בתום יומיים של דיונים החליטה ועדת השוק החופשי של הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב) על העלאת ריבית בשיעור של 0.75%, זו הפעם השלישית ברציפות. הריבית תעלה לשיעור של 3%-3.25%. בכך ממשיך הבנק במדיניות הניצית שלו, לצמצום מוניטרי אשר נועד לייקר את הכסף ולהילחם באינפלציה. במקביל להחלטה פרסם הפד את התחזיות שלו בנוגע לכלכלת ארה"ב, והעלה את הצפי להעלאת הריבית עד לרמה של 4.6% ב-2023.
מדובר ברצף ההעלאות האגרסיבי ביותר שביצע הפד מאז החל להשתמש בהעלאת הריבית ככלי לצמצום מוניטרי ב-1990. במקביל הפד העלה את התחזית לגבי העלאת הריבית שתידרש כדי להילחם באינפלציה, וכעת הוא צופה שהריבית תצטרך לעלות עד לרמה של 4.6% ב-2023 כדי שהאינפלציה תתמתן (אחרי שהתחזית הקודמת עמדה על 3.8%). הבשורה הזו עלולה להשפיע על השווקים אף יותר מהעלאת הריבית עצמה, שהייתה צפויה, שכן היא מעידה על שינוי לרעה בתחזיות. בנוסף בפד לא צופים צמצום של הריבית עד 2024 לפחות.
ועדת השוק החופשי של הפדרל ריזרב הביעה אמון בכך שלהעלאות הריבית יהיו השלכות חיוביות על האינפלציה, וצופים שאינפלציית הליבה תרד כבר השנה ל-5.4% (מ-6.3% באוגוסט), ושב-2025 תחזור ליעד שהציב הבנק המרכזי - 2%. אך לריבית גם השפעות שליליות: שיעור האבטלה בארה"ב צפוי לעלות ב-2023 ל-4.4% (כיום נאמד ב-3.7%) ותחזית הצמיחה ירדה ל-0.2% ב-2022, ירידה משמעותית מ-1.7% שנחזה ביוני, אחרי שבחודשיים האחרונים נמדדה צמיחה שלילית.
לפני כשבוע פורסמו נתוני האינפלציה בארה"ב ובשווקים נרשמה אכזבה עמוקה. למרות הצעדים האגרסיביים של הפד בחודשים האחרונים, ועל אף שמחירי הדלק ירדו ומשכו את האינפלציה מטה, זה לא הספיק. מדד המחירים לצרכן החודשי בארה"ב עלה ב-0.1%, והאינפלציה השנתית ירדה רק ל-8.3%. אינפלציית הליבה, ללא מזון ואנרגיה, שמעניינת יותר את הבנק המרכזי, עלתה ב-0.6% מיולי, וקצב האינפלציה השנתי הגיע ל-6.3%.
נתוני האינפלציה הללו סללו את דרכו של הפד להחלטה הנוכחית, והשווקים הגיבו כבר אז בנפילות חדות, שהובילו לאחד מהימים הקשים בוול סטריט מתחילת השנה. הסיבה לנפילות הייתה ההבנה שהפד יצטרך להמשיך במדיניות העלאת הריבית, שממתנת את הפעילות הכלכלית, מקשה על חברות לגייס כספים ומעוררת חששות כבדים למשבר כלכלי.
השלכה נוספת של העלאות הריבית היא התחזקותו של הדולר. הריבית היא המחיר של הכסף, וככל שהיא עולה כך המטבע הופך לאטרקטיבי יותר בעיני משקיעים. הפד נוקט במדיניות של העלאות ריבית אגרסיביות אשר מקדימות את הבנקים המרכזיים האחרים בעולם, ובפרט את הבנק המרכזי האירופי. התוצאה היא התחזקות משמעותית של הדולר מול מטבעות אחרים, ובעיקר מול האירו.
העלאת הריבית בארה"ב משפיעה באופן ישיר על החלטות הריבית של הבנקים המרכזיים בשאר העולם, וגם בישראל. ב-3 באוקטובר צפוי הנגיד אמיר ירון, להודיע על העלאת ריבית נוספת, בשיעור של 0.5% לפחות, על אף הירידה האחרונה באינפלציה. באוגוסט ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.3%, והאינפלציה השנתית ירדה ל-4.6% אחרי שכבר חצתה את חמשת האחוזים. בבנק ישראל לא יתרשמו ככל הנראה מהנתונים, וייראו בירידה הזו, שצפויה להימשך גם בספטמבר, התפתחות זמנית ועונתית בלבד.