בנק ישראל הודיע היום (שני) על העלאת ריבית נוספת בתוך חודש וחצי, בשיעור של 0.4%. הריבית תעמוד מעתה על 0.75%. מדובר בהעלאת ריבית אגרסיבית למדי, והיא מגיעה כחלק ממהלך רחב של צמצום מוניטרי שיימשך במהלך כל שנת 2022 ולתוך 2023. המטרה המרכזית בהעלאת הריבית היא מאבק באינפלציה המתגברת.
בנק ישראל פירט את הנתונים הכלכליים שעומדים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית. ראשית מציין הבנק כי במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית ברמה גבוהה. אמנם מציינים בבנק את התכווצות התוצר ברבעון הראשון של 2022, אך מבהירים שמדובר בתוצאה של הזינוק בתוצר ברבעון שקדם לכך, ועל כן לא מתייחסים לנתון זה כביטוי להאטה בפעילות הכלכלית במשק. האינדיקטורים האחרים לפעילות במשק, כמו שיעור התעסוקה ושיעור האבטלה, ממשיכים להעיד על רמה קרובה לפוטנציאל והשפעת המגפה על הכלכלה פחתה באופן משמעותי.
עם זאת המלחמה באוקראינה וההאטה בפעילות הייצור בסין, מגבירים את לחצי האינפלציה מצד ההיצע ומובילים להאטה בקצב פעילות הכלכלה הגלובלית. האינפלציה בישראל, שמהווה את הפקטור העיקרי בהחלטת הריבית הנוכחית, מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת ב-12 החודשים האחרונים על 4%. גם הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מצויות בסביבת הגבול העליון של היעד. גם למגמת העלייה של מחירי הדירות שעלו ב-12 החודשים האחרונים ב-16.3% התייחסה הוועדה המוניטרית בהחלטתה.
בנק ישראל מסכם כי קצב העלאת הריבית בהמשך ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות. כלומר, בנק ישראל דבק בתחזיתו מהחלטת הריבית הקודמת, להגיע לריבית של 1.5% עד אפריל 2023.
השפעות העלאת הריבית על המשק
ראשית תשפיע העלאת הריבית על מחזיקי המשכנתאות הצמודות לפריים, שתעלה מ-1.85% ל-2.25%. ריבית הפריים היא הריבית שנקבעת על ידי הבנקים, ושווה לריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%. מי שמחזיק במשכנתא צמודה לפריים יצטרך לשלם יותר בכל חודש. בנוסף הבנקים צפויים לייקר כעת את המשכנתאות לכל מי שירצה לקחת הלוואה חדשה לדיור, לא רק במסלולים הצמודים לפריים.
הפעולה של העלאת הריבית מאטה את הפעילות במשק. ככל שהריבית גבוהה יותר כך הכסף יקר יותר, כלומר הלוואות לצורכי השקעה או צריכה אינן זולות כפי שהיו עד כה. בנוסף הריבית הגבוהה הופכת את החסכונות בבנקים לאפיקי השקעה מניבים יותר. הצפי להמשך העלאות ריבית כבר משנה את התנהגות המשקיעים, שמתרחקים מהשקעות שנחשבות מסוכנות.
בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים ברחבי העולם ובהובלת הפד האמריקני, מתקן למעשה את מה שעשה במהלך משבר הקורונה. השמירה על הריבית האפסית לאורך השנתיים האחרונות, יחד עם צעדים אחרים שהזרימו כסף נזיל לשוק, הובילו להגדלת ביקושים אדירה. אם במהלך המשבר ההשלכות של הצעדים האלה לא היו בולטות במיוחד, כעת ניתן לראות אותן בבירור. קצב הביקוש למוצרי צריכה לא עומד בקצב הייצור והאספקה שלהם והמחירים עולים. בישראל המצב יחסית טוב, עם אינפלציה של 4% בלבד, לעומת ארה"ב ובריטניה למשל, שכבר שברו שיאי אינפלציה של 4 עשורים.