ההייטק הישראלי חווה צמיחה אדירה בשנים האחרונות, התעשייה התרחבה, התבססה והפכה לקטר שמניע את הכלכלה הישראלית קדימה. כמעט חצי שנה לתוך 2022 אפשר כבר לומר שהמומנטום נעצר: חברות מצליחות מפרסמות דוחות מאכזבים, הערכות השווי צונחות ומניות הטכנולוגיה בבורסות חוטפות את המכה הקשה ביותר. האם אנחנו עדים לתחילתו של משבר שיכניס את המשק הישראלי לסחרור? 2 מנכ"לים ובכיר בקרן השקעות, שעברו גם את המשבר של 2008, עונים על השאלה הזאת.
מה קורה בהייטק?
"מדובר בתיקון ואפילו תיקון שהיה צפוי", מסביר רועי אלדשטיין, שותף מנהל, COO ו- CFOבקבוצת Team8 שמייסדת ומשקיעה בחברות מהשלבים ההתחלתיים שלהן. "מי שחי את השוק בשנים האחרונות לא מופתע מהדבר הזה, זו רק הייתה שאלה של מתי הוא יגיע. אנחנו אחרי הרבה מאוד שנים של כסף מאוד זול ובסופו של דבר היה ברור שכשהכסף יתחיל להתייקר נראה שהשוויים (השווי של חברות בשוק, נ"ר) של השוק מתיישרים".
"אם התעשייה שלנו נמצאת ב'ארץ נהדרת' שבוע אחרי שבוע, כנראה שאנחנו נמצאים במצב קיצון"
"הסוג הזה של התנודתיות בשוק, המחזוריות, הוא משהו שמי שקצת יותר ותיק כמוני, שהיה פה ב-2000 וב-2008, מכיר אותו מתקופות בעבר", מרגיע ד"ר צחון בנטואיץ' מנכ"ל ומייסד של קיוריס (Quris), שזה הסטארטאפ הרביעי שהוא מוביל. "יש תקופות כמו השנים האחרונות, שבהן הכסף היה יותר זול והביא לשפע של השקעות וצמיחה דרמטית, ויש תקופות כמו עכשיו, שבהן יש התכנסות מסוימת שמתקנת ומחזירה איזון למצב".
"עכשיו אנחנו נראה חזרה לבסיס. אם הייתה תקופה שבה דיברו רק על צמיחה אז עכשיו נשמע דיבורים על cash flow ועל הגעה לרווחיות, וזה דבר בריא וטוב", טוען אלדשטיין. "לא התרגשתי בשנים שדיברו על הייפ משוגע ואני לא מתרגש עכשיו. חברות שיש להן כסף והן רווחיות וירצו לפרגן לעובדים במסיבה, זה לגיטימי וזה בסדר גמור, אבל חברות שהן לא רווחיות ושעכשיו ייכנסו לאיזו מצוקה, אני חושב שהמשאבים שלהן יהיו יותר ממוקדים פנימה לעולמות של צמיחה".
האם ההייטק הישראלי התנהל כבועה?
"אני 29 שנם יזם, ראיתי את הפיצוץ של הדוט.קום וכששואלים אותי אם אנחנו בבועה או לא אני אומר - אם התעשייה שלנו נמצאת ב'ארץ נהדרת' שבוע אחרי שבוע, כנראה שאנחנו נמצאים במצב קיצון", טוען צביקה נטר, מייסד ומנכ"ל אינוביד שנוסדה ב-2007 ונסחרת כיום בבורסה. "זה הופך לבדיחה של ניקור עיניים, רמות השכר, מסיבות הענק ומכונות הגלידה, אלה הסימנים של הקצה של הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה.
"באפט אמר שרק כשהגאות יורדת מגלים מי שחה עירום. יש שפל עכשיו, גם בבורסות וגם בכלכלה, הרבה חברות ייפגעו ברמת ההכנסות שלהם. אז בחודשים הקרובים נגלה מי שחה עירום – כלומר מי גייסו בלי חשבון מהר מהר, נתנו הטבות קיצוניות".
"זה לא משהו שנכון להפנות אצבע מאשימה לגביו לחברות או ליזמים", מבהיר בנטואיץ'. "עברנו תקופה בשנים האחרונות שבהן הבורסה רק עולה כי הריביות זולות והריבית נמוכה, האצבע של כולם הייתה קלה יותר על ההדק. החברות עם כסף זמין ותחרות קשה על עובדים, המשקיעים ממהרים להשקיע. זה יוצר דינמיקה מסוימת. זאת מערכת דארוויניסטית ואנחנו מסתגלים לסביבה שבה אנחנו נמצאים".
"פיטורים? גודל התיקון בכל חברה תלוי בכמה היא הלכה רחוק מידי עם תנודת המטוטלת לצד אחד"
ובכל זאת הוא מוסיף: "זה נכון שיש דור שלם שצמח ב-10 שנים האחרונות, שבהן לא חווינו התכנסות כזאת או ירידה, ועבור אלה התקופה הקרובה תהיה חוויה חשובה של התפכחות, צניעות, זהירות – דברים חשובים".
אז מי ישרוד את התקופה הזאת?
בנטואיץ': "ההבנה שכמו שאתה מפליג בים ומשתנה הרוח, אז אתה צריך לשחרר את החבל מפה ולמשוך את המפרש משם, אתה לא יכול להמשיך כאילו לא היה שינוי של רוח. העולם השתנה וטוב שכך, זו הזדמנות מצוינת להדק את החגורה, להתמקד בהכנסות ולא רק בשקפים על חלום, לנצל את מה שיש לתקופה הזאת להציע. תקופה של דיוק של המודל העסקי ועבודה יותר זהירה חסכונית ויעילה. כשמסתכלים על זה בצורה הזאת, זה דברים חיוביים".
ומה לגבי פיטורים? "זה כבר תלוי בהרבה גורמים, גודל התיקון בכל חברה תלוי בכמה היא הלכה רחוק מידי עם תנודת המטוטלת לצד אחד, יהיו חברות שזה ישפיע עליהן הרבה יותר מחברות אחרות. ותלוי בעומק השבר הכלכלי אף אחד לא יכול לדעת כמה אנחנו קרובים לתחתיתו".
"אני חושב שזה קצת צרצר ונמלה", מסביר נטר. "העניין המשמעותי הוא איך אתה נכנס למשבר. ברגע שיש לך תרבות ארגונית ואתה לא נכנע ללשים עוד ועוד כסף, ולא לוקח כל הנדס שבא רק בשביל עוד 10,000 שקל ועוד מסיבות, אז אני חושב שהחברות האלה, שנהגו באחריות, יישרדו את זה יפה. כולם חטפו, גם חברות ענק חטפו סטירה מטורפת, זה ישפיע על כולם, אבל אלה שערוכים יותר לשרוד את זה הם אלה שעבדו באחריות".
"ההייטק הישראלי נבנה על רגליים יציבות, ונכון שהוא יעבור תהליך של התכווצות, אבל הוא לא הולך לשום מקום"
אלדשטיין: "כמו שבשנה שעברה היה הייפ אדיר סביב סטארט-אפים וסביב הייטק, אבל מאחורי הקלעים היו חברות שהרוויחו יותר והרוויחו פחות, אני חושב שאת הדבר הזה אנחנו נראה עכשיו הפוך. יש עכשיו סנטימנט מאוד שלילי והפוקוס הוא על חברות שנסגרות, אבל בסוף חברות שיש להן את התשתית הנכונה לטווח הארוך, את המוצר ואת היזמים הנכונים – ודאי שהן יצליחו".
האם ישראל תצליח להישאר "סטארט-אפ ניישן"?
"כללית אני מוקסם מההייטק הישראלי", אומר בנטואיץ'. "מתפתחת פה סביבה מדהימה ויש פה מצוינות שברור שתשרוד, אמנם יש משבר והוא ישפיע, אבל מה שהסביבה הזו מייצרת הוא בעל ערך, והתשתית והישראליות של הגישה יותר עמידות לנקודות משבר כאלה".
"אני זוכר שחיינו פה בהרבה תקופות שבהן הריבית הייתה גבוהה ועדיין חברות צמחו והצליחו", מזכיר אלדשטיין. "אנחנו נגיע לשם וגם אז תהיה צמיחה ויצמחו חברות טובות. אנחנו נראה חברות שבהחלט ייפגעו מהתקופה הזו, אבל ההייטק הישראלי נבנה על רגליים יציבות ונכון הוא יעבור תהליך של התכווצות או של תיקון, אבל הוא לא הולך לשום מקום".