הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב) העלה את הריבית הערב (רביעי) ב-0.75% לרמה של 1.5%-1.75% - מדובר בהעלאה הגבוהה ביותר מאז 1994, והיא מגיעה על רקע נתוני האינפלציה בארה"ב ששברו בסוף השבוע האחרון שיא של 41 שנים, כשמדד המחירים לצרכן הציג עלייה שנתית של 8.6%.
הפד בחר בצעד אגרסיבי אך בשוק לא מופתעים. בימים אלה החשש ממיתון שייגרם בעקבות העלאות הריבית הוא שולי ביחס לחשש המתגבר משיעורי האינפלציה הנוסקים. על מנת לעצור את עליות המחירים הפד מאותת למשק כי הוא מוכן לפעול באופן אגרסיבי ביותר ואינו חושש מהעלאות ריבית משמעותיות.
העלאת הריבית גורמת לצמצום הכסף הנזיל על ידי ייקור ההלוואות. התייקרות כזו מובילה באופן ישיר להפחתת הוצאות, אך עוד לפני שזה קורה, הציפיות להתייקרות הזו - כלומר להעלאות ריבית נוספות, גורמת למשקי הבית לצמצם הוצאות ולחסוך.
הדאגה שמלווה את העלאות הריבית היא שהן יובילו למיתון כלכלי. כבר עתה ניתן לראות כי העלאות הריבית האחרונות והצפי להמשך המגמה מוביל לירידות חדות בשווקי המניות בכל העולם. המדדים המרכזיים בארה"ב עברו שבוע של ירידות וה-S&P למשל סיים את יום שלישי בירידה של 22% ביחס לשיא שלו בינואר. הירידות בשווקים נובעות גם הן מהתייקרות הכסף ובמקביל מהציפייה לפתיחת אלטרנטיבות חדשות להשקעה, כמו פקדונות בנקאיים, שיהפכו למניבים יותר ככל שהריבית תעלה.
עד חודש מרץ הייתה הריבית בארה"ב על שיעור אפסי ובמשך חודשים התעקשו בפד כי האינפלציה בארה"ב נגרמת בגלל בעיות בצד ההיצע ולא בצד הביקוש. כלומר מתקלות בשרשראות האספקה כתוצאה מהקורונה ובהמשך גם בצל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. לפיכך הוחלט שם שלא להעלות ריבית, צעד שיש לו השלכות ממתנות על פעילות המשק.
במרץ העלה הפד לראשונה את הריבית, לשיעור של 0.25%-0.5%, לאחר שהבינו שם שהאינפלציה נגרמת לא רק בשל מחסור שנובע מצד ההיצע, אלא גם בשל "התפוצצות" הביקושים הכבושים מתקופת הקורונה. ריבוי הכסף הנזיל שהוזרם לשווקים ולצרכנים בזמן המשבר החל לצאת לשוק לאחר שהחששות מהמגפה נעלמו, דבר שהוביל ועדיין מוביל לעליות המחירים. כעת הפדרל ריזרב רוצה למתן את התופעה הזאת ולעודד את הצרכנים לחסוך ולא לבזבז.
העלאת הריבית הקודמת בתחילת מאי כבר הייתה הגבוהה ביותר מאז שנת 2000, כשהפד הקפיץ את הריבית ב-0.5%. במסיבת העיתונאים שליוותה את ההודעה ציין פאוול כי העלאות ריבית של 0.75% אינן נשקלות בעת הזו, אך שני נתוני האינפלציה של החודשים האחרונים גרמו לו כנראה לשנות את דעתו ולבחור במדיניות ניצית יותר.
גם בישראל פורסמו הערב נתוני האינפלציה, והם נמוכים יחסית לעולם. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מאי ב-0.6%, והאינפלציה השנתית נאמדת ב-4.1% בלבד. על אף שמדובר בנתון נמוך ביחס לעולם זו עדיין אינפלציה גבוהה ביותר מ-1% מהיעד של בנק ישראל. בצל המדיניות האגרסיבית של הפד, בשוק מעריכים שבנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית גם בהחלטות הבאות שלו. החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל תפורסם בתחילת חודש יולי.