ועדת הבריאות של הכנסת דנה היום (חמישי) בהטלת פיקוח על מחירי הלחם המלא, זאת במטרה לעודד צריכת לחם מקמח מלא על פני צריכת לחם מקמח לבן (שמחירו היום מפוקח ועל כן נמוך ביותר). הדיון, התקיים לאחר ששרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, פנתה אל ועדת המחירים בדרישה לבחון את הכנסת הלחם המלא לפיקוח מחירים, ובהמשך לפניות ציבור בנושא. ועדת המחירים תבחן את הנושא, ותפרסם מסקנותיה.
בראשית הדיון אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ עידית סילמן: "הוועדה רואה חשיבות בעידוד צריכת לחם מלא, ובכלל לחמים ומזונות בריאים וזה אחד היעדים שהצבתי לוועדה. לאחרונה הוטל מס על המשקאות הממותקים ועל כלים חד פעמיים מתוך ההבנה שהדברים האלה פוגעים בבריאות ובסביבה. אנחנו כאן רוצים להגיד מה כן טוב ונכון לצרוך, נקשיב לנתונים ולעמדות השונות ונחליט איך נכון לקדם את זה".
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר שפניות רבות בנושא הגיעו לפתחו מאזרחים, ארגונים, חברי כנסת וגופים המקדמים מודעות לחשיבות הבריאותית, המבקשים לפעול להפחתת מחירי הלחם מקמח מלא, על מנת לאפשר לכלל האוכלוסייה לצרוך אותו במחיר סביר. לפיכך, לפני כשבועיים פנתה שרת הכלכלה והתעשייה אל ועדת המחירים בבקשה לבחון את החלת הפיקוח על המחירים גם על מוצר לחם בסיסי מקמח מלא.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: "עם פנייתי אל ועדת המחירים, נעניתי כי הוועדה תבחן את נושא הפיקוח על הלחם המלא. אני רואה בזה צעד נכון וחשוב עבור כלל הציבור, אשר יוכל לבחור לצרוך תזונה בריאה יותר במחירים מפוקחים. צריכת מזון בריא עתידה להפחית בעיות בריאותיות כמו השמנת יתר, ואני אמשיך לפעול בכלים העומדים לרשותי במשרד הכלכלה והתעשייה על מנת למזער את הנזקים הבריאותיים שנגרמים מצריכת מזון לא בריא".
משרד הבריאות העביר מסמך לוועדה ובו הציג את עמדתו, כי יש להסיר פיקוח מחירים מתשעה מוצרי מזון הנמצאים כיום בפיקוח, ולהוסיף 14 מוצרי מזון חדשים ובהם פירות וירקות מסוגים שונים, קטניות ודגנים מלאים, וכאמור לחם מקמח מלא. עם זאת יש לציין שמשרד הבריאות אינו חבר בוועדות האמונות על פיקוח המחירים ואין לו תפקיד בתהליך העבודה.
האם הציבור ירוויח מפיקוח מחירים?
בוועדת המחירים, שאחראית לבחון את הנושא ולהגיש את המלצותיה לשרה, הביעו בדיון התנגדות להטלת פיקוח על מחירי הלחם המלא. "ברירת המחדל מבחינתנו היא לא להכניס מוצרים לפיקוח, זה מעודד קרטליזיציה ועיוותים שונים בשוק ומרכז יצרנים לתמחר במחיר המרבי. המחירים בארץ גבוהים יותר מחו"ל, לא רק אבל גם בגלל פיקוח המחירים. החמאה והחלב הן אכן דוגמא לבעיות שנוצרו בשוק". יש לציין שהמלצות הוועדה אינן מחייבות את השרים.
גם בלובי הציבורי "האינטרס שלנו", פנו לחברי הוועדה והביעו את התנגדותם לפיקוח על מחירי הלחם המלא. ראשית ציינו כי על פי דוח ועדת המחירים רק 8% מהמכר בישראל זה לחם מפוקח, ועל סמך הנתון הזה לא בטוח שהפיקוח מנגיש את המוצרים לציבור בפועל. על כך השיבו להם כי הנתון הזה מתייחס רק לצריכה פרטית, ולא לצריכה של מוסדות גדולים, אשר מתבססים באופן משמעותי על הלחם האחיד המפוקח.
עוד טענו ב"אינטרס שלנו" כי בשוק המאפיות שוררת תחרות עזה ובתנאים אלו פיקוח מחירים עשוי להבריח שחקנים קטנים מהשוק ולהפוך את השוק לריכוזי עוד יותר. עוד ציינו בארגון כי נסיון העבר מלמד שפיקוח מחירים מסייע לתיאום מחירים וליצירת קרטל לא חוקי, כפי שקרה בפרשת "קרטל הלחם". בנוסף, בעת עליית מחירי הקמח לדוגמה, עשוי פיקוח המחירים להפוך את מחיר הלחם ללא רווחי וליצור מחסור בשוק, כפי שקרה עם החמאה ב-2019.
חשוב להבין שפיקוח על מחירים אינו הדרך היחידה להוזיל את המחירים לצרכן. כך למשל מציעים באינטרס שלנו הקלות ברגולציה על מאפיות קטנות כדי שאלו יוכלו להתחרות בשוק הלחם ביתר קלות וכדי להפחית מהם עלויות ייצור.