במשך שנתיים של מגפה הזהירו אותנו בכל מקום מפני משבר כלכלי שמתרגש עלינו, ונראה היה שישראל הצליחה לדלג מעל האיום הזה. כעת, כשהקורונה מאחורינו, העולם נכנס לטלטלה שלא פוסחת גם על ישראל. הריבית, שנותרה נמוכה במיוחד בשנתיים האחרונות בצל המשבר הבריאותי, מתחילה לעלות ומשנה את כללי המשחק בכל התחומים. מה יורד, מה עולה ומה מצפה לנו בתקופה הקרובה?
כללי המשחק החדשים
אחרי שבשנים האחרונות פרסום מדד המחירים לצרכן קיבל במקרה הטוב ידיעה שנדחקת לשולי החדשות, בחודשים האחרונים כל פרסום כזה מעורר הדים. האינפלציה השנתית, כלומר קצב עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים, חוצה זה חודש שלישי ברציפות את היעד, ונאמד החודש על 4% - שיא של כמעט 11 שנים. ישראל לא לבד, והאינפלציה בעולם כולו מגיעה לשיאים שלא נראו עשורים (מעל 8% בארה"ב ובבריטניה).
עליות המחירים נובעות דבר ראשון משארית ההשפעות של משבר הקורונה: במהלך המשבר הבריאותי הזרימו הממשלות והבנקים המרכזיים כסף רב למשק כדי למנוע האטה בפעילות הכלכלית. כעת הציבור מוציא את הכסף הזה והמחירים עולים. במקביל, שרשראות האספקה שנפגעו קשות במהלך הקורונה עדיין לא חזרו לעצמן, והמלחמה באוקראינה יוצרת גם היא מחסור במוצרים רבים. הביקוש הגדול יחד עם הבעיות באספקה מובילים לעליות מחירים משמעותיות – באנרגיה, במזון ובמוצרי הבנייה.
במשק מצפים להמשך עליות המחירים ובתגובה הבנקים המרכזיים בכל העולם מפעילים את הכלי המרכזי שלהם – העלאת הריבית. במטרה להשתלט על האינפלציה הבנקים החלו בתהליך של העלאת ריבית, גם פה בישראל. אם בזמן משבר הקורונה הריבית הנמוכה הייתה אמורה לעודד פעילות כלכלית, כעת ריבית גבוהה צפויה להאט אותה. הריבית הגבוהה תייקר את הכסף – תייקר את ההלוואות ובכך תצמצם את ההשקעות ואת הצריכה (הפרטית והציבורית כאחד). לצפי לעליות הריבית יש השפעה על כל התחומים במשק.
המפסידים והמרוויחים
ההייטק
עידן הכסף הזול עודד השקעות, ישראל הפכה לחממה לתעשיית ההייטק וחברות סטארט-אפ זכו פה למומנטום אדיר. חברות קטנות, שעדיין לא הראו רווחים משמעותיים, זכו להשקעות אדירות ורבות השיגו את תואר "היוניקורן" הנחשק. הכינוי הזה, שהיה אמור לסמל את הנדירות של מיזמים כה מוצלחים, הפך לכמעט שחוק ב"סטארט-אפ ניישן" שלנו.
2022 משנה כללי המשחק: שווי השוק של חברות הטכנולוגיה הישראליות בנאסד"ק נחתך בשנה האחרונה בכמעט 10%, ולפי רשות החדשנות ברבעון הראשון של 2022 רואים ניצנים ראשונים של ירידה בגיוסי הון בשוק הפרטי לסטארט-אפים בישראל ובארה"ב. חברות מבטיחות כמו "וויקס" ו"מאנדיי" מתמודדות עם דוחות בעייתיים וקיים חשש שהשווי של חלק מהחברות הישראליות היה גבוה מידי בשל הריבית הנמוכה. כעת כשהריבית עולה מתחיל להתברר איזה חברות נהנו מידי מהכסף הזול.
הבורסה
ההייטק הישראלי הוא תופעה פרטנית בתוך התמונה הרחבה יותר של צמצום השקעות בשל עליית הריבית. המשקיעים כבר צופים את עליות הריבית עמוק לתוך 2022 ו-2023, ומתמחרים אותן בהשקעות שלהם. הבריחה ממניות הטכנולוגיה, שנחשבות תמיד למסוכנות יותר, חתכה את העליות המטורפות של מניות תאגידי הענק בשנים האחרונות ומאז תחילת 2022 השוק בירידות. הירידות מקיפות את כל התחומים בבורסה, וכל המדדים המרכזיים חווים חודשים קשים עם ירידה של עד 20%.
למרות הירידות החדות, בשווקים לא חוששים ממשבר כלכלי וטוענים שמדובר בתיקון בלבד. בתקופה הקרובה השוק יצטרך להתרגל למציאות החדשה של ריביות גבוהות יותר. אמנם חברות מסוימות לא יצלחו את התקופה הזאת, אך חברות אחרות, בוודאי הגדולות שביניהן, ייצאו מהצד השני ויחזרו להרוויח. כתמיד, השקעה במדדים לטווח הארוך, צפויה להמשיך להיות משתלמת.
הנדל"ן
מחירי הדיור בישראל לא מחכים לאף אחד: בחודש האחרון עלו המחירים ב-1.9% והשלימו עליה של 16.3% בשנה האחרונה. אך אפילו משבר הדיור הישראלי לא חסין להשפעות עליית הריבית. העלאת הריבית כאמור מרחיקה משקיעים, היא הופכת את המשכנתאות ליקרות יותר ומייצרת נתיבי השקעה בטוחים אחרים (השקעה בבנק). גם העלאת מס הרכישה על דירה שנייה נועדה לסייע להרחיק את המשקיעים משוק הדיור. ובכל זאת, המחירים עולים – איך זה קורה?
לעומת מוצרי השקעה אחרים, דיור הוא מוצר שהביקוש אליו לא מתפוגג. אנשים רוצים לקנות בית וכפי שעלה מסקירת הנדל"ן האחרונה של הכלכלנית הראשית, את מקומם של המשקיעים תפסו הזוגות הצעירים, שהיקף רכישותיהם עלה ב-27% במרץ. שיטת ההגרלות שמקדמת הממשלה הזו יכולה באופן מלאכותי להוריד את המחירים, על ידי יצירת קבוצת "ממתינים", שמחכים לזכות בהגרלה ודוחים את רכישת הדירה שלהם, אך גם זה בטווח הארוך לא יעזור. על כן, כל עוד היצע הדירות לא יגדל באופן משמעותי, קשה להאמין שהמחירים יירדו בגלל ריבית, מיסוי או הגרלות.
בין הורדת המחירים להאטה של המשק
התקווה הגדולה של הבנקים המרכזיים היא שהעלאת הריבית תמתן את הביקושים ותצליח לעצור את האינפלציה המשתוללת, אך ברור לכולם שלמהלך כזה יהיו השלכות. האטה בפעילות הכלכלית משמעה צמיחה מתונה יותר ואפילו התכווצות של התוצר. כפי שניתן לראות כבר עכשיו, להעלאת הריבית יש השלכות קשות על המשק, היא מובילה לעצירת הפעילות העסקית (למשל בהייטק) ובהמשך יכולה לגרור גם פיטורים רחבים.
שר האוצר אביגדור ליברמן אמר בישיבת הסיעה האחרונה שהעולם נמצא בתחילתו של משבר כלכלי, שיגיע לשיאו בחורף של 2023. גם ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב, אמר לאחרונה שהוא לא יכול להבטיח לכלכלה "נחיתה רכה" לכלכלה בעקבות העלאות הריבית הצפויות.
מיתון כלכלי כמובן יוריד את המחירים שנשלם בסופר, אך זה לא מחיר שהבנק המרכזי ירצה שנשלם. מדינת ישראל, הממשלה ובנק ישראל, צריכים להתנהג באחריות, לעקוב אחרי המדדים הכלכליים, ולוודא שישראל צולחת את המעבר הזה, בין תקופת הכסף הזול לתקופת הריבית הגבוהה, בלי להידרדר למשבר שממנו יהיה קשה לצאת.