בממשלה מקדמים הנחיות חדשות שיקשו על בלתי מחוסנים להיכנס למקומות בילוי ובפרט לקניונים. על פי ההצעה המסתמנת, בכניסה לקניונים יסמנו את הנכנסים בין אם מחוסנים לאו לא מחוסנים, ורק מחוסנים יוכלו להיכנס לחנויות לא חיוניות. בעלי העסקים בקניונים, שמרגישים בשידור חוזר, לא מאמינים ששוב מטילים רק עליהם הגבלות – כאילו הממשלה לא למדה דבר מהסיבובים הקודמים.
"אני חושב שזה הזיה, אם הממשלה חושבת שאנחנו נהיה אלה שיסמנו באות קין את הלא מחוסנים בכניסה לקניונים אז היא הוזה. אנחנו לא נשתף פעולה עם החלטה מהסוג הזה", אמר ל-N12 במפורש שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה ויו"ר קבוצת בריל. "אם הממשלה רוצה לעשות דבר כזה שתעשה את זה בעצמה, תישא גם בעלויות של הדבר הזה, אנחנו לא נשתף פעולה".
תורג'מן לא היחיד שהמום מההנחיות החדשות, גם מנכ"ל קניון דיזינגוף סנטר, דן פילץ, לא רואה איך הקניון שלו יוכל לשתף פעולה עם מהלך כזה. "אנחנו חושבים שהפרחת הבלון הזאת היא של משהו לא כל כך יעיל שגם הישימות שלו ממש מפוקפקת", הסביר ל-N12. "אם אנחנו מבינים נכון אנחנו אמורים לעצור את כל האנשים בכניסות ולראות למי יש חיסונים בתוקף. בסנטר לדוגמא יש יותר מ-30 עסקים חיוניים וגם יש חניון של 1000 רכבים מגדל משרדים ומגדל מגורים, כל מי שירצה להיכנס בשערי הסנטר ייכנס, אז מה ההיגיון בלחסום אנשים?
"על הצמידים (כלומר סימון הלא מחוסנים, נ"ר) אני חייב להגיד - אנחנו ממש לא נסמן את הלקוחות שלנו. ממש לא. בטח שלא. אם המדינה רוצה לסמן את האזרחים שלה... אין לי מה להגיד על זה. אנחנו בסוף שומרי חוק, ואנחנו פועלים לפי הכללים ולפי החוקים, אבל אם המדינה רוצה לסמן את האזרחים שתסמן אותם בעצמה".
"איך אני אסמן אנשים, מישהו יגיד לי שהוא לא רוצה לקחת צמיד מה אני עושה מולו? זה עומד בכלל מבחינה משפטית - שכל אחד יילך עם שלט מחוסן או לא מחוסן?", תהה אופיר שריד, מנכ"ל קבוצת מליסרון שמפעילה את רשת קניוני עופר. "יש דרכים אחרות, יותר אינטלגנטיות, לעודד התחסנות, לא דרך זה שתגרום אנטי. ומצד שני הפגיעה בחופש העיסוק, בשוויון בין חנויות שנמצאות בקניון לבין חנויות הרחוב - היא לא מידתית".
מלבד בעלי הקניונים עצמם, ישנן גם החנויות הקטנות שפועלות בתוך המתחמים, והן בכלל לא מבינות איך יכול להיות שהאכיפה – מי נכנס לחנות ומי לא – תיפול עליהם. "אני עסק שפועל בדוכן - מה אני אמור לעשות עם זה עכשיו, להחליט אם מותר או אסור לעמוד ליד הדוכן שלי?", שואל תומר רייזברג, מנכ"ל מגנוליה. "חוטאים פה למטרה. זה בדיוק מה שהיה בסגר הקודם. להיכנס למקס סטוק לקנות שם את כל העולם זה מותר אבל לקניון אסור, למה? אני עד היום מלקק את הפצעים של הקורונה, ייקח לי עוד 5 שנים להחזיר את ההלוואות המטופשות האלה באישור המדינה, עכשיו אני גם צריך להיות השוטר והפקח של המדינה".
"הכלי עם האפקטיביות הכי עלובה והעלות הכי גבוהה"
רייזברג מזכיר גם את העובדים עצמם, שרובם צעירים יחסית ולא מחוסנים. "יש לנו בעיה קשה, כי יש המון רשתות שהצוותים שלהם הם חבר'ה צעירים ונשים צעירות שחלקן בחרו לא להתחסן או לא לעשות את הבוסטר, ואז טכנית אנחנו פשוט לא נוכל להפעיל את העסקים". וכמובן אל לנו לשכוח שרבים מבאי הקניון הם ילדים קטנים, שרובם המוחלט לא מחוסן. "יש לנו המון ילדים, ומשפחות עם ילדים, ובכלל מיום שלישי עומד לרדת גשם בין שבוע לעשרה ימים ברצף - אז מה יסגרו את האנשים בבתים?", תוהה פילץ. "הקניונים הוכיחו שהם ממש יודעים לפעול בצורה מסודרת, שומרים על כללי הצפיפות, שומרים על ריחוק חברתי, על מסיכות, עדיף שישתמשו בקניונים, ויציבו בהם עמדות התחסנות, מאשר שינסו את שיטת הענישה".
בעלי הקניונים גם בטוחים שאין שום סיבה אפידמיולוגית להגבלות המסתמנות. "זה לא שהממשלה אומרת 'יש תחלואה בקניונים אני לא רוצה שייכנסו'", טוען תורג'מן. "הממשלה, בנבזיות רבה, עושה שימוש בקניון ככלי לתמרץ אנשים להתחסן. ומה הכי עצוב? אני רוצה לראות בן אדם אחד במדינת ישראל שירוץ להתחסן בגלל שנמנעה ממנו הכניסה לקניון. אני מכיר אנשים שירוצו להתחסן כי הם לא יכולים לטוס לחו"ל, או שהם לא יכולים לנפוש בארץ, להיכנס לחדר כושר או לבריכה. אבל אני לא מכיר בן אדם אחד בישראל שירוץ להתחסן בגלל שנמנעה ממנו הכניסה לקניון. אז מי ישלם את המחיר? בעלי העסקים הקטנים והבינוניים בקניונים, וכל האזרחים המחוסנים שיצטרכו לעמוד בתורים".
אז למה הממשלה עושה את זה? "הם הולכים על זה כי זה הדבר היחידי שקל להם לעשות", מסביר תורג'מן. "לעשות סגר על הבלתי מחוסנים הם לא מסוגלים, להטיל קנסות על הבלתי מחוסנים הם לא יכולים, להגדיל להם את פרמיית הבריאות, למנוע מהם כניסה למקומות העבודה שלהם – כל הדברים האלה הם לא מסוגלים ואלה דווקא דברים שכן היו גורמים לאנשים להתחסן. מה נשאר להם? הכלי הכי עלוב והכי פתטי שלא יועיל במאומה, למעט תחושה שהם עשו משהו, מכל קשת הכלים שהייתה להם הם בחרו את הכלי עם האפקטיביות הכי עלובה עם העלות הכי גבוהה. ביזיון".