל מאמץ להשיב את הכספים למיזם; ואף העבירו כספים מקופות המיזמים לחברות או גופים חיצוניים במסווה של השקעה, וגם כאשר חלק מכספי ההשקעות הוחזרו על ידי מקבלי ההשקעה לא השיבו אותם לקופות המיזמים אלא העבירו אותם לכיסם הפרטי.
"עניינה של תביעה זו במעשי מרמה והונאה חמורים שכמותם לא נראו בישראל עד היום, בהיקף של מאות מיליוני דולרים, שביצעו הנתבעים באופן שיטתי ופסול בחברת ובמיזמים שבבעלותם", נכתב בכתב התביעה. "הנתבעים הבינו את היתרונות והפוטנציאל הגלומים בגיוס כספים על ידי הנפקת מטבעות דיגיטליים, ובעיקר את העדר הפיקוח והרגולציה בתחום".