רפורמת "הבנקאות הפתוחה" או בשמה החדש "רפורמת פלוס", נכנסת לתוקף היום (שלישי). מדובר ברפורמה שמתוכננת שנים על ידי בנק ישראל והיא יכולה לעזור לנו לעשות סדר בחשבונות הבנק. איך זה יעבוד? כל הפרטים.
מה זה "רפורמת פלוס"?
המטרה המרכזית של הרפורמה היא שמהיום המידע הפיננסי יהיה שייך לנו הלקוחות ולא לבנקים, כחלק מהרצון להגביר אתת התחרות במערכת הפיננסים. הגברת התחרות תתבצע על ידי כניסה של שחקנים חדשים כמו חברות טכנולוגיה פיננסית (פינטק), חברות אשראי ובנקים אחרים שיקבלו גישה למידע הפיננסי שלנו. כך כל לקוח יוכל לראות תמונת מצאה מלאה של מצבו הפיננסי במקום אחר – גם אם יש לו מספר חשבונות בנק וכרטיסי אשראי בחברות שונות.
איך זה עובד?
אנחנו הלקוחות צריכים לפנות לאותם "צדדים שלישיים" ולתת להם גישה למידע הפיננסי שלנו בצורה מאובטחת. חברות הפינטק יציעו שירותי מידע שיאפשרו לכל לקוח להשוות בצורה קלה ופשוטה סוגים שונים של מידע, כגון: מידע אודות חסכונות, אשראי, עלויות ניהול עובר ושב, ועוד. ברגע שכל המידע יהיה אצלנו הלקוחות, יהיה לנו כוח להתמקח מול הבנק ולקבל תנאים טובים הרבה יותר.
מי יכול להתחבר?
כל אחד שמחזיק חשבון בנק, בין אם פרטי או עסקי, יוכל להשתמש בשירותי הטכנולוגיה הפיננסית של חברות הפינטק לצורך ייעול ההתנהלות הפיננסית שלו או שלה.
איזה שירותים חברות הפינטק יוכלו להציע לציבור?
- סדר במידע הפיננסי: כל המידע הפיננסי של הלקוח ירוכז במקום אחד - לדוגמא: ניהול חשבון עובר ושב בבנק אחד, קבלת משכנתא מבנק אחר וניהול תיק ניירות ערך בבנק שלישי, וכרטיסי אשראי חוץ בנקאיים בחברה רביעית.
- השוואת מידע פיננסי: בדומה לאפליקציות המוכרות לנו היום מתחום התעופה ותיירות המשוות מחירי חופשות – ברגע שכל המידע יועבר לחברות הפינטק, בצורה מאובטחת, הם יוכלו להשוות מידע ולהציע לנו הלקוחות הצעות ערך מותאמות ומשתלמות יותר והשוואות עלויות לשירות מסוים כמו עמלות ניהול עו"ש, עמלות למשכנתא וכו'.
איזה סוגי מידע אפשר לשתף?
שלב ראשון (מהיום): מידע בנוגע לעו"ש ולפעולות בכרטיסי חיוב. החברות יוכלו להציע השוואות והצעות ערך בנוגע להתנהלות העו"ש, עמלות, מט"ח וגם כרטיסי אשראי שונים.
שלב שני (אוקטובר 2022): מידע בנוגע להלוואות וחסכונות (פקדונות).
שלב שלישי (יוני 2023): מידע בנוגע לפעילות בניירות ערך. ובהמשך מתוכננים עוד שלבים שיצרפו לרפורמת גם את חברות הביטוח, חברות תיווך באשראי ועוד.
השירות כרוך בתשלום?
יש חברות פינטק שיגבו תשלום חודשי על השירות ויש כאלה שלא. תעשו סקר שוק ותבדקו. לא לשכוח לבדוק שהחברה שבה אתם בוחרים מחזיקה ברישיון.
איך אני יודע אם החברה שפניתי אליה, אותו צד שלישי, מורשה לעסוק בבנקאות הפתוחה?
הרשות לניירות ערך היא הרגולטור האחראי על יישום החוק "שירות מידע פיננסי" ותעניק רישיונות לגופים השונים ובעיקר לחברות הפינטק. הרשות תנהל רשימה של נותני שירותי מידע פיננסי בעלי רישיון ושל גופים פיננסיים שקיבלו אישור לפעול גם כנותני שירותי מידע פיננסי מהרגולטור המפקח עליהם. את הרשימה המלאה והמעודכנת תוכלו למצאו באתר רשות ניירות ערך.
זה לא מסוכן לפתוח את המידע?
חשוב להגיד, קודם כל שיתוף המידע נעשה בצורה מאובטחת. העברת המידע נעשית על ידי טכנולוגיית API שמאפשרת מעבר בטוח של מידע. המידע יועבר רק באישור הלקוח ולאחר שעבר אימות. הלקוחות לא חייבים לשתף את המידע הפיננסי – רק אם תבחרו לשתף את המידע עם חברה כלשהיא היא תוכל להציע לכם שירות שמותאם לכם. באותה מידע תוכלו להפסיק את השירות מתי שתצטרכו.
מה ירוויחו מזה, הלקוחות?
ראינו שהרפורמת הקודמת, הניוד המקוון, מעבר בנק בתוך שבוע, לא באמת צלחו: בנק ישראל לא משתף בנתונים והנתון האחרון שפורסם, חצי שנה אחרי הרפורמה, דיבר על מעבר של 10,000 חשבונות בנק בלבד. כעת מקווים שהבנקאות הפתוחה, "רפורמת פלוס", תהיה הצעד המשלים שיביא לתחרות מוגברת על ידי אותם ספקים ושירותים פיננסים חדשים, ושבעזרתם נקבל הצעות ערך טובות יותר שישפרו את ההתנהלות הפיננסים שלנו הלקוחות.
צריך להגיד, כדי שהרפורמה הזאת באמת תצליח והמידע יעבור אלינו הלקוחות, ולא יישאר בבנק, זה הזמן שלנו לפתוח את המידע לאותם צדדים שלישים שיעזרו לנו לקבל הצעות טובות ומשתלמות יותר ועל הדרך לעשות סדר בחשבון.