רגע לפני כינונה של ממשלה חדשה פרסמה אמש (שלישי) הלמ"ס שני נתונים משמעותיים: עלייה שנתית של 5.1% במדד המחירים לצרכן ועלייה של כמעט 20% במחירי הדירות. שני אלה מציירים יחד תמונה עגומה במיוחד ומבהירים לציבור הישראלי שזו לא רק תחושה, הכול מסביב מתייקר. לקואליציה המסתמנת יש תוכניות להתמודדות עם שתי הבעיות הגדולות האלה, אך האם הן יספיקו?
המאבק ביוקר המחיה
מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.6% ומתחילת השנה טיפסו המחירים ב-4.9%. מחירי הפירות והירקות עלו ב-4.1%, המזון ב-1%, והתחבורה ב-0.6%. את ההתייקרויות הישראלים מרגישים בכל נסיעה לסופר, תדלוק או חידוש חוזה שכירות. לאחרונה דווח עליות המחירים יגיעו גם לחשבונות המים והחשמל שלנו, ובהתאם גם לארנונה.
עוד לפני הבחירות בליכוד התחייבו להקפיא את מחירי הארנונה, ולהוזיל מחירים למוצרי יסוד "מחוללי אינפלציה" כמו חשמל, מים ודלק. סביר להניח שהמפלגות החרדיות יתמכו בצעדים כאלו ואין ספק שהם יקלו על הציבור הישראלי בטווח המידי. עם זאת, הקפאה של מחירים עלולה לעלות הרבה כסף למדינה, והעלות הזו עלולה להתגלגל בחזרה לציבור, בצורה של העלאות מיסים או קיצוצי הוצאות בתחומים אחרים.
גם בש"ס רצו על קמפיין שנגע בעיקר ליוקר המחיה, מה שהניב להם לא פחות מ-11 מנדטים. שם, התחייבו לשני צעדים מרכזיים: חינוך חינם מגיל לידה, וכרטיסי מזון לשכבות החלשות. חינוך חינם יחסוך למשפחות הצעירות אלפי שקלים בחודש, וכרטיסי מזון יעזרו לממן את סלי הסופר המתייקרים. צעדים כאלו יקלו על השכבות החלשות באופן ניכר, אך לא סביר שתהיה להם השפעה ארוכת טווח על המחירים בישראל.
עוד הבטחות שהציגו המפלגות החרדיות נוגעות לביטול מיסים, ובפרט המיסים על משקאות ממותקים וכלים חד פעמיים. הדעות עדיין חלוקות לגבי הצלחת המסים שהטילה הממשלה היוצאת ורבים טוענים שהוא בעיקר הכביד על הצרכנים מבלי להפחית משמעותית את הצריכה. אם זה אכן נכון, המשמעות של ביטול המיסים תהיה הקלה על משקי הבית, בעיקר בשכבות החלשות. בנוסף, ביהדות התורה עשויים לבקש להכניס מוצרי יסוד נוספים לפיקוח המחירים הממשלתי.
בציונות הדתית לא הציגו תכנית קונקרטית להתמודדות עם יוקר המחיה, והתמקדו בצעדים שיצמצמו או ייעלו את ההוצאה הציבורית. יושב ראש הצינות הדתית בצלאל סמוטריץ', שמכוון למשרד האוצר, ירצה לתגמל את עובדי המגזר הציבורי לפי ביצועים, ולא ותק, ולהיאבק בשביתות ועדי השאלטר. שם מאמינים שצמצום כוחם של הוועדים וצמצום ההוצאות על המגזר הציבורי יוכל להקל על המשק באופן עקיף.
לא ברור כמה מהצעדים שמתכוונת הממשלה ליישם ייצאו לפועל בסופו של דבר. בתקופה של משבר כלכלי הממשלה עלולה להיתקל בתגובות קשות מצד השווקים אם תצהיר על הגדלת הוצאות מאסיבית מבלי לספק מקור תקציבי. צעדים אחרים, כמו אלה שהיה רוצה לקדם סמוטריץ', עלולים להיתקל בהתנגדות משמעותית משותפותיו לממשלה.
המאבק במחירי הדיור
גם מחירי הדירות עלו בחודשים אוגוסט-ספטמבר ב-1.1%, ובכך השלימו עלייה של 19.8% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. מדובר בעליית המחירים השנתית הגבוהה ביותר מאז יוני 2020. ולא רק הרוכשים מתקשים לעמוד בהוצאות, גם עבור שוכרי הדירות, שחידשו חוזה או נכנסו לחוזה חדש, התשלום החודשי עלה ב-3% ועד 6.2%.
בליכוד הציעו להנפיק אג"ח ממשלתי בצמוד למחירי הדיור, מה שיהווה אלטרנטיבה להשקעה בדירות, וכך יקטין את הביקוש לדירות להשקעה. עם זאת, מהלכים שנוסו בשנים האחרונות הראו שהקטנת שיעור הרכישות להשקעה לא בהכרח משפיעה על המחירים בשוק הדיור.
בנוסף, הציעו בליכוד לקצר את הזמן הנדרש לקבלת היתר בנייה. מדיניות זו, שננקטה גם על ידי הממשלה היוצאת, משמעותית מאוד להרחבת היצע הדירות ולפתיחת הפקק שמעלה את המחירים.
סביר שהמפלגות שירכיבו את הקואליציה המסתמנת ירצו לחזור לסבסד קרקעות עבור "זוגות צעירים", כלומר רוכשי דירה יחידה. איתמר בן גביר הצהיר בעבר כי יפעל לחלוקת קרקעות לחיילים משוחררים ובוגרי ישיבות, יהדות התורה בזמנו קידמה את תוכנית "מחיר מופחת" שהחליפה את מחיר למשתכן, וייתכן שנראה גלגול נוסף של התוכנית גם בממשלה הבאה. בנוסף ביהדות התורה קידמו בעבר בעיקר פתרונות דיור ממוקדים למגזר החרדי, שגם בו מתמודדים עם משבר דיור חמור.
הצעדים הללו עשויים לייצר הקלות נקודתיות במחירי הדיור, אך לא בטוח שהם ישפיעו על השוק בטווח הארוך. רבים מאמינים שהצעד המשמעותי ביותר שיכולה המדינה לקדם הוא הגדלת היצע הדירות באופן מאסיבי, כך שידביק את הביקוש לדירות. לשם כך יש להאיץ את שיווקי הקרקעות, לייעל את הליכי התכנון והאישור, ולייצר תמריצים לעיריות המבוקשות לבנייה למגורים.