בעוד שמשרד האוצר מתגאה בתמיכה שהוא מספק למשק בכלל ולענף התיירות בפרט - רבים בענף מרגישים שהמדינה השאירה אותם להסתדר לבד. גם למתווה התמיכה המצומצם בענף שעבר בממשלה לפני כחודשיים, לא גובשו עדיין נהלים לחלוקת הכסף - ועובדי הענף נותרו בלי כלום.
"שילמתי מאות אלפי שקלים במיסים במשך 30 שנה, וכשאני הרווחתי המדינה ידעה לקחת את שלה. היום כאילו זרקו אותנו, בגדו בנו ועזבו אותנו", אומרת שרונה יצחקי, שניהלה סוכנות נסיעות רווחית עד לפני שנתיים, כזו שפרנסה 8 משפחות.
במשך 26 שנים היא עבדה בענף התיירות והקימה במו ידיה עסק מצליח. היא עברה אינתיפאדה מדממת בירושלים, מלחמות, ופיגועים ושרדה הכול עם מחזור עסקים של מיליונים - עד הקורונה. היא הייתה רגילה להביא 30 קבוצות בחודש, אבל בשנתיים האחרונות הייתה לה רק קבוצה אחת.
"בשבילי זה מפעל החיים שלי, הייתי מתרגשת לקום בבוקר ולבוא לעבודה שלי", היא מספרת בכאב, ומוסיפה: "זה החיים שלי ופתאום זה מת, זה פשוט מת". בתחום הטיולים המאורגנים לוקח חודשים ארוכים לארגן קבוצה. גם אם השמיים ייפתחו לתיירים מחר, 2022 כבר אבודה עבורה. כדי לשלם את החובות היא פתחה את כל החסכונות וקיבלה עזרה מההורים, ואת מענקי הקורונה שהיא קיבלה מהמדינה היא עכשיו נדרשת להחזיר.
יצחקי רחוקה מלהיות היחידה שסובלת מהיעדר הסיוע של הממשלה. סועאד אבו עג'אג', בת 56 ואם ל-11 מכסייפה, הייתה מדריכת תיירים בכפר הנוקדים שבדרום. היא הייתה האישה הראשונה בתפקיד שלפניה מילאו רק גברים ולמדה אנגלית בכוחות עצמה כדי שתוכל להדריך. מאז הקורונה היא שנתיים בבית ללא עבודה, אך היא לא מוותרת.
גם בעלה של סועאד מובטל, וכבר חודשים שהיא לא יודעת איך תפרנס את ששת הילדים שעדיין גרים איתה. "בגדים אנחנו מעבירים זה לזה ומנסים להסתדר. באוכל אנחנו מוותרים על הבשר ועל הגבינות, זה יקר מדי", משתפת סועאד. "אני לא יכולה לעמוד בזה, לששת הילדים לקנות את הכול. איך אני יכולה לממן את הטיול של הילד כשהם יוצאים לטיול בבית הספר? אם אין לי, אני לא יכולה לתת".
שר האוצר ליברמן מרבה לדבר על העזרה שלו לענף התיירות, אבל סועאד לא מקבלת דמי אבטלה כבר שמונה חודשים. המתווה מעביר את הכסף לבתי מלון, לספקי תיירות גדולים, ולחברות התעופה, אך הוא אינו רלוונטי לעובדים הקטנים - סועאד לא מקבלת כלום. "אם אין תיירות אנחנו לא קיימים?", היא שואלת.
גם המספרים מראים תמונה עגומה ומצביעים על אלו שנשארו מאחור. שיעור האבטלה בציבור הערבי היה בפברואר 2020, ערב הקורונה, 2.6%. בדצמבר 2021 הוא עמד על 6.5% - עלייה עצומה של פי 2.5. ואין פתרון לעשרות אלפי מובטלים ערבים חדשים עם סיכוי נמוך למדי להשתלב מחדש בעבודות שהמשק מציע.
לנה דרובצ'בסקי היא מורת דרך וממובילי מאבק התיירות הנכנסת. היא תוקפת בחריפות את המתווה החדש: "זה גורם לי להרגיש שפשוט צוחקים עלינו. זו יריקה בפרצוף של כל אזרח במדינה, זה מה שאני מרגישה שזה. איך אנחנו אמורים לשרוד? זה לא מתווה סיוע, זה מתווה להיכנס לבור".
משרד האוצר מסר בתגובה: "ענף התיירות, בשונה מיתר ענפי המשק, זכה לסיוע ייחודי במהלך הקורונה, זאת בנוסף לרשת הביטחון הרוחבית. בדצמבר 2021, במתווה שגובש עם משרד התיירות, הוחלט על הגדלת הסיוע הייחודי לענף בסכום כולל של כ-350 מיליון ש"ח. סכום זה כולל בין היתר: הגדלת סיוע למלונות בהיקף של כ-150 מיליון ש"ח, סיוע למארגני התיירות הנכנסת באמצעות מימון פעולות שיווק שימור כוח אדם, והחזר הוצאות בהיקף של 60 מיליון ש"ח, מימון סיורים מסובסדים למורי דרך שנפגעו מהקורונה בהיקף של 25 מיליון ש"ח ומימון הכשרות מקצועיות בתוספת מלגת קיום לכלל העוסקים בענף התיירות ללא הגבלה".