לאורך קמפיין הבחירות, ראש הממשלה הנכנס בנימין נתניהו הבטיח שיקפיא את "מחוללי האינפלציה". זו הייתה הבטחתו לקראת עליות המחירים של חודש ינואר - בחשמל, במים, בדלק, בארנונה והיד עוד נטויה. אך אחרי עיכובים משמעותיים, מסתמן שהשבעת הממשלה תתרחש רק בימים האחרונים של דצמבר, או אפילו בינואר. מועד כזה לא יאפשר לממש את ההבטחות כמו שנתניהו אולי קיווה. אז איך תוכל הממשלה החדשה בכל זאת להגן על הכיס שלנו? בדיקת N12.
כמעט הכל צפוי להתייקר בחודש הבא. חשבון החשמל יעלה ב-8.2%, חשבון המים ב-3.5%, הארנונה בכ-1.5%, והדלק צפוי להתייקר אך התעריף טרם נקבע. הזמן להתמודד עם ההתייקרויות עבר, אלא אם יחליטו על צעדים נמהרים, שעלולים לפגוע במשק לטווח ארוך. אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
חשמל
תעריף החשמל יעלה בחודש ינואר ב-8.2%, עליה שלישית בתוך שנה, בשיעור מצטבר של יותר מ-20%. המועד האחרון להערות הציבור על ההתייקרות עבר השבוע, וההעלאה כבר בלתי ניתנת לעצירה. יש לציין שבכל מקרה למדינה יש השפעה יחסית נמוכה על התייקרות החשמל מרגע שרשות החשמל מתניעה את התהליך, משום שמדובר בגוף עצמאי.
ובכל זאת, שכשהממשלה רוצה היא יכולה להפעיל לחץ ציבורי על הרשות, ולייצר מומנטום להפחתת ההתייקרות. כך בין היתר התמתנה ההעלאה הקודמת, בחודש יולי. אך לזה כמובן יש השלכות - אותן אנחנו משלמים כעת. ההעלאה הקודמת לא שיקפה את הצורך בהתייקרות החשמל במלואו, וכבר אז היה ברור שבהחלטות הבאות יצטרכו להעלות את החשמל שוב בשיעורים חדים, כדי לפצות על כך. כעת זה קורה.
נקודת הזמן הבאה שבה יוכל שר האוצר להוריד את מחיר החשמל היא בחודש פברואר, אז יפוג הפטור ממס הבלו על הפחם. אחד מהדברים שמייקרים את החשמל הישראלי הוא הפחם, שהפך לחומר גלם יקר במיוחד, ועדיין משמש כאן לייצור חשמל. הארכת הפטור ממס הבלו על הפחם תוזיל אותו, ובכך את ייצור החשמל. מהלך כזה יוזיל את מחיר החשמל לצרכנים בכ-2% אך יעלה למדינה מאות מיליוני שקלים בשנה.
דרך נוספת להתמודד עם מחירי הפחם הגבוהים היא להפסיק את התלות בו. כבר לפני חצי שנה הייתה המדינה אמורה להפסיק להשתמש בתחנות ייצור פחמיות, ולעבור לייצר בגז, אך הפרויקט מתעכב. אם שר האוצר יתניע אותו מחדש - התלות תיפסק מוקדם יותר, ומחיר החשמל יירד.
בנוסף המדינה תמיד יכולה לנסות להקפיא את מחיר החשמל בחקיקה, או לסבסד אותו, אך צעדים כאלה יעלו למדינה הרבה מאוד כסף, עד כדי פגיעה בדירוג האשראי של ישראל, מה שיפגע בהשקעות בינלאומית בארץ.
יש מי שכבר קוראים לממשלה הבאה ליישם את הכלים העומדים לרשותה. "את הטיפול בעליית תעריף החשמל הממשלה נדרשת לבצע באופן מיידי באמצעות הארכת הפחתת מס הבלו על הפחם, ובמקביל עליה להאיץ מיידית את המעבר מייצור חשמל בתחנות פחמיות לתחנות גז", מסר דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי. "בנוסף, על הממשלה להקפיא את עליית הארנונה לעסקים ובכך להקל על העלייה של מחירי תשומות הייצור אשר מתורגמת מיד לעלייה במחיר הסופי לצרכן".
המים
מחיר המים צפוי להתייקר בחודש ינואר בכ-3%, תוספת של כ-5 שקלים בחודש לחשבון המים של משפחה ממוצעת. התייקרות המים היא תוצאה ישירה של התייקרות החשמל, מאחר שכ-80% מהמים שאנו צורכים הם מים מותפלים, שצורכים כמויות אנרגיה אדירות. אם כן, הפחתה במחיר החשמל תגרור איתה גם הפחתה גם במחיר המים. גם כאן, רשות המים היא רשות עצמאית, ולמדינה אין דרך להשפיע ישירות על התעריף.
הדלק
מחיר הדלק לחודש ינואר עדיין עומד בסימן שאלה גדול. מצד אחד, הפחתת המס על הבלו, שהשאירה את המחיר נמוך, עומדת לפקוע בסוף החודש. מי שהיה צפוי לבקש להאריך אותה הוא שר האוצר הנכנס בצלאל סמוטריץ', אך משום שהעלייה מתבצעת בחצות הלילה לפני היום הראשון בחודש, הוא כנראה לא יספיק לעשות זאת.
מנגד, שר האוצר המכהן ליברמן הודיע כי לא יבצע צעדים שיכבלו את ידי הממשלה הבאה, והארכת צו כזה עולה מאות מיליוני שקלים. על כן, הצו צפוי לפקוע החודש, וקפיצה משמעותית במחיר תורגש כבר ב-1.1.
כשהשר הבא ייכנס למשרד האוצר, הוא יוכל להחליט שוב על הפחתת המס על הבלו, אבל יצטרך להראות לשם כך מקור תקציבי חדש של כ-200 מיליון שקלים.
הארנונה
בינואר תיכנס לתוקף העלאה של 1.37% בארנונה ביישובים בארץ באופן גורף. עם זאת עיריות יכולות לבקש שינויים אחרים בתעריף, חלקן מבקשות העלאה משמעותית יותר ואחרות, לרוב הרשויות החזקות יותר שיכולות לספוג את העלאת הארנונה, מבקשות לפטור את תושביהם ממנה. כך עשו למשל בהוד השרון, בגבעת שמואל ובפתח תקווה. רמת גן אפילו ביקשה הפחתה של 3% בתעריף הארנונה, הודות להתנהלות כלכלית יעילה.
אולם השנה, שר האוצר ליברמן הודיע שלא יידרש לבקשות הללו, וישאיר אותן לטיפולו של שר האוצר הנכנס סמוטריץ', אלא אם ראש הממשלה המסתמן יבקש ממנו לפעול אחרת באופן רשמי. הוא לא התבקש לעשות זאת, והמועד האחרון לאישור הבקשות החריגות על העיריות חלף בשבוע שעבר.
עם זאת, גורמים המעורים בתחום סבורים כי בשל חילופי הממשלות שר האוצר הבא יוכל לעסוק בנושא. ביטול גורף של ההעלאה לא יתאפשר, אך כן יוכלו לאשר את ההפחתה עבור רשויות שביקשו לעשות זאת וכן לאשר את ההעלאות החריגות. ההעלאות הללו ישפיעו בעיקר על עסקים.
אתגר נוסף יהיה ה"טייס האוטומטי" של הארנונה העסקית אחרי עדכון השכר הציבורי. המדינה צפויה לחתום על הסכמי שכר עם עובדי המגזר הציבורי, כשהנתון של ממוצע השכר שלהם משפיע על חישוב הארנונה העסקית. ברגע שהשכר יעלה - תעלה גם הארנונה, וזה עלול להתגלגל לצרכנים. אחת הדרכים למנוע את ההתייקרות היא לבטל את ההצמדה הזו.