התייקרות הפירות והירקות ברובה באחריות החקלאים - כך עולה מדוח הביניים שהגישה היום (שני) לשרים הוועדה לבדיקת פערי התיווך לצרכן בנושא התוצרת החקלאית – פירות וירקות. מהדוח עולה שהחקלאי הוא הגורם שאליו מגיע החלק הכי משמעותי מהתשלום של הצרכן. עם זאת הוועדה לא הציגה את עלויות החקלאי הישראלי. החקלאים מצידם זועמים על המסקנות: "המלצות הוועדה מכורות מראש, מוטות בכוונת מכוון כדי לאפשר פתיחת ייבוא מאסיבי".
בוועדה לבדיקת פערי התיווך שותפים משרדי הכלכלה והתעשייה, החקלאות, האוצר ורשות התחרות, והיא החלה את עבודתה בחודש אוקטובר האחרון במטרה להגביר את התחרות בחקלאות הישראלית, על מנת להביא להוזלת מחירים לצרכן. זאת בצל העובדה כי מחירי הפירות והירקות הוכפלו ב-20 השנים האחרונות - יותר מכל תחום מזון אחר בישראל.
הוועדה בחנה וניתחה את שרשרת האספקה של פירות וירקות, ובדקה מהם החסמים וכשלי השוק שעלולים להביא לפגיעה בצרכן. על מנת לבחון זאת, בוועדה ניתחו נתונים של שרשרת האספקה בישראל והשוו אותם לעולם, ונפגשו עם נציגים של כל הגורמים השונים בענף - חקלאים, סיטונאים וקמעונאים. שווי הצריכה הכולל של פירות וירקות בישראל עמד נכון לשנת 2020 על 29.1 מיליארד שקלים בשנה. מתוך סכום זה, היקף הצריכה של פירות וירקות טריים עמד על כ-24.7 מיליארד שקלים.
כמה מהכסף הולך לחקלאי, כמה לקמעונאי?
על אף שבמשך חודשים חקלאים רבים יצאו להפגנות בטענה שרשתות השיווק אשמות במחירים הגבוהים, הממצאים מראים אחרת: על פי הדוח כ-64% מהסכום שמשלם הצרכן על פירות וירקות מועבר לחקלאים, לעומת כ-36% בלבד לקמעונאים. כלומר - אם שילמתם 10 שקלים על קילו של ירק מסוים, כ-6.4 שקלים הלכו למקטע החקלאי וכ-3.6 שקלים הלכו למקטע הקמעונאי בשרשרת האספקה.
חשוב להדגיש כי מדובר על פדיון בלבד ולא על רווח נקי שנשאר לגורם. כלומר, מתוך הסכום שנשאר לחקלאי הוא צריך לממן עלויות גידול ואת עלויות העברת הפרי אל הסיטונאי או הקמעונאי, אשר עשויות לכלול עלויות מיון, הובלה, סינון, שטיפה, הבחלה, אריזה והובלה. עוד עולה מהבדיקה כי כאשר סיטונאי מתווך בין קמעונאי לחקלאי, הסכום שמגיע למקטע החקלאי יורד ל-57%, המקטע הסיטונאי מקבל 18% בממוצע והמקטע הקמעונאי יורד ל-25%.
החקלאים הישראלים זעמו על משרדי האוצר והחקלאות שמתכננים לפתוח את השוק לייבוא נרחב באמצעות הפחתה הדרגתית של המכסים על כלל הפירות, הירקות והביצים - אך המסקנות של הדוח רק מחזקות את הטענה שרפורמה כזו תטיב עם הצרכן. "ככל שתרומתו של המקטע החקלאי למחיר הסופי לצרכן גבוהה יותר, כך התועלת הפוטנציאלית של הפחתת המכסים, שתוביל להגברת התחרות, צפויה להתגלגל באופן משמעותי יותר להשפעה על המחיר הסופי לצרכן", נכתב. כלומר - מפני שהסכום העיקרי הולך לחקלאי, יצירת תחרות בקרבם על ידי ייבוא תוביל להוזלת מחירים במקטע זה - שעשויה להביא להוזלה משמעותית המחיר הסופי.
בנוסף נמצא כי בהשוואה לעולם ישראל נמצאת "ברף הגבוה" מבחינת הנתח המיוחס למקטע החקלאי - כלומר, חקלאים ישראלים זוכים לנתח מכובד ביותר מהסכום שמשלם הצרכן עבור התוצרת בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
"רשתות השיווק לא מרוויחות יותר משהן אמורות"
עוד לפני פרסום הדוח, מוקדם יותר היום הוציא אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, הודעה נחרצת ובה מסר: "התנהלות הוועדה הייתה מוטית מתחילתה ומסקנותיה הרסניות. כל מי שמכיר את שרשרת המזון בחקלאות הישראלית, מהמגדל ועד לצרכן בסופרמרקט, יודע שהחקלאי מקבל שקלים בודדים על התוצרת החקלאית שלו, בעוד שרשתות השיווק והקמעונאים מרוויחים מיליארדים וגוזרים קופון שמן על גבם של האזרחים והחקלאים".
עם זאת, גם את הטענה כי רשתות השיווק מרוויחות יותר משהן אמורות בדקה הוועדה, והממצאים לא מתכתבים עם עמדותיו של וילן - לפי הדוח, מההשוואה לחברות קמעונאיות ציבוריות במדינות אחרות עולה כי הרווחיות הגולמית והתפעולית של קמעונאים בארץ דומה לרווחיות של המקבילות שלהן בעולם. הרווח של הרשתות עומד על סדר גודל של 3-4 אחוז רווח נקי, שזהו רווח מקובל בענף.
לסיום מציינת הוועדה כי היא נחשפה לטענות חקלאים בדבר פרקטיקות מסחר כוחניות מצד הקמעונאים, ומנגד סיטונאים וקמעונאים העלו טענות דומות כנגד חקלאים גדולים אשר מחזיקים לטענתם בכוח עודף - אלו עשויים להעיד על כשלים תחרותיים, ולכן נכתב בדוח שהוועדה תבחן פרקטיקות אלה לעומק בהמשך עבודתה ותמליץ על צעדים לייעול השוק והגברת התחרות בהתאם.
החקלאים זועמים על המסקנות
אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, מסר בתגובה: "התנהלות הוועדה הייתה מוטית מתחילתה ומסקנותיה הרסניות. זה מה שקורה, כאשר בוועדה העוסקת בפערי התיווך בחקלאות, אין אפילו אדם אחד המכיר את המציאות. יושבים מנכ"לים ומנהלים ומתווכחים כמה אמור להרוויח חקלאי, מבלי שיש להם מושג על המשמעויות והתוצאות. כל מי שמכיר את שרשרת המזון בחקלאות הישראלית, מהמגדל ועד לצרכן בסופרמרקט, יודע שהחקלאי מקבל שקלים בודדים על התוצרת החקלאית שלו, בעוד שרשתות השיווק והקמעונאים מרוויחים מיליארדים וגוזרים קופון שמן על גבם של האזרחים והחקלאים. המלצות הוועדה מכורות מראש, מוטות בכוונת מכוון כדי לאפשר פתיחת ייבוא מאסיבי. ונשאלת השאלה: האם כשאוקראינה ורוסיה, האחראיות על 30% מיבול החיטה העולמי, נמצאות במלחמה חסרת טעם, זה הזמן להפקיר את ביטחון המזון של מדינת ישראל בידי זרים?
"ידוע לכל שירקות ופירות הם המוצר הכי רווחי במאזני הרשתות, אך רק הועדה לא שמעה על כך. מניתוח מספרי של הצבעות הממשלה, עולה כי אם הרפורמה המתוכננת בחקלאות תצא לדרך במתווה הנוכחי, המשמעות היא ששלושת האיזורים האסטרטגיים של ישראל: עוטף עזה והנגב, רמת הגולן והגליל העליון וגבול הלבנון, לא יוכלו להתפרנס מחקלאות, על כל המשמעויות הכרוכות בכך. מדובר במחיר לאומי שאסור למדינת ישראל לשלם.
"מנכ"לים שספונים במשרדיהם, שאינם מכירים את ענפי החקלאות, הלכו שולל אחרי עובדות לא בדוקות, שמשמעותן, אם המלצותיהם ימומשו, היא נזק בלתי הפיך לאזרחי מדינת ישראל. אם לממשלה יש אומץ, שתאמר בקול רם כי היא מבינה שצעדיה מובילים לחיסול החקלאות הישראלית. האם בממשלה באמת חושבים שביום פקודה, כאשר הייבוא החקלאי מחו"ל ייפסק – יהיו בישראל מספיק גידולים ומספיק חקלאים לספק את התוצרת? אם זממם של אנשי האוצר והחקלאות יתממש – יהיה זה יום הכיפורים וההרס של חקלאות ישראל. תזכרו את זה".