למרות שהשכר הממוצע במגזר הציבורי עולה מהר יותר מאשר במגזר הפרטי, משרדי הממשלה והמגזר הציבורי בכללותו נתקלים בקושי משמעותי לגייס עובדים חדשים בגלל מבנה שכר לא מתגמל – כך עולה מדוח הממונה על השכר שפורסם הערב (שני).
במגזר הציבורי כולו כ-750 אלף עובדים, מתוכם 35,918 עובדים במשרדי הממשלה. השכר הממוצע במשרדי הממשלה עומד על 17,368 שקל למשרה מלאה. נתון זה משקף עלייה של כ-1.3% לעומת השכר הממוצע ב-2020. מדובר כאמור בעלייה מהירה יותר בשכר מאשר זו שנמדדת במגזר הפרטי.
ב-2021 חצי מתקציב המדינה, 226 מיליארד שקלים, יצא על שכר לעובדי המגזר הציבורי. שכרם של עובדי שירות המדינה ובפרט עובדי משרדי הממשלה משולם ישירות מהתקציב והוא מהווה 49% מהסכום הזה. לא רק שהשכר של עובדי המגזר הציבורי עולה מהר יותר, השכר הממוצע במשרדי הממשלה ובכלל המגזר הציבורי גבוה מזה שבמגזר הפרטי.
כ-74% מכלל העובדים במשרדי הממשלה מרוויחים שכר גבוה מ-12 אלף שקלים בממוצע בחודש, ורק כ1% מהעובדים מרוויחים פחות מ-6,000 שקלים. בנוסף, רוב העובדים בעשירון השכר התחתון הם עובדים חדשים
יחסית, בשל חשיבות הוותק בקביעת השכר.
ובכל זאת, המגזר הציבורי מתקשה לגייס עובדים טובים, בפרט במקצועות מבוקשים, ולשמור עליהם לאורך זמן. "נתוני הדוח מאפשרים הצצה לאתגרים הקיימים במבנה התמריצים הקיים של עובדי המדינה שמקשה על גיוס עובדים מיומנים ומצטיינים", אמר היום קובי בר נתן, הממונה על השכר והסכמי העבודה, עם פרסום הדוח. "אנו נמשיך לפעול לביצוע השינויים הנדרשים במסגרת ההסכמים הקיבוצים, למען שיפור הפריון והשירות הציבורי בישראל".
מה הבעיה בשכר במגזר הציבורי?
עובדי המגזר הציבורי נהנים מביטחון תעסוקתי גבוה יחסית, ובמקביל הוותק הוא הקריטריון המשמעותי ביותר בקביעת תנאי ההעסקה, מסלול ההתקדמות והשכר. השכר לא נותן כלל ביטוי למיומנויות, לכישורים ספציפיים או לפריון העבודה. העובדים נהנים מעלייה בלתי פוסקת בשכרם, בלי קשר לביצועיהם בפועל.
מבנה שכר כזה מייצר בעיות רבות: ראשית הוא לא מספק תמריצים לעובדים לשפר את הביצועים שלהם והוא מייצר פערים עצומים בין עובדים צעירים לעובדים ותיקים. בעולם שבו צעירים מחליפים עבודה כל כמה שנים ולא מחפשים קביעות וביטחון תעסוקתי, המגזר הציבורי לא מספק שום אופק לתנאים טובים, שמובטחים לעיתים רק אחרי 10 שנים ויותר. השכר הממוצע לפי גיל במגזר הציבורי מגיע לרמות של המגזר הפרטי רק אחרי גיל 50.
בנוסף, בעולם שבו מונהגת פנסיה צוברת, שהרווח העיקרי שלה הוא מהריביות, יש יתרון גדול למשכורות גבוהות יותר בגיל צעיר יותר. לעומת פנסיה תקציבית שהייתה מבוססת על המשכורת בסיום התפקיד, פה לעובדים אפילו עדיף לקבל משכורת גבוהה יותר כשהם צעירים ומשכורות נמוכה יותר לקראת סיום הקריירה.
בעיה נוספת היא שמבנה השכר הקיים מתגמל על רמת ההשכלה אך לא על סוג ההשכלה או המיומנויות. השכר הממוצע במקצועות אנליטיים במגזר הפרטי גבוה יותר מאשר במגזר הציבורי ועובדים במקצועות מבוקשים, כמו מהנדסים, לא רוצים להגיע למגזר הציבורי. הדבר משפיע כמובן על השירות שניתן לציבור ועל היכולת של המדינה להתקדם טכנולוגית בשירותים שהיא מספקת ועל היכולת של משרדי הממשלה לדוגמא לייצר שירותי דיגיטציה טובים לאזרח.
לכן, מבהיר הממונה על השכר, כי אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני המגזר הציבורי הוא גיוס ושימור של כוח עבודה מיומן ומגוון בגילאים שונים על מנת להבטיח מתן שירותים ציבוריים איכותיים באופן רציף. שר האוצר אביגדור ליברמן הבטיח לסגור לקראת התקציב הקרוב את הסכמי המסגרת הגדולים במגזר הציבורי, וזו בהחלט הזדמנות ליישר מבט למציאות ולשנות את מבנה השכר באופן מהותי, כך שכוח אדם איכותי יגיע למגזר הציבורי ולמשרדי הממשלה. בסופו של דבר אנשים טובים במגזר הציבורי זה שירות טוב לאזרחים.