המשכורת הממוצעת בצה"ל בשנת 2021 הייתה 16,904 שקלים, במשטרה 19,153 שקלים, ובשב"ס 18,112 שקלים, כולן מעל השכר הממוצע במשק, כך לפי דוח חדש של הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, שפורסם היום (רביעי). עוד קובע הממונה על השכר כי הפנסיות התקציביות לא משרתות את המטרה לה נועדו.
הרמטכ"ל הרוויח 101,813 שקלים בחודש, המפכ"ל 91,070 שקלים, ורב גונדר בשב"ס מרוויח 94,185 שקלים. משכורות הקבע הראשונות נמוכות בהרבה, בעיקר בצה"ל. למעשה עד דרגת אלוף משנה, משכורות הקבע בצה"ל נמוכות מהמשכורות בדרגות המקבילות בשני ארגוני הביטחון האחרים.
באוצר מזהים כי בצה"ל המשרתים מתחילים את השירות בגיל צעיר ועל כן המשכורות במשרות הקבע הראשונות אינן גבוהות ביחס למשכורות התחלתיות בגופים ביטחוניים אחרים או אפילו במשרדי הממשלה, שאותן מתחילים בגיל מבוגר יותר. עם זאת, גיל הפרישה הממוצע בצה"ל, שעומד על 45, יותר מעשור לפני שאר גופי הביטחון, מכתיב קצב התקדמות מהיר בדרגות, שאיתו מגיעות גם משכורות גבוהות עבור ותק נמוך יותר, וצבירה של פנסיה משמעותית.
בנוגע לפנסיות, קובע הממונה על השכר בצורה חד משמעית כי הפנסיות התקציביות לא משרתות את המטרה לה נועדו. באוצר בדקו את הוצאות השכר והפנסיה בגופי הביטחון, ומצאו כי 75% ממקבלי הפנסיות התקציביות בצה"ל מועסקים בשוק העבודה, במקביל לקבלת הקצבה מהמדינה. לפי בדיקת הכלכלנית הראשית, שכרם הממוצע עומד על 21,400 שקלים, פי שניים מהשכר הממוצע במשק, וזה לפני הקצבה הפנסיונית.
במקור, הפנסיות התקציביות נועדו לגשר על הפער בין המשרות בצה"ל לאלה בחברה האזרחית, ומתוך חשש שהיוצאים מצה"ל לא ימצאו אלטרנטיבה ראויה באזרחות. אך לפי בדיקת הכלכלנית הראשית, רובם משתלבים ללא בעיה במשרות מרוויחות, במקביל לקבלת הקצבה מהמדינה. העשירון ה"מוצלח" ביותר של גמלאי צה"ל, שמרוויח בממוצע 85 אלף שקלים בחודש, מקבל במקביל 23 אלף שקלים מדי חודש מהמדינה.
במסגרת הדוח, מכינים באוצר "מכת מנע" לדרישות הגבוהות שיציב צה"ל בדיוני התקציב בקרוב. הדוח מראה כאמור את ה"בזבזנות" של הפנסיות התקציביות, במקביל לשכר גבוה לאנשי הקבע. באוצר רואים בעין יפה מנגנון שכר חדש שאימצו בגופים הביטחוניים, שמתייחס פחות לפנסיות התקציביות ולקריירה הביטחונית כקריירה לכל החיים. במסגרת המנגנון מציעים למגויסים צעירים מסלול קריירה שכולל משכורות תחרותיות יותר לשוק ההייטק בגיל צעיר, אך ללא ההטבות הפנסיוניות הנרחבות הנהוגות בשירות המדינה. באוצר מקווים שגם בצה"ל יאמצו מנגנוני העסקה כאלה. יש לציין בנוגע לכך כי במתכונת הנוכחית רק 1 מכל 11 נכנסים לקבע מגיע בסופו של דבר לפנסיה.
"מכת מנע" דומה מוצבת בדוח לקראת דרישתו של השר המיועד לביטחון לאומי להעלות את שכר השוטרים. באוצר טוענים כי שכר השוטרים בהחלט תחרותי למשרות מקבילות במשק, כששוטר בעל פחות מחמש שנות ותק מרוויח בין 13.5 אלף שקלים ל-15.5 אלף שקלים. באוצר רומזים כי השכר הוא לא המרכיב הבעייתי בגיוס שוטרים.
באוצר מזהים מגמה לפיה הוצאות השכר בשירות בתי הסוהר גדלו משמעותית במקביל לפסיקה שהפחיתה את מספר האסירים שעליהם אחראי כל עובד. כיום, כל סוהר אחראי על כ-1.8 אסירים, ושכרו עומד על 18,112 שקלים. לפני עשור, היה אחראי ל-2.2 אסירים, ושכרו עמד על 13,486 שקלים בלבד.
בהיבט המגדרי, גופי הביטחון מתאפיינים ברוב גברי מובהק ופערי השכר גבוהים יחסית בין נשים וגברים. על אף הגידול בשיעור הנשים המשרתות בגופי הביטחון בשנים האחרונות, פערי השכר אינם מצטמצמים באותו היקף. הפער הבולט ביותר הוא בצה"ל – גוף בו משרות הפיקוד הבכירות דורשות על פי רוב רקע בלוחמה ובתפקידים ברמת סיכון גבוהה, בהן משרתות פחות נשים. באוצר מעריכים שמאחר שיותר תפקידי לוחמה נפתחו לנשים בשנים האחרונות, ייתכן שנראה בעתיד יותר נשים גם בדרגות הבכירות המאופיינות במשכורות גבוהות ובדרישה לניסיון בתפקידי לחימה.
תגובות
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "פעם נוספת בחר הממונה על השכר, לפרסם את הדוח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל לאמור בו ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. כפי שנכתב בדוח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון האחרים וממשיך להישחק ביחס לכוחות הביטחון האחרים. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו.
"השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תעדוף משמעותי של לוחמים ומפקדים בשדה. באשר לפערים מגדריים, אין כל פער בין שכרם בצה"ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות. צה"ל פועל בימים אלו בשיתוף עם משרד האוצר לקידום פתרונות ומענה לאתגרי כוח האדם בצה"ל, על כלל אוכלוסיות המשרתים השונות, לקראת דיוני התקציב הקרובים.
"אף שהמשרתים בצה"ל מצויים בהיעדר ביטחון תעסוקתי, בשנים האחרונות צה"ל ביצע התייעלות משמעותית בתחום כוח האדם והגמלאות, בעקבות שינוי מודל השירות. כיום, צה"ל הינו הגוף היחיד במגזר הציבורי שבו היקף אוכלוסיית הקבע הראשוני גדול מהיקף אוכלוסיות הקבע המובהק. מדובר באוכלוסייה המשתכרת פחות ורק כעשירית ממנה יפרשו מצה"ל ויהיו זכאים לפנסיה מלאה. עוד יצוין כי צה"ל עבר לפנסיה צוברת בשנת 2004 ולכן הנתונים על הפנסיה התקציבית אינם רלוונטיים יותר".