בשנה הבאה נשלם יותר: מהחשמל והמים ועד הדלק והארנונה, מוצרי הבסיס צפויים להתייקר בשיעורים גבוהים בשנה הבאה, ולהעלות את המחירים של שירותים ומוצרים רבים נוספים. בעבר הבטיח ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, להקפיא את "מחוללי האינפלציה", אך משימה כזו נראית כעת יקרה, לא יעילה וכמעט בלתי אפשרית. רגע לפני שנפתחת שנת 2023 - N12 עושים סדר בהתייקרויות שצפויות להשפיע על כל בית בישראל.
הקניות בסופר
חדשות לבקרים אנו שומעים על יצרניות שמעלות מחירים, אחרי שמחירי חומרי הגלם קפצו משמעותית ב-2022. לאחרונה הודיעה אסם לקמעונאיות כי מינואר תעלה את מחירם של עשרות מוצרים, בהם פסטה, פתיתים וקטשופ. גם זוגלובק תעלה מחירים בכ-10% בתחילת 2023, וכל זה מגיע אחרי שטראוס ותנובה, שהנחיתו את המכה לפני סופה של השנה האזרחית.
סביר שבחודש ינואר נתחיל להרגיש את ההתייקרויות כבר בקופה, כשרשתות השיווק הגדולות, כמו שופרסל, שנאבקו במחירונים החדשים - יצטרכו לאשר אותם כדי לקבל אספקת מוצרים. לפחות אפשר להתנחם בכך שגל התייקרויות המזון מגיע לשיאו ולא ברור שיהיה לאן לעלות גבוה מזה, לאחר ש-17 מתוך 20 היצרניות הגדולות כבר הספיקו להעלות מחירים.
הדלק
מחיר הדלק לחודש ינואר עדיין עומד בסימן שאלה גדול. מצד אחד, הפחתת המס על הבלו, שהשאירה את המחיר נמוך, עומדת לפקוע בסוף החודש. מי שצפוי לבקש להאריך אותה אמור להיות שר האוצר הבא, בצלאל סמוטריץ'. על מנת לעשות זאת, הוא יצטרך למצוא מקור תקציבי למהלך שעלותו 200 מיליון שקלים, אך משרד האוצר כבר אותת בבקשתו האחרונה לפני חודש כי עלות המהלך כבדה ולא בטוח שיימצא מקור תקציבי להמשיך אותה.
אם ההנחה על הבלו תיפסק, המחיר צפוי לזנק. במקביל נצפתה בחודש האחרון עלייה במחירי הנפט בעולם, שמושכת למעלה את מחיר הדלק בישראל. העדכון במחיר צפוי בסוף החודש, ואת המשך הפחתת המס יכול שר האוצר לבקש עד סוף חודש דצמבר.
מים
תעריף המים הביתי יעלה בכ-3.5% מחודש ינואר. ההעלאה נובעת בין היתר מהתייקרות מדד המחירים לצרכן ומהתייקרות מחיר החשמל. בעקבות העלאת התעריף, משפחה ממוצעת בת 4 נפשות תשלם כ-5 שקלים יותר לחשבון החודשי, שיסתכם בכ-140 שקלים. התעריף הנמוך, שאותו משלמות רוב המשפחות עבור צריכת מים ביתית, יסתכם מעתה ב-7.874 שקלים למ"ק במקום 7.608 שקלים. התעריף לכל כמות נוספת, שנובע מצריכת מים חריגה או עסקית, תסתכם ב-14.057 שקלים למ"ק במקום 13.582 שקלים.
בעוד שהעלות הנוספת הבסיסית למשק בית עומדת על כחמישה שקלים נוספים בחודש, את העלאת המחיר יספגו הצרכנים מכיוונים רבים. קודם כל, מחירי הפירות והירקות, וכל התוצרת החקלאית, צפויים לעלות עם העלאת תעריף המים לחקלאים. מאוחר יותר, עליית מחיר המים תגולם גם בעליית מחירים בחומרי ניקיון ובשירותי גינון. גם בתי עסק שמתשמשים בכמויות מים רבות, כמו מסעדות או בתי מלון, יאלצו לגלגל את המחיר הנוסף לצרכן.
חשמל
גם החימום יהפוך ליקר יותר בחורף הזה. תעריף החשמל יעלה ב-8.2% בחודש ינואר (בכפוף לשימוע). זוהי הפעם השלישית שתעריף החשמל מתייקר השנה, בשיעור מצטבר של יותר מ-20% בשנה אחת. עבור חשבון חודשי ממוצע של כ-400 שקל, מדובר בהתייקרות של כ-33 שקל בחודש ובכ-80 שקל בחודש לעומת 2021.
ברשות החשמל כיוונו בהתחלה להתייקרות גדולה יותר, בשיעור של 10%-15%, אך כנראה החליטו לחכות ולראות מה יהיה המצב בשוק האנרגיה בחודשים הקרובים, ואז להחליט אם יהיה צורך בהתייקרות נוספת. ההתייקרות עדיין דורשת את אישורה של רשות החשמל, אחרי הערות ציבור, והאישור הסופי צפוי להתקבל בסוף החודש.
עם העלאת מחיר החשמל, מוצרים ושירותים רבים עלולים להתייקר גם כן. עלויות הייצור מתייקרות, ועל כן מחירם של מוצרים שמיוצרים כאן בישראל עלול לעלות. כך גם הפעלת מסעדות ומקומות בילוי, והפצת מזון לסופרים. בנוסף, בגלל הצמדתו למחיר החשמל, יתכן שתישקל העלאה נוספת במחיר המים, בנוסף לזו שתוכננה לחודש ינואר.
ארנונה
זו ה"מתנה" שהשאיר שר האוצר ליברמן למחליפו בצלאל סמוטריץ'. בסיס הארנונה יעלה בשיעור קל יחסית, של 1.37%, אך לא מעט רשויות מקומיות ביקשו להעלות את הארנונה בשיעור חד יותר. במבשרת ציון ביקשו להעלות את הארנונה העסקית בכ-5%, בבנימינה את הארנונה לבתים בכ-1.5%, ובתל אביב לחייב בארנונת מגורים מקסימלית דירות המשמשות ל-AIR BNB. ההעלאות האלה דורשות את אישור שר האוצר, ויונחו לפתחו של השר הנכנס.
עבור משקי הבית, לא מדובר בתוספת משמעותית. מנגד, עבור העסקים שמשלמים תעריפי ארנונה גבוהים הרבה יותר, מדובר בהעלאות משמעותיות שיגולגלו לצרכן. בכלכלה שבה ממילא האינפלציה גבוהה וחומרי הגלם יקרים יותר, זו כבר יכולה להיות מכה משמעותית לעסקים השכונתיים, ולכן ברוב הרשויות המקומיות השתדלו שלא להעלות משמעותית את הארנונה.
אם כך, בעוד שבמדינות כמו ארה"ב ובריטניה מתחילים לראות נסיגה בקצב האינפלציה, בישראל האינפלציה שעלתה בחודש שעבר דווקא צפויה להמשיך ולהתגבר גם בשנה הבאה. בצל ההתייקרויות יתנהלו במגזר הציבורי מאבקי שכר, והם עלולים להיות מושפעים מהלך הרוח הציבורי ומלחצי המחירים הגבוהים. בבנק ישראל החלו להאט את קצב העלאות הריבית, אך אם לחצי האינפלציה יגברו מבית, יכול להיות שהוועדה המוניטרית תצטרך לשקול מחדש את מדיניותה.