המעילה - והווידוי: הוא מנהל מחלקה בכיר, ותיק מאוד בבנק הפועלים שמעל בכספי הלקוחה שלו - גנב מחשבונות הבנק שלה. הוא הכחיש והכחיש והכחיש, ואז הגיע לביתה להתוודות. "החלטתי לסיים את זה", אמר בפניה המנהל הבכיר - כשהוא מתועד. "החלטתי לסיים, לגמור, אני מתנהג אלייך יותר כמו אחות. אני מתנהג אלייך כמו שאני חייב לך לכל החיים. אני אהיה חייב לך כל החיים, תדעי לך את זה. אני אהיה חייב לך למה שתרצי".
"אני פשעתי", הודה בפני הלקוחה שלו. "אני אומר את זה חד וחלק. כל כך קשה לי להגיד את זה כי לא היה לי את זה, אני לא יודע מה קרה. אני לא יודע באמת לשים את האצבע. אני באתי לסיים, לגמור, באתי להוריד מהראש". הלקוחה מצדה, החלה להתעמת מולו. "זה משהו שאני לוקחת אותו ללב, אתה מבין?", הטיחה בו הלקוחה. "זה לא משהו שאני יכולה לקחת אותו לראש. בחיים לא. אתה בן-אדם שאני כל כך אוהבת ואתה בן-אדם שכל החיים היה מבחינתי מלאך, אתה יודע איזה בגידה זאת, איזה כאב זה?"
45 שנה הוא הבנקאי שלה ושל בעלה המנוח, איש עסקים מוכר שהלך לעולמו. הם נתנו בו אמון מוחלט. אחרי הכול, הוא עובד בכיר בבנק הפועלים, הבנק הגדול במדינה. הם חיו בעושר, ברווחה גדול, אבל עם מותו של הבעל נקלעו העסקים לקשיים והאישה, שכל חייה נהנתה מרווחה כלכלית עצומה, עם יתרות זכות של מיליונים בחשבון העובר ושב - מצאה עצמה יום אחד מרוקנת, כזו שצריכה להזדקק להלוואה מהבנק.
היא עברה על דפי חשבון הבנק, פעולות שלא עשתה עד אז - ונדהמה לגלות משיכות של עשרות אלפי שקלים במזומן. משיכות שידעה בוודאות שלא היא ביצעה. בנוסף, היא גילתה העברות שלא הכירה לצדדים שלישיים. כשהבינה שיש משהו חשוד - התחילו השאלות. הטון כלפי "הבנקאי החביב" השתנה. היא שכרה רואה חשבון ואת שירותיהם של עורכי הדין אסף שרעף ותדהר צור - וגילתה את עומק המעילה.
אחרי שהודה הוא התחנן בפניה שלא תסגיר אותו. "כפרה עלייך, מאור עיניי, אני לקחתי הלוואות", אמר. "יש לי 400 אלף, הראיתי לך משכנתה של 472 אלף. אני הגדלתי אותה כדי לכסות חובות שלי, את הכול. באור עיניי, אין לי... בראש שלי אין לי בית חוץ מהבית הזה מיליון וחצי ועוד צ'ק שכתוב על 5,000 שקל. זה כל רכושי, אין לי חסכונות".
"פרשה בסדר גודל של אתי אלון"
עורכי הדין שרעף וצור פנו מטעמה לבנק. הבנק תבע מהעובד הבכיר תשובות, בדק אותו במכונת אמת והוא הודה במעילה של כחצי מיליון שקלים. בתיעוד, ניתן לראות שהוא ממשיך בניסיונותיו: "לא עשיתי כלום, לא הלכתי לאף אחד, כל זה עדיין שמור איתי. אף אחד לא יודע מזה, הכל בינתיים בשקט בשקט". בשלב מסוים הוא שלף מתיק חבילות של מזומן. 100 אלף שקלים, שטרות אגודים בגומיות. לראות ולא להאמין, הבנקאי הבכיר מהבנק הגדול במדינה סופר מזומן, מחזיר חלק מכספי המעילה.
בנק הפועלים פנה למשטרה, העובד הושעה. "יש בידינו דוח חוקר מפורט של מעילה מתוכננת, מאורגנת, שעומדת כיום על 50 מיליון שקלים", טען עו"ד אסף שרעף, פרקליטה של הקורבן. "מדובר במעילה בסדר גודל של פרשת אתי אלון. הדבר התמוה בעינינו - איך לאחר פרשת אתי אלון לא הופקו הלקחים? לטעמנו בתיק הזה התברר שכל שומרי הסף כשלו כישלון קולוסלי בהגנה על הלקוחה".
"הבגידה? אני על זה לא אסלח לעצמי עד יום מותי"
אבל היא טוענת כי היקף המעילה גדול בהרבה. כפי שעולה מהתיעוד, גם אחרי שהודה - המשיך המנהל הבכיר לנסות לקבל את סליחתה של הקורבן. "עבדתי, פשעתי, באתי לסגור את זה", אמר. היא לעומת זאת, לא מסוגלת לסלוח, ואמרה: "הכאב הגדול זה הבגידה". הוא שוב מודה בכך והשיב: "הבגידה? אני על זה לא אסלח לעצמי עד יום מותי".
בימים הקרובים צפויים עורכי הדין אסף שרעף ותדהר צור, להגיש נגד בנק הפועלים תביעה על סך 62 מיליון שקלים. הבנק מנסה למזער את היקף המעילה. הם אומרים לנו - יש לנו כאן עניין עם אתי אלון מספר 2.
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "הבנק הגיש לאחרונה תלונה במשטרת ישראל נגד העובד ועל כן אנו מנועים מלהרחיב בנושא. הבנק בודק ביסודיות ובקפדנות טענות בדבר מעילה בכספי לקוחות על פי הנהלים המחייבים, ובמקרים המתאימים מגיב בחומרה ונוקט בכל האמצעים האכיפתיים והמשמעתיים העומדים לרשותו".