הדוחות של האזרחים לא מגיעים בדואר, צוברים ריביות ומגיעים לקנסות של אלפי שקלים. האזרחים מאבדים את זכות הערעור ונאלצים לשלם את התשלומים הגבוהים והכל בחסות החוק. אפילו שר המשפטים מסכים ש"אופן המצאת דוחות החניה הוא בעייתי". יצאנו למסע בעקבות הדוח האבוד וגילינו שרשרת של מחדלים.
מדובר באחת מהתופעות הרחבות והמעצבנות שקיימות במדינה, שיטת מצליח בחסות החוק: הדוחות לא מגיעים בדואר וצוברים ריביות כפולות ומכופלות. זו תופעה שקיימת בעיריות השונות, כולן פעולות מכוח אותה תקנה, סיפורים של אזרחים מרמת גן, ירושלים, חיפה ורחובות וגם בהתנהלות מול המשטרה או כביש 6 חוצה צפון.
הכל מתחיל בחוק היבש שאומר שהעיריות, ורשויות החוק האחרות, מחויבות רק לשלוח דוח בדואר מבלי לוודא קבלה. כך תושבים שכלל לא נחשפו לוח שלהם מחויבים עליו בריביות. אז איך תדעו אם הדואר שלכם חזר לעיריה? לא תדעו. רק אחרי שתחוייבו בריביות ותקבלו דואר נוסף תוכלו לבקש מהעיריה מספר מעקב לאתר של דואר ישראל ושם תראו שהמכתב שנשלח אליכם חזר לעירייה.
החלטנו לצאת למסע לאיתור הדוח המקורי, כדי להבין מהעיריות מדוע אם המכתב חזר אליהן הן לא טורחות לעדכן אותנו האזרחים. את המסע הזה עברנו בעיריית תל אביב, אבל הוא דומה בכל עיר אחרת. התחלנו ממחלקת הדואר של העיריה, לשם חוזר פריט הדואר שלא נמסר לאזרח.
מחדל 1: העיריות לא מיידעות את התושבים
במחלקת הדואר של עיריית תל אביב הודו שהדואר באמת חוזר אליהם, ביניהם גם הדוחות: "זה מגיע לפה ואנחנו שמים את זה בתאים של.. של המחלקות. מחזירים את זה למחלקות שמטפלות בדוח. כל מעטפה שלא התקבלה, שהאזרח לא לקח אותה, חוזרת אלינו, אנחנו מחזירים את זה לאותו אגף, אותו אגף מגיע כל יום, מגיעים מאגף חניה, לוקחים את כל השק מעטפות".
ממחלקת הדואר של העיריה – נסענו לאגף החנייה. ביקשנו את המכתב המקורי שלא הגיע אלינו בדואר. הנציגה בכניסה אמרה לנו ש"אין דבר כזה להוציא את המכתב המקורי. המקום אימפריה, תסכלי על איך זה נראה אי אפשר למצוא".
כשיצאה אלינו המנהלת היא אמרה שחובת ההוכחה על אי קבלת הדואר חלה על הנמען, האזרח. למרות שהתעקשנו והסברנו לה שאנחנו כדי לקבל את המכתב המקורי ולהוכיח שהוא חזר לכאן ולא קיבלנו אותו, היא הגיבה: "אין לי את המכתב המקורי אין לי מושג איפה הוא, אין לי מושג לאן זה מגיע ומי מטפל בזה".
מחדל 2: תזכורת תשלום רק אחרי 50% ריבית
מתי הרשות כן מתזכרת את האזרח? בדרישה השנייה לתשלום, רגע אחרי שהדוח צבר 50% ריבית.
"הודעה לתשלום קנס, מודיעים עליה פעם אחת, ואחר כך שולחים דרישה לתשלום שכוללת את הריבית", הסבירו לנו בעירייה. ככשאלנו למה הם מחכים שהריבית תקפוץ ב-50% (הריבית מזנקת יום אחרי מועד התשלום האחרון) ורק אז שולחים דרישה לתשלום לאזרח, נאמר שמאז ומתמיד זו השיטה וזה החוק.
מחדל 3: בזמן הערעור הדוח ממשיך לצבור ריבית
רצינו לערער על הקנס המוגדל אבל בינתיים הדוח, אחרי דרישה שנייה לתשלום, ממשיך לצבור ריביות עד שתתקבל תשובה סופית מהעירייה. "מכיוון שזו לא פנייה במועד ואין הקפאת הליכים אז בזמן הזה זה יכול לצבור (ריבית)", אמרה הנציגה בטלפון.
כשניסינו להסביר לה שזה מעמיד בסיכון שנאלץ לשלם יותר, ובסופ של דבר לא קיבלנו את הדוח המקורי במועד, היא השיבה: "נכון, זאת לא פנייה במועד", ולא סיפקה פתרונות.
מחדל 4: חצי שנה המתנה לתשובה על ערעור
כמה זמן ייקח עד שנקבל תשובה לערעור? כחצי שנה לפחות. "בעקרון הם אומרים 45 ימי עבודה אבל הם כרגע נמצאים ביולי ועונים על פניות שהגיעו לכאן בינואר אז זה לוקח זמן", אמרו לנו. בזמן הזה הדוח ממשיך לצבור ריביות, אלא אם כן הצלחתם לערער לפני המועד האחרון לתשלום המקורי.
מחדל 5: פריסה לתשלומים? בריבית בלבד
אם בסופו של דבר תאלצו לשלם את הקנס, כולל הריביות או לא כולל הריביות שהצטברו, תגלו שגם בשלב הזה העיריות מנסות להרוויח על חשבונכם. כשתבקשו לחלק את הדוח לתשלומים תקבלו תשובה שאתם מוזמנים לעשות זאת, אבל זה יוסיף ריבית לתשלום הדוח.
נזכיר שבכבישי האגרה יש אותה מדיניות בעייתית כמו זו שקיימת בעיריות. כל שרשרת המחדלים היא בחסות החוק – תקנה 44א' לסדר הדין הפלילי שהיא נמצאת באחריות שר המשפטים, גדעון סער.
משר המשפטים, גדעון סער, נמסר בתגובה: "באשר לאופן המצאת הדוחות – הוא אכן בעייתי. בימים אלה הנושא ייבחן על ידי שר המשפטים לרבות האפשרות לחייב המצאה מלאה גם בדוחות חניה ותנועה. שר המשפטים נדרש לאחרונה לאופן שבו נשלחים הודעות החיוב בכבישי אגרה, נאבק והצליח להקים צוות שבוחן בימים אלה, כדי להקל על גביית החובות בכבישים".