הקרב על לשכת האוצר טרם הוכרע, אבל במשרד כבר החלו להתכונן לבואו של השר המיועד, אריה דרעי. דרעי, שמקדם מדיניות רווחה ותומך בקצבאות, מייצג אידיאולוגיה הפוכה לזו שבה דוגלים בכירי האוצר. כמה יעלו לציבור ההבטחות שלו, איך הן ישפיעו על המשק הישראלי והאם אנחנו צפויים לראות קרבות בין השר לבכירי המשרד?
תלושי מזון וסבסוד מעונות בשווי עשרות מיליארדים
לאורך קמפיין הבחירות, התחייב דרעי לשתי תוכניות מרכזיות: חינוך חינם מגיל 0, וחלוקת תלושי מזון ל-350 אלף משפחות נזקקות. חינוך חינם מגיל לידה עשוי לעלות למדינה עד כ-20 מיליארד שקלים. היום מסובסדים רבע מהילדים במעונות בכ-50% ממחיר המעון, בעלות כוללת של כמיליארד שקלים. סבסוד של 100% מהמחיר ל-100% מהילדים יעלה כ-7 מיליארד שקלים נוספים מדי שנה. בהנחה שהורים "יקפצו" על המחיר הנמוך, יהיה גם צורך בהרחבת מערך המעונות, ככל הנראה בעלות של כ-13 מיליארד שקלים, חלקה חד פעמית וחלקה שנתית.
עבור מערך הביטחון התזונתי, הצהיר דרעי כי ידרוש מיליארד שקלים בבסיס התקציב. היום משרת המערך 40 אלף משפחות מתוך 350 אלף משפחות נזקקות, בתקציב של כמאה מיליון שקלים בלבד. דרעי מתכוון להרחיב את המערך ל-310 אלף המשפחות שכיום לא מקבלות סיוע כזה. כלכלנים חוששים שחלוקה רחבה כל כך תהווה תמריץ שלילי להשתלבות בשוק התעסוקה. לפי הערכות, דרישות נוספות שהציגה ש"ס, כמו הגדלת תקצוב לחינוך החרדי ולאברכים, יעלו כ-3 מיליארד שקלים נוספים.
למרות ההבטחות הגדולות, פרופ' רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן, מעריך שעל מנת לשמור על מגבלת ההוצאה ולהתמודד עם האתגרים הכלכליים שבדרך, יצטרך דרעי דווקא לצמצם הוצאות. "אין ספק שדרעי הוא כנראה איש מאוד מוכשר, אבל הכניסה לפוליטיקה אצלו הייתה כולה מוקדשת לצד המבקש. הוא דרש תקציבים, וזה הביא לו תמיכה במגזר", טוען פרופ' מלניק. "התפקיד של שר האוצר הוא בדיוק הפוך - הוא בצד הנותן, ובעיקר בצד שאומר לא להרבה מאוד בקשות. התפקיד שלו יצטרך להשתנות. אני מקווה שהוא יהיה מסוגל לעשות את ההסבה הזאת".
לעומתו טוען הפרופסור יוסף זעירא, מחבר הספר "כלכלת ישראל", שהדרישות הן "כסף קטן" לעומת מה שנדרש מדרעי. "השאלה היא אם הוא יצליח לעשות שינויים יותר משמעותיים במדיניות. צריך להגדיל את ההוצאות הציבוריות, גם ברווחה גם בבריאות וגם בחינוך. את כל ההוצאות האלה אפשר להגדיל רק אם בצד השני אתה מעלה מיסים, מיסי הכנסה ומיסי חברות", אומר זעירא. "השאלה היא איזה ציבור אתה מייצג - האם אתה מייצג עשירים שקונים לך שמפניות, או שאתה מייצג ציבור יותר עני. אם אריה דרעי יייצג נאמנה את הציבור שלו, הוא יהיה שר אוצר טוב".
דרעי כבר קיבל חיזוק חיובי משחקנית בלתי צפויה משמאל, שלי יחימוביץ' מנהיגת העבודה בעבר, שצייצה: "אמן שאריה דרעי יהיה שר האוצר. כל כך יותר מתאים מקודמו הליברטאן ליברמן, ומהחלופה הזהה לליברמן סמוטריץ'".
פקידי האוצר צריכים לחשוש?
כמה מהכלכלנים ששוחחנו איתם העלו חשש להתפטרויות באגף תקציבים, בדומה לכהונתו של ישראל כ"ץ, אם דרעי יתעקש על מדיניות רווחה, ששונה מזו שבה דוגלים בכירי האוצר. "בגדול זה תלוי יותר בצורה ששר האוצר יעבוד מאשר במה שהוא יעשה", אומר אורי יוגב, לשעבר הממונה על אגף התקציבים. "הפקידות מכבדת את זה שהוא קובע את המדיניות. התפטרויות זה דווקא הרבה פעמים בגלל סגנון עבודה. מאמין שאצל דרעי לא נראה תוצאה כזו, הוא שר מאוד מאוד מנוסה, מאוד מכיר את אנשי האוצר".
זעירא מצדו צופה חיכוך מול פקידי האוצר: "אחד הדברים הגרועים בכהונתו של ליברמן זה שהוא השאיר את הכוח אצל הפקידים. הם צריכים לזכור שהם לא קובעים את המדיניות. הם צריכים לזכור שנבחרי הציבור הם תמיד מעליהם. אם הוא יהיה שר אוצר טוב - יהיה חיכוך".
השאלה המוסרית
בחודש פברואר האחרון נגזרו בבית משפט השלום בירושלים על דרעי, בעקבות תיק עבירות המס שבו הוא הורשע, 12 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, ותשלום קנס של 180 אלף שקל. יש מי שמאמין שעובדה זו לבדה מטילה צל כבד על מינויו לתפקיד. "אני לא חושב שאדם שהורשע בפלילים והיה בכלא והיו לו הסתבכויות נוספות צריך להיות פעיל בזירה הציבורית", אומר פרופ' מלניק. "הוא לא צריך להיות לא חבר כנסת, ולא שר. זה שאנחנו נקלעים לסיטואציה כזו - זה לא איך שהייתי רוצה שהמדינה שאני חי בה תיראה".
לאורך הבחירות, שאלת הטלת קלון על דרעי נותרה תיאורטית, כשיו"ר ועדת הבחירות השופט עמית הכריע כי ניתן יהיה לדון בכך רק לאחר הבחירות. כעת הנושא יובא שוב לפתחו של השופט עמית. אם הוא יימנע מלהטיל קלון על דרעי, ניתן יהיה לערער לבית המשפט העליון. אך אם יוטל קלון על דרעי, הוא לא יוכל לכהן בתפקיד שר.