10 האנשים העשירים בעולם הכפילו את עושרם במהלך מגיפת הקורונה והוא מגיע כעת ל-1.5 טריליון דולר - כך על פי דוח של ארגון אוקספם (קבוצת ארגונים הומאניים לסוגיות חברתיות ושיוויון גלובאלי) שפורסם היום (שני). הארגון קורא לממשלות להטיל מס מיוחד על העשירים ביותר וטען כי עובדה זו מחזקת את הדרישה: "בעוד ש-99% מאוכלוסיית העולם סובלים מקיצוצים כואבים ומאיימים בשכר, 10 העשירים הגדילו את הונם במיליארדים".
על פי הדוח, המיליארדרים נהנו מאוד מהעלייה במחירי המניות והנכסים שברשותם בשנתיים האחרונות והפער בין העשירים לעניים, גדל במהירות. עשירי העל הם גם אלו שנהנו ועודם נהנים מתכניות הצמיחה ומההשקעות הרבות שהפעילו ממשלות ברחבי העולם כדי למתן את ההשפעה הכלכלית של התפרצות נגיף הקורונה.
כך למשל העושר של מאסק (לפי נתונים שנלקחו מרשימת המיליארדרים של המגזין פורבס), גדל פי 10 והגיע ל-294 מיליארד דולר ב-20 החודשים הראשונים של המגיפה. הוא הצליח לדלג מעל ג'ף בזוס, מייסד אמזון, ולהפוך לאדם העשיר בעולם. אבל לא צריך לרחם על בזוס - בתקופה שבה מניות הטכנולוגיה זינקו בוול סטריט, הונו הנקי עלה ב-67% והגיע ל-203 מיליארד דולר, הונו של מארק צוקרברג מפייסבוק הוכפל ל-118 מיליארד דולר, והונו של מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, גדל ב-31% ל-137 מיליארד דולר.
על פי הדוח, בחודשים מרץ 2020 עד אוקטובר 2021, בזמן שאילון מאסק ותשעת המיליארדרים העשירים ביותר התעשרו ביחד בעוד 1.3 מיליארד דולר בכל יום, הכנסתם של 99% מאוכלוסיית העולם הצטמצמה. דוח אוקספם צופה שעד שנת 2030, 3.3 מיליארד אנשים בעולם יחיו על פחות מ-5.50 דולר ליום. על כן, סבור הארגון שיש לפעול מיד: "ממשלות צריכות להטיל מס עושר חד פעמי של 99% על רווחי הרוחב במגיפת הקורונה", נכתב. הארגון טוען כי נתוני הבנק העולמי הראו ש-163 מיליון אנשים נוספים נדחקו, או כפי שהם רואים זאת - נדחפו, אל מתחת לקו העוני.
ארגון אוקספם טוען שהמס החד פעמי על רווחי 10 הגברים העשירים בעולם יכול לשלם עבור מספיק בדיקות כדי לחסן את העולם כולו ואפילו לספק את המשאבים להתמודדות עם שינויי האקלים, לסייע לשירותי הבריאות אוניברסליים ועוד ועוד. דני סריסקנדראג'ה, מנכ"ל אורספם בבריטניה אמר: "התפוצצות ההון של המיליארדרים בתקופה שבה העוני הולך וגובר חושף את הפגמים הבסיסיים בכלכלות שלנו. אפילו במהלך משבר עולמי, המערכות הכלכליות הלא-הוגנות שלנו מצליחות לספק רווחים עצומים לעשירים ביותר, אך לא מצליחות להגן על העניים ביותר. זו טרגדיה שאפשר להימנע ממנה, בכל יום אנשים מתים בגלל שחסרים להם מוצרים חיוניים כמו מזון או שירותי בריאות. דור המנהיגים של היום יכול להתחיל לתקן את העוולות הללו... עליהם לוודא שהמורשת ארוכת הטווח של הקורונה היא שירותי בריאות אוניברסליים איכותיים והגנה חברתית לכולם. לממשלות יש הזדמנות היסטורית לתמוך בתוכניות כלכליות נועזות המבוססות על יותר שוויון ולשנות את המסלול הקטלני שאנו נמצאים בו".
האיום שטמון באי השוויון הודגש בימי הקורונה גם בחוסר שיוויון ברור בין המדינות בחלוקת החיסונים. בשבוע שעבר דייוויד מלפס, נשיא הבנק העולמי, הכריז על התחזיות האחרונות של ארגונו לכלכלה העולמית. "מדינות מתפתחות מתמודדות עם בעיות קשות ארוכות טווח שקשורות לשיעורי חיסונים נמוכים יותר, מדיניות גלובלית ונטלי החובות הלאומיים, יש פער הולך וגדל בין שיעורי הצמיחה שלהם לאלה בכלכלות המתקדמות. אי השוויון הזה דרמטי אפילו יותר במונחי הכנסה לנפש, אנשים בעולם המתפתח נותרו מאחור ושיעורי העוני רק עולים. אנו רואים תהליך מטריד בעליית העוני, הדרדרות התזונה והבריאות".