נושאי משרה רבים מקבלים שכר שמוצמד לשכר הממוצע במשק. ההצמדה הזו הוקפאה בשנתיים האחרונות בגלל הקורונה, אך עוד פחות מחודש, בינואר 2023, ההקפאה הזו תסתיים ושכרם צפוי לעלות בכ-13.5%. נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים, ח"כים ושופטים - כולם יקבלו אלפי שקלים נוספים בכל חודש. היום (ראשון) פרסמה הלמ"ס את השכר הממוצע לחודש ספטמבר, וניתן להעריך כמעט במדויק למה שכרם של אותם נושאי משרה יעלה.
על פי הערכות שהגיעו לידי N12, שכרה של נשיאת בית המשפט העליון צפוי לעלות ב-13 אלף שקלים, מ-97 אלף שקלים בחודש ל-110 שקלים בחודש. שכרם של שופטי העליון יעלה בעשרת אלפים שקלים, ויגיע כמעט ל-92 אלף שקלים בחודש. שופטי המחוזי והשלום יצטרכו להסתפק בשכר נמוך יותר, כ-72.5 אלף שקלים וכ-58 אלף שקלים בחודש בהתאמה.
גם הפוליטיקאים לא יישארו מקופחים. שכרו של נשיא המדינה יעלה לכ-73.5 אלף שקלים, ראש הממשלה יקבל כמעט 64 אלף שקלים בחודש וכך גם יו"ר הכנסת. שכר השרים וכן שכרו של יו"ר האופוזיציה יעלו מ-50 אלף שקלים ל-57.5 אלף שקלים, וסגני השרים וחברי הכנסת יקבלו כ-51 אלף שקלים בחודש.
הקצבאות לחלשים דווקא אינן מוצמדות לשכר הממוצע במשק, אלא למדד המחירים לצרכן, ועל כן הן יעלו בשיעור נמוך הרבה יותר. קצבת הזקנה תעלה בכ-5% בינואר, תוספת של כ-80 שקלים לקצבת יחיד.
מה עומד לקרות?
הקפיצה הזו של 13.5% בשכר הבכירים החל ממשכורת ינואר קורית אחרי שנתיים של הקפאה, שנבעה ממשבר הקורונה. שכר הנשיא, ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת והשופטים צמוד לשכר הממוצע במשק, אך מאחר שהנתון הזה היה רגיש במיוחד לפיטורים הגדולים של תקופת הקורונה, הוחלט בתחילת המשבר להקפיא את ההצמדה.
תוקפן של התקנות אמור לפוג בסוף חודש דצמבר וההעלאה תיכנס לתוקף ב-1.1.2023. כרגע מדובר בהערכות שכר, משום שגובה ההעלאה המדויק תלוי גם בשכר הממוצע במשק בחודש אוקטובר, שיפורסם - רק בתחילת החודש הבא.
איך מחשבים את שכר הבכירים?
מדי חודש, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את השכר הממוצע לשכירים במשק, כפי שעשתה היום עבור חודש ספטמבר. השכר של נושאי המשרה תלויה בפער שבין השכר הממוצע במשק בין החודשים אוגוסט עד אוקטובר בשנה הנוכחית, לזו הקודמת. הפעם, משום שאנו מדלגים על שנות הקורונה, ההשוואה תיעשה בין השכר הממוצע באוגוסט עד אוקטובר 2022, לתקופה המקבילה ב-2020. לפי אומדנים, העלייה בשכר הממוצע במשק נאמדת ב-13.5%, וזו צפויה להיות העלייה בשכר הבכירים.
למה בכלל הקפיאו את שכר הבכירים?
הנתון של השכר הממוצע במשק הפך להיות חסר משמעות במשבר הקורונה. ברגע שהחלו הסגרים רוב המפוטרים היו עובדים בשכר נמוך. מי שנשארו, הם עובדים בכירים יותר, שבדרך כלל מרוויחים שכר גבוה יותר. על כן, הנתון שלא משקלל את כמות המפוטרים, הראה קפיצה משמעותית בשכר הממוצע, והיה עשוי היה להביא לעלייה לא פרופורציונלית בשכר הבכירים ובשכר המינימום.
כעת, המשק יציב יותר, וניתן לחזור ולהשתמש בנתון של השכר הממוצע במשק על מנת להתאים את משכורות הבכירים ליוקר המחיה ולאינפלציה. עם זאת, הם כן נהנו במהלך השנתיים האחרונות מ"תוספת יוקר", שעמדה על 3,408 שקלים בחודש.
איך אפשר לעצור את העלייה?
ועדת הכספים של הכנסת יכולה למנוע או להקטין את העלייה בשכר הנשיא, ראש הממשלה והשרים עד לסוף החודש. במקרה של שכר חברי הכנסת השינוי קצת מסובך יותר, והוא נקבע על ידי אותו ועדה ציבורית.
מה עוד תלוי בשכר הממוצע במשק?
גם חלק מקצבאות הביטוח הלאומי מוצמדות לשכר הממוצע, ואומדנים לגבי העלייה בקצבאות צפויים להתפרסם בימים הקרובים. יתכן שאם ועדת הכספים תחליט להקפיא את עליית השכר הממוצע במשק, היא תבחר להחריג מכך את הקצבאות, על מנת לא לפגוע באוכלוסיה החלשה.
גם שכר המינימום שעומד נכון לחודש זה על 5,300 שקלים בחודש מושפע מהחישוב. החל מחודש אפריל, הוא צפוי לעמוד על 47% מהשכר הממוצע לחודשים אוגוסט - אוקטובר, ולכן צפוי לעלות לכ-5,640 שקלים בחודש.