כולם מדברים על המשבר בהיי-טק, בשבועות האחרונים נסגרו סטארט-אפים מבטיחים רבים ובחברות גדולות בוצעו קיצוצים משמעותיים בכוח האדם. כדי להבין איך באמת השפיע המצב החדש על העובדים המבוקשים במשק, שוחחנו עם מי שמרגישות ראשונות את השינויים – המגייסות. הן, שמקבלות את קורות החיים, פונות למועמדים ועוקבות אחרי המשא ומתן עד לקבלה לחברה, מרגישות יותר מכל עד כמה עובדי חברות ההייטק והמפוטרים החדשים נואשים לעבודה.

"אנחנו מרגישים שקרה משהו, בזווית שלנו כמשאב אנוש, בכובע הגיוסי, אנחנו מרגישים שיש שינוי", מספרת אוסנת פורהנג, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת "למינר". "מועמדים שפונים אלינו פתוחים יותר כלפי השוק בחיפוש ולא כמו שהיה עד לפני 3 חודשים, שכולם התחרו על אותו מאגר של עובדים. היום חברות נסגרות, מפטרות".

אכן עד לפני חודשים ספורים היו הגיוסים ומחלקות משאבי האנוש בין התחומים המבוקשים ביותר בחברות ההייטק הישראליות. הענף רק רצה לצמוח, הכסף זרם בחברות כמו מים והביקוש לעובדים היה גדול בהרבה מההיצע הקיים בשוק. המגייסות נדרשו להילחם על מועמדים, רובם ככולם כאלה שעובדים במקומות אחרים, ולשכנע אותם לעבור, לעיתים קרובות על ידי חבילות שכר גרנדיוזיות.

 

בחודשים האחרונים ניתן לראות את השינוי כבר בנתונים היבשים של הלמ"ס. אחרי שבחודש פברואר הגיע השכר הממוצע בענף לכ-30 אלף שקלים, מאז הוא נופל. במרץ נאמד השכר הממוצע בהייטק ב-29 אלף שקלים ובאפריל כבר ירד לכ-27.5 אלף שקלים. מכיוון שגל הפיטורים הנוכחי החל באמת רק לקראת סוף חודש מאי, סביר להניח שבחודשים הקרובים נראה את מגמת הירידה בשכר מתעצמת.

"כבר לא שואלים דבר ראשון על כסף"

"פעם המועמדים היו מדברים בזווית אחרת: אמנם הם תמיד חיפשו גם אתגר מקצועי, עניין, לעבוד עם אנשים טובים - זה לא השתנה, אבל אם בעבר חיפשו שכר וחיפשו תנאים, עכשיו כן בודקים אם מגיעים למקום יציב יותר", מבהירה פורהנג.

אוסנת פורהנג, סמנכ
אוסנת פורהנג, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת "למינר"|צילום: דיוויד גארב

"השוק נמצא במקום שהוא פחות מתחרה. התחרות הייתה כל כך עזה שהיינו צריכים להילחם קצת יותר ותנאים היו פקטור. אנחנו לא ניתן למועמד פחות ממה שמגיע לו או מתחת לתנאי השוק, אבל המועמדים פחות מבקשים הצעות גרנדיוזיות. השוק מאוד נמשך למעלה בשנה האחרונה והוא חוזר לסוג של איזון".

איילת גביש, שותפה ומנהלת תחום האנשים, התהליכים והארגונים בחברת הייעוץ PwC Israel, שהייתה בעבר סמנכ"לית משאבי אנוש במאנדיי וכיום עובדת עם למעלה מ-20 סטארט-אפים, בין השאר בתחום הגיוס ו-HR, רואה גם היא את התופעה שמתארת פורהנג. "מועמדים לא שואלים דבר ראשון על כסף אלא שואלים על היציבות, על המוצר או הלקוחות. אני לא יכולה להגיד שזו מגמה, אבל אני יכולה להגיד שככל שיהיו יותר פיטורים הכל יתמתן".

איילת גביש, שותפה ומנהלת תחום בחברת הייעוץ PwC Israel (צילום: יח
איילת גביש, שותפה ומנהלת תחום האנשים, התהליכים והארגונים בחברת הייעוץ PwC Israel|צילום: יח"צ

גביש מסבירה שלא רק חברות שנאלצות לקצץ פועלות כך, אלא שזו מגמה שתחול על כל השוק. "בתקופה כזו, גם אלה שיש להם הרבה מאוד כסף, לשנה-שנתיים-שלוש, עדיין יסתכלו באופן יותר שמרני על מבנה ההוצאות שלהם, והחלק הכי משמעותי זה השכר וההוצאות", היא טוענת. "בגל הראשון ראינו פיטורים בצוותי מרקטינג וכו', אבל לא ראינו פיטורים באזור של הפיתוח. עכשיו הם כן יגיעו, בחודש האחרון התחלנו לראות גם פיטורים במחלקות פיתוח. אני מעריכה שמה שקרה שככל שיצטרכו לצמצם כחברה, היכולת להתפשר על אנשים תלך ותרד וחברות יצטרכו לשמור על המצוינים שלהן".

לא כל התחומים באותו מצב

לא כולם מרגישים כך. צורית גולן, סמנכ"לית משאבי אנוש ב"פנטרה" מבהירה: "אנחנו עוד לא מרגישים שינוי בהקשר הזה, בתחום של הסייבר מחפשים אנשים עם ניסיון וזה לא חברות שהיו חלק מהמשבר. גם בתפקידים כמו שיווק, HR ומכירות, יש לנו יותר משרות פתוחות ממועמדים.

"גם הפיטורים שהיו זה של אנשים שיש להם ביטחון מקצועי גבוה וזה לא משפיע להם על הקריירה, הם מבינים את זה, אנשים שעובדים בהייטק מכירים את הענף שיש לו עליות וירידות. אני לא חושבת שהעובדים תופסים את זה כמשבר, גם העובדים שפוטרו. לא רואים התנפלות עם קורות חיים או ירידה במשא ומתן, זה אנשים שעדיין רואים את האור בקצה המנהרה".

צורית גולן, סמנכ
צורית גולן, סמנכ"לית משאבי אנוש ביוניקורן הסייבר פנטרה|צילום: ירין טרנוס

"אני יכולה לשתף שאם יש שינויים אז הם מזעריים, את מתחילה לאות שינויים ראשוניים", טוענת ליילה כהנא, אחראית הגיוס ב"אינטואיטיב ישראל". "למשל בזה שבעבר הייתי פונה ל-X אנשים והייתי מקבלת אחוז מענה מסוים, אז היום אני רואה אחוז מענה גבוה יותר. בקרב אנשי הגיוס, הקולגות שלי, יש שיתוף. חברות שנסגרו או מצמצמות משתפות ומנסות לסייע לעובדים. יש מעגל של תמיכה ויש חיבור שבו מנסים לתפוס כמה שיותר מהר את האנשים. מעבר לזה באיך המועמדים מתנהלים במהלך התהליך, אפשר לראות שהם יותר מתעניינים בחוזק של החברה ובחוסן שלה. שואלים הרבה מאוד לגבי המוצר עד כמה הוא נמכר, לגבי הפריסה בעולם ולגבי ההנפקה".

כהנא מבהירה שזה גם תלוי מאוד בסוג העובדים. "מדובר בחודשים בודדים ואי אפשר עדיין להצביע על מגמות משמעותיות. יש אזורים ויש משרות שקשה לגייס באותה מידה. בעולמות ה-software שקרובים ל-AI אין התעוררות, גם לא התחלתית, אז כל תחום לגופו".