בנק ישראל הפתיע אתמול (שני) את הציבור עם העלאת ריבית חדה של 0.4%. האם ההעלאה הזו, ואלה שיבואו אחריה, אכן יצליחו להילחם באינפלציה? ולמה כל כך חשוב לבנק ישראל להראות שהוא עקבי ונחוש בהעלאות הריבית הקרובות?
כדי להבין מה עושה בנק ישראל צריך להבחין בין שני מנועים של האינפלציה במשק, מסביר עומר מואב, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת וורוויק: "יש עליות מחירים ריאליות בכלכלה העולמית ויש תהליכים אינפלציוניים. העליות הריאליות - בעיות באספקה העולמית, בתובלה הימית, מלחמת רוסיה-אוקראינה שיוצרת עוד מחסור בעולם, כל אלה מעלים מחירים. זה שונה מאינפלציה, שהיא תהליך כללי של עלייה של כל המחירים במשק, כולל שכר העבודה, בגלל הגדלת כמות הכסף. בנק ישראל יכול לטפל רק בחלק השני. הוא לא יכול להוזיל את מחירי החיטה בעולם או את מחירי ההובלה הימית. כדי לעצור את האינפלציה הוא יכול רק לצמצם את כמות הכסף. וזה מה שהגדלת הריבית נועדה לעשות".
הסיבה להעלאה החדה של בנק ישראל
"כשעליות המחירים היו רק מצד ההיצע בנק ישראל, כמו הפדרל ריזרב, לא דיבר על העלאות ריבית, אמרו שזה זמני ושברגע שהבעיות באספקה ייפתרו זה יעבור. ואז בארה"ב זה ברח להם, הם לא ראו את האינפלציה שמגיעה מהביקושים", מסביר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות. החשש של בנק ישראל כעת הוא שנגיע למצב של ארה"ב, שם האינפלציה עלתה ל-8.5% בשנה, ולבנק המרכזי לא נותר אלא להעלות את הריבית במהירות בניסיון נואש לעצור את הביקושים המזנקים.
"בסופו של דבר אינפלציה גבוהה פוגעת בכלכלה יותר מהעלאות ריבית יחסית מתונות", ממשיך גרינפלד. "אם השכר הממוצע עולה בקצב נמוך יותר מקצב עליות המחירים בשוק, העובדים מגיעים למצב שהם יכולים לקנות פחות דברים עם הכסף שלהם. אם העובדים מאמינים שעליות המחירים ימשיכו הם יגיעו למעסיקים שלהם וידרשו העלאות שכר. במצב שבו יש תחרות עזה על עובדים, המעסיקים ייאלצו להסכים אך כדי לא לצאת מופסדים הם במקביל יעלו את המחירים, כלומר עוד אינפלציה. ככה נוצר כדור שלג שהולך ומתגלגל וזו הבעיה הגדולה באינפלציה מצד הביקוש - מאוד קשה לעצור אותה ברגע שהציפיות עולות והאמון נשחק ביכולת של הבנק המרכזי לעצור את זה".
וזו בדיוק הסיבה להעלאת הריבית האגרסיבית של בנק ישראל אתמול: היא מראה שהבנק מוכן לפעול בנחישות כדי למנוע מכדור השלג הזה להתחיל להתגלגל. "בנק ישראל, בזה שהעלה את הריבית מעל הצפי, מצהיר בצורה הכי ברורה שהדבר הכי חשוב לו זה להילחם באינפלציה ולנסות לעצור אותה. עכשיו אנחנו נראה עד כמה הציפיות מגיבות, זה לא מדע מדויק, אבל נקווה שהבנק יצליח כי אז הוא לא יצטרך להעלות את הריבית יותר מידי ובכך לפגוע בצמיחה הכלכלית".
בין מיתון הביקושים למיתון כלכלי
ואכן, המשימה של בנק ישראל לא פשוטה, הוא צריך להלך בין הטיפות - להראות נחישות במלחמה באינפלציה אבל לא לא לעורר פחד שימנע השקעות ויוביל להאטה ואפילו למיתון. "אני חושב שלחשוש ממיתון זה אפשרי אבל זה לא בגלל העלאת הריבית", מרגיע פרופ' מואב. "הבנק המרכזי לוקח בחשבון את ההאטה בפעילות הכלכלית וזה הטרייד-אוף. לכן הוא לא מעלה את הריבית ל-1% או ל-2%. המשק הישראלי התאושש מהקורונה בצורה פנטסטית, הוא נמצא בתעסוקה מלאה האבטלה מאוד נמוכה, ולכן הסיכון שבנק ישראל לוקח הוא סביר".
גרינפלד מוסיף כי "תהליך של העלאת ריבית זה תהליך שמייצר האטה, ההלוואות מתייקרות, חברות עלולות להפסיק השקעות, אבל כנראה ברמות שאנחנו צפויים להגיע אליהן היום זה לא רמה שתוביל את המשק למיתון. כרגע יש לבנק ישראל פריווילגיה לעבוד לאט ובזהירות, לעומת ארה"ב שחייבת לרוץ בלית ברירה. לכן אנחנו נרגיש האטה אבל לא נראה מיתון ולא צמיחה שלילית או עלייה חדה באבטלה".