על רקע העלאת הריבית היום (שני) ב-0.75%, נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, התראיין ל"מהדורה המרכזית" וטען כי העלאת הריבית היא "כאב עכשיו שמטרתו למנוע כאב גדול יותר בהמשך". לדבריו, ההעלאה החדה של הריבית תורמת לעצירת האינפלציה, אולם לוקח לה זמן להשפיע על המשק.
לפני שלושה חודשים הייתה עלייה של 0.4% בריבית, בחודש יולי הייתה עלייה של 0.5% וכעת עלייה של 0.75%. גם האינפלציה לא עוצרת, ובקצב שנתי של 5.2%, הנגיד ירון טען כי במסגרת תהליך העלאת הריבית, לוקח זמן עד שרואים השפעה על המשק.
העלאת הריבית היא "הכלי הנכון להורדת האינפלציה לאורך זמן", טען פרופ' ירון, והוסיף: "גם המלחמה באוקראינה הוסיפה שמן למדורת האינפלציה בכל העולם, לכן גם אנחנו האצנו את הליך העלאת הריביות".
לדברי פרופ' ירון, "צריך לזכור שהמשק הישראלי הוא עם צמיחה מהגבוהות בעולם, ושאנחנו עדיין עם האינפלציה בין הנמוכות בעולם. הסטייה היא כבר 2% מעל היעד ואנחנו נחושים להחזיר את האינפלציה חזרה ליעד כי בסופו של דבר, האינפלציה היא מס. היא פוגעת בפעילות הכלכלית, היא פוגעת בעיקר בשכבות החלשות ולכן אנחנו נעשה כל מה שצריך..."
כשנשאל אם צפויה העלאה נוספת, טען נגיד הבנק: "זה מאוד תלוי בהתפתחות, האצנו את זה. אנחנו יודעים שתהליך ההאצה גורם למיתון האינפלציה והוא יותר אפקטיבי מבחינת היכולת שלו להשפיע על המשק. ולכן עשינו את הצעד, בין היתר בגלל שאנחנו רואים שוק עבודה מאוד הדוק, ומשק שצומח בצורה מאוד יפה. זו אפשרות סבירה (העלאה נוספת). מצד שני רואים סימנים טובים של ירידה במחיר הדלק, הלחץ בשרשרות האספקה יורד, ולכן בנק ישראל פועל בהתאם לנתונים. אנחנו בוחנים אותם ופועלים בכל נקודה בהתאם".
ובכל זאת המחיר כבד. עבור ישראלים שצריכים להחזיר משכנתה, היא התייקרה ב-600-500 שקלים בהחזר החודשי. אז איך העלאת הריבית עוזרת להם? "האינפלציה היא מס ופוגעת בפעילות, צריך לחשוב על העלאת הריבית כאל כאב עכשיו, כדי למנוע כאב הרבה יותר גדול בהמשך. אנחנו מבינים ובוחנים... המספרים שלנו מראים שאם מסתכלים על לוקחי ההלוואות בחמש השנים האחרונות, ההעלאת הריבית עד כה ל-2% מסתכמת בהעלאה של 245 שקלים, אבל כמובן יש תמהיל מאוד גדול. חשוב להבין שהכאב היום, אנחנו מבינים אותו, והוא כדי למנוע כאב גדול יותר".
מאז שנכנס לתפקידו ב-2018, מחירי הדיור עלו ב-32%, ורק בשנה האחרונה כמעט ב-18%. איפה האחריות של בנק ישראל? לדברי הנגיד "ברור שעלייה של 18% היא גבוהה מדי, המחירים גבוהים מדי ביחס לשכר. ההתמודדות עם זה על פני זמן היא לצד ההיצע".
"יש דמוגרפיה בריאה ויש תהליך מאוד ארוך מתכנון והפשרות, צריכים לפתור את כל הפלונטר. להגדיל את ההיצע באופן משמעותי. הריבית תסייע לצנן אבל היא לא הכלי המרכזי, בסוף, גם אם המחירים יתמתנו והמשכנתות יעלו, לזוגות הצעירים זה עדיין יעלה ולכן המפתח בצד ההיצע, וזה חייב להיות עקבי ולאורך זמן".
פרופ' ירון נשאל על נושא הבחירות ועל החילופים התכופים של הממשלות, וההשפעה שלהם על ההחלטה להקצין את העלאת הריבית. "אנחנו כל הזמן עובדים לפי הנתונים, בעיקר הסתכלנו על הצמיחה שהפתיעה גם ברבעון האחרון של 2021, שלושה-רבעונים מעל המגמה. אין ספק שהמשק רוצה יציבות וודאות, גורמים כלכליים רוצים ודאות. אי יציבות לא טובה לכלכלה, בוודאי כזו שזקוקה להשקעה בתשתיות לאורך זמן, אלה דברים שקשורים לתכנון רב-שנתי ושם היציבות חשובה יותר מהכול".