צמיחה שלילית בישראל: התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ירד ב-1.6% בחישוב שנתי, זאת לאחר העלייה החדה ויוצאת הדופן ברבעון הרביעי של 2021 - כך מפרסמת היום (שני) הלמ"ס. הנתון הזה מצטרף לעלייה החדה באינפלציה בחודש אפריל, שפורסמה אמש.
התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, ירד ברבעון הראשון של שנת 2022 ב-1.6% לעומת הרבעון הקודם לאחר עלייה של 15.6% ברבעון הרביעי של 2021. התוצר המקומי הגולמי לנפש ירד ב-3.2% בחישוב שנתי. התוצר העסקי, כלומר התמ"ג בניכוי תוצר שירותי הדיור ותוצר המגזר הציבורי, ירד ברבעון הראשון של שנת 2022 ב-1.6% בחישוב שנתי, זאת לאחר עלייה של 18.3% ברבעון הרביעי של שנת 2021.
האם הנתון הזה מלמד על התחלה של מיתון?
בלמ"ס מציינים כי הירידה בתמ"ג ברבעון הראשון של השנה באה בהמשך לעלייה החריגה ברבעון הרביעי. כך שהתוצר ברבעון הראשון של שנת 2022 עלה ב 9% לעומת הרבעון הראשון של שנת 2021. עלייה חדה שעדיין מביאה לידי ביטוי את ההתאוששות ממשבר הקורונה, עלייה כזו בתקופה שלפני משבר הקורנה לא הייתה בעשרים שנים האחרונות.
נתוני הצמיחה הרבעוניים הם יחסית תנודתיים והירידה המפתיעה ברבעון הראשון של 2022 היא תוצאה של העלייה החריגה בסוף 2021, ואינה משקפת עדיין באופן מלא את העלאת הריבית הראשונה של בנק ישראל ואת עליות המחירים. עם זאת, אין סיבה להיות אופטימיים מידי - ברבעון הבא, שבו תורגש כבר העלאת הריבית והאינפלציה המזנקת, צפויה האטה אמיתית בצמיחה.
הצמיחה בישראל נהשוואה לרבעון הראשון אשתקד
האם ההאטה תשפיע על החלטת הריבית בבנק ישראל?
האינפלציה וההאטה מתנהגים כשני כוחות הפוכים. האינפלציה היא שגורמת לבנק ישראל להעלות את הריבית כדי להשתלט על עליות המחירים במשק. מנגד, העלאת הריבית בתורה מובילה להאטה בפעילות הכלכלית (מייקרת את ההשקעות ומפחיתה את הצריכה), ועל כן נתוני צמיחה שליליים עלולים להוביל את בנק ישראל לשקול בשנית את העלאות הריבית, או לפחות למתן אותן ולפזר אותן על פני זמן.
על אף האמור, סביר להניח שהנתון הנוכחי לא ישפיע על החלטת בנק ישראל במידה ניכרת, משום שנתוני האינפלציה החמורים, ששברו אתמול שיא של כמעט 11 שנים, הם עדיין הפקטור המכריע.
איפה ישראל ביחס לעולם?
כאמור הירידה בתמ"ג של ישראל ברבעון הראשון של שנת 2022 באה לאחר עלייה חריגה ברבעון הרביעי בשנה שעברה, גם בהשוואה בינלאומית. בהשוואה של הרבע הזה לעומת קודמו ישראל ממוקמת נמוך במיוחד, בין המדינות הבודדות ב-OECD שחוות כבר צמיחה שלילית, ליד ארה"ב ושוודיה. עם זאת, בהשוואה של הרבעון הזה לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ישראל עדיין ממוקמת גבוה, עם צמיחה של 9%.
הצמיחה בישראל בהשוואה לרבעון הקודם
יבוא, יצוא וצריכה ברבעון הראשון
יבוא
יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון הראשון של השנה ב-17.3% בחישוב שנתי. עלייה זו מבטאת עלייה של 23.6% ביבוא השירותים (5.4% בחישוב רבעוני). יבוא השירותים למעט תיירות עלה ב- 15.2% כאשר יבוא שירותי התיירות עלה בצורה משמעותית אך עדיין רמתו נמוכה לעומת התקופה שלפני משבר הקורונה. יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-11.5% ברבעון הראשון של שנת 2022.
סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה ב-1.3% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 15.2% ברבעון הקודם.
יצוא
יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות סטארט-אפ) ירד ברבעון הראשון של 2022 ב-6.1% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 25.3% בחישוב שנתי (5.8% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של שנת 2021.
יצוא השירותים בלבד, ירד ב-21.4% בחישוב שנתי, לאחר עלייה משמעותית במיוחד של 53.4% בחישוב שנתי ברבעון הרביעי של שנת 2021. יצוא הסחורות בלבד עלה ברבעון הראשון של 2022 ב-6.3% בחישוב שנתי, יצוא התעשייה למעט יהלומים עלה ב-8.8% בחישוב שנתי. בנוסף, חלו ירידות ביצוא היהלומים וביצוא חברות ההזנק, כך שסך כל יצוא הסחורות והשירותים ירד ב -11.0% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2022.
צריכה פרטית
ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-0.7% ברבעון הראשון של שנת 2022 בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 18.2% ברבעון הרביעי של שנת 2021. הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-2.3% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2022 לעומת הרבעון הרביעי של שנת 2021 .
השינויים בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הראשון של 2022 משקפים עלייה של 5.9% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).