בכל שנה מדינת ישראל מאבדת בין 6 ל-9 מיליארד שקלים בגלל מעילות בתוך ארגונים, 80% מהמעילות בשנתיים האחרונות התבצעו על ידי גורמים בכירים בארגונים. למרות הנתונים המטרידים, מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) עולה כי משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות, שמנהלים את הנכסים המשמעותיים ביותר של המדינה, לא מקיימים מדיניות סדורה למניעת מעילות.
בחודשים דצמבר 2020 ועד יולי 2021 בדק משרד מבקר המדינה את הפעילויות המבוצעות למניעת מעילות במשרדי ממשלה ובחברות ממשלתיות. בבסיסה של הביקורת עומד סקר מקיף שביצע מבקר המדינה בדצמבר 2020 בקרב 74 ארגונים ממשלתיים - 23 משרדי ממשלה ו-51 חברות ממשלתיות.
ממצאי הביקורת העלו תמונה מטרידה
בכל משרדי הממשלה וב-12 (24%) מהחברות הממשלתיות שנבדקו לא גובשה מדיניות ניהול סיכונים, אשר אמורה למנוע או לפחות לצמצם את הסיכון למעילה בנכסי הארגון. כמו כן, בכל משרדי הממשלה וב-6 (12%) מהחברות הממשלתיות שנבדקו לא היה מנהל סיכונים כלל-ארגוני, ובכל משרדי הממשלה וב-21 (41%) מהחברות הממשלתיות שנבדקו לא הייתה ועדת היגוי לניהול סיכונים.
עוד עולה מהדוח כי בכל משרדי הממשלה וב-13 (25%) מהחברות הממשלתיות שנבדקו לא נעשתה ביקורת פנימית בתחום ניהול הסיכונים. במשרדי הממשלה לא בוצעה ביקורת בתחום ניהול הסיכונים בידי חטיבת הביקורת של החשב הכללי. בכל משרדי הממשלה וב-12 (24%) מהחברות הממשלתיות שנבדקו אין נוהלי מעקב, דיווח ובקרה בנושאים הקשורים לניהול סיכונים כלל-ארגוני. בכל משרדי הממשלה וב-20 (39%) מהחברות הממשלתיות שנבדקו אין מנגנון דיווח על אירועי כשל וכמעט כשל. ב-32 (63%) מהחברות הממשלתיות יש קו חם להגשת תלונות ודיווחים, אולם רק 4 (18%) ממשרדי הממשלה דיווחו שיש להם קו כאמור.
משרד מבקר המדינה מצא ליקויים רבים נוספים בתחום. כך למשל גילה כי אין בקרה מספקת על הגבייה ברבים ממשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות, כמעט לא נעשה שימוש במערכות טכנולוגיות מתקדמות כדי למנוע מעילות, ברבים מהארגונים אין בקרה לאיתור חריגים במערכות נוכחות ושכר ועוד.
סיכון בארגון שמנהל את קרקעות המדינה
מבקר המדינה בדק באופן ספציפי את המתרחש ברמ"י (רשות מקרקעי ישראל) שמנהלת את אחד הנכסים המשמעותיים והיקרים ביותר של המדינה – האדמות שלה. רק כדי להבין את סדרי הגודל של פעילות הרשות, בשנים 2019-2020 סך התקבולים שקיבלה רמ"י נאמד בכ-23 מיליארד שקלים וסך התשלומים נאמד בכ-18 מיליארד דולר.
על אף החשיבות הרבה למניעת מעילות והונאות בארגון, כ-3% בלבד מעובדי רמ"י עברו הדרכה בנושא אתיקה במגזר הציבורי ואתיקה מקצועית של עובד ציבור (30 עובדים מתוך כ-900). רמ"י החלה אמנם בתהליך של גיבוש מדיניות לניהול סיכונים וביצעה סקר סיכונים, אך ההליך לא הושלם, לא מונה ברמ"י מנהל סיכונים ומועצת מקרקעי ישראל לא דנה בנושא ב-6 השנים האחרונות.
בנוסף התברר כי בתפקידים רגישים, שבהם הוחלט לבצע רוטציה (כלומר להקציב את תקופת הכהונה) עובדים נשארים עדיין זמן רב בתפקיד מה שמגביר את הסיכון למעילות. יש לציין שמשנת 2013 משולמת תוספת רוטציה בסך 1.8 מיליון שקלים בשנה, למרות שהיא לא מיושמת בפועל.
הארגונים חשופים למעילות
בסיכום מדגיש המבקר כי "היקף הפעילות הכספית של משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות, אופיים של גופים אלה, מורכבותם ומספר העובדים הגדול בהם - כל אלה חושפים אותם למעילות שאותן יש למנוע".
"כדי למנוע מעילות דרוש הליך מקיף ומורכב הכולל ביסוס תרבות ארגונית נאותה, הגברת המודעות לנושא בקרב עובדי הארגון, זיהוי מוקדם של הסיכונים ונקודות החולשה במערכות הארגון, בניית תוכנית מוסדרת למניעת מעילות והטמעת בקרות ומערכות ייעודיות להפחתת הסיכונים", נכתב. "על משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות וכן על החשב הכללי ורשות החברות הממשלתיות לתת את דעתם על המסקנות וההמלצות שהועלו בדוח זה, להפיק לקחים מהליקויים שצוינו בדוח ולפעול לתיקונם".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "הדוח המדובר מתייחס לתקופה שקדמה לכניסתו של המנהל הנוכחי לתפקידו. עם כניסתו של המנכל הנוכחי נערכו דיונים בנושא שחיתות והונאות והדרכים למנוע אותן. גובשה מדיניות ונעשו מספר פעולות בנושא: הוקמו מערכות דיגיטליות מתקדמות שיש בהן כדי להתמודד עם התופעה ולמגר אותה; נבנו מנגנונים למניעת מעילות והונאות באמצעות ניהול הרשאות באמצעות מערכות המידע בארגון; בוצע הליך של סבב תפקידים (רוטציות) בכל החטיבות; בחטיבת השמירה הוחלפה ההנהלה ומונו מנהלים בכירים חדשים. מנהל הרשות הנוכחי רואה חשיבות רבה בשמירה על נקיון כפים ובביצוע פעולות לניהול סיכונים בארגון. בכוונתנו לבחון את הנושא לאור ממצאי הדוח והמלצות המבקר ונמשיך לפעול בכל דרך כדי לקדם את הנושא".