אתמול נשלפו הסכינים במאבק שרק מתחיל, בין מי ששואף לקבל את תיק האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, ויושב ראש ההסתדרות ארנון בר דוד. מצד אחד, יושב ראש מפלגה בת ארבעה עשר מנדטים שדורש את התיק הבכיר ומתכנן להילחם ב"ועדי השאלטר". מצד שני - ארגוני עובדים שחיכו לפתוח את הסכמי השכר שלהם בשנות הקורונה, ומתכננים להציב בחודשים הקרובים דרישות שכר בסך כולל של 40 מיליארד שקלים.
"סמוטריץ' הוא סדין אדום. צריך שר אוצר שמבין את התמונה הכוללת - ולא שר שמהרגע הראשון מדבר על פירוק ועדים", זה המסר המאיים ששלח אמש יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לנתניהו, בעניין מינויו של סמוטריץ' לשר האוצר, ופורסם אמש ב"מהדורה המרכזית". הוא המשיך: "זו קריאה למלחמה. לא נהסס ונעמוד עם כל הכלים העומדים לרשותנו, לא מציעים לאף אחד לבדוק את גבולות הגזרה".
אז ממה בר-דוד כל כך מפחד? יושב ראש הציונות הדתית הצהיר במצע מפלגתו כי "זכות השביתה בשירותים החיוניים מאפשרת לוועדי העובדים להשתמש בציבור משלמי המיסים כבני ערובה". בנוסף, התחייב לאסור על שביתות הזדהות, ולבטל את מוסד הקביעות בשירות המדינה.
אם אכן ייכנס בשערי משרד האוצר, ההבטחות האלה צפויות לעמוד במבחן ממש בקרוב. בחודשים האחרונים, ארגוני העובדים חיכו לראות מה תקבל יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, מאגף שכר באוצר אחרי שנות הקורונה שבהן כמעט ולא נחתמו הסכמי עובדים. עכשיו, הם צפויים להתחיל במאבקים השונים, ולדברי שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן, דרישותיהם יסתכמו בכ-40 מיליארד שקלים.
לפני הכול - הסכם מסגרת לעובדי המגזר הציבורי
ההסכם הראשון שיצטרך השר החדש להידרש אליו הוא זה עם עובדי המגזר הציבורי - הסכם שכר משמעותי, שמשפיע על מאות אלפי עובדים שמשתכרים בעלות כוללת של כ-190 מיליארד שקלים בשנה. עם השבעת הממשלה, צפויים משרד האוצר וההסתדרות להיכנס למגעים אינטנסיביים, לאחר שלוש שנים של הקפאת שכר יחסית במגזר.
גם גובה שכר המינימום דורש התייחסות בקרוב. לפני שהתפזרה הכנסת האחרונה לא הספיקו לאשר את "עסקת החבילה", שאמורה הייתה להעלות את שכר המינימום בכ-100 שקלים בחודש. אך בשל הצמדתו לשכר הממוצע במשק, שכר המינימום צפוי לעלות בכ-400 שקלים בחודש החל מאפריל 2023, אם לא יחתמו הסכמות אחרות.
אם אכן יהיה זה בצלאל סמוטריץ' שישב בשולחן המשא ומתן, הוא צפוי להציג עמדות קשוחות ולדרוש, בתמורה להעלאות שכר ושיפור בתנאים, לצמצם את יכולתם של העובדים לשבש את המשק במאבק על התנאים ובמאבקים נוספים. כלכלנים רבים מסכימים עם עמדותיו של סמוטריץ' בהקשר זה, וגם בבנק ישראל מזהירים את האוצר מפזרנות יתר. העלאת משכורות משמעותית במגזר הציבורי יחד עם העלאה של שכר המינימום, תגרור באופן כמעט ישיר עלייה נוספת באינפלציה, הגבוהה גם כך. אם אכן כך יקרה, בנק ישראל יצטרך להגביר את צעדיו בתחום העלאות הריבית, ולהכביד בכך על ציבור הלווים והמשקיעים.
ברקע מאבק המתמחים, גם הרופאים צפויים להיאבק על התנאים
הרופאים נמצאים מאז 2020 ללא הסכם שכר, וגם אז התנהלו עם הסכם שנחתם לפני 13 שנים. לפי הערכות האוצר, עלות ההסכם לאורך השנים נאמדת בכ-16.5 מיליארד שקלים, עלות גבוהה מכפי שציפו לפני שנחתם. שכר הרופאים עלה משמעותית בשנים האלה, בעיקר בקרב רופאים העובדים בתחומים חסרים או בפריפריה.
הרופאים צפויים לבקש הפעם קיצור משמרות, אך כזה שיותאם להתמחויות השונות, בשונה מזה שניסו להשיג במאבק המתוקשר של ארגון "מרשם". בשל אופי וחשיבות עבודתם, נאלצו הרופאים למצוא לאורך השנים דרכים יצירתיות להיאבק על שכרם מבלי לפגוע בבריאות הציבור, לדוגמה עבודה "לפי הספר" שמילאה את המחלקות במטופלים, או יציאה ל"טיול שנתי" במקום להגיע לעבודה.
גם לעולם הרפואה התייחס סמוטריץ' במצע המפלגה שפרסם. אם הוא יהיה זה שינהל את המשא ומתן מול הרופאים, הוא צפוי לדרוש חובת השקת "מדדי איכות" במחלקות, שיבדקו את איכות הטיפול ואורך התורים.
שיעור חופשי? גם עובדי הסגל האקדמי הבכיר נערכים לעיצומים
היום, שכרם של חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות הוא אחיד לכל תחומי המחקר והלימוד, ונקבע על ידי הסכם קיבוצי, כשגובה השכר מפוקח על ידי האוצר. כלומר - אוניברסיטה שרוצה להגדיל את שכרו של מרצה כזה או אחר, לפי תחום או תפוקה, נתקלת בקושי.
במשרד האוצר מנסים כבר תקופה ארוכה לאפשר לאוניברסיטאות לייצר מנגנון שכר דיפרנציאלי בין תחום לתחום, על מנת שיוכלו למשוך אליהן מרצים מתחומים מבוקשים בסכומים תחרותיים יותר. כך למשל מרצים מתחום ההנדסה, שיכולים לבחור לצאת לעבודה בהייטק בשכר גבוה יותר, או מרצים שיש להם ביקוש רב יותר באוניברסיטאות בחו"ל, יוכלו לקבל שכר גבוה ממרצים למדעי הרוח.
סמוטריץ' אמנם לא התייחס לנושא זה, אך הוא צפוי לתמוך בעמדת האוצר כחלק מגישתו הכלכלית. באוניברסיטאות מתנגדים לכך בעוז, ונוקטים בגישה שכל המרצים והתחומים שווים, באקדמיה וכך גם בתנאים. בנוסף אפשר לצפות כי הסגל הבכיר ירצה להסדיר את תנאי ההעסקה בעולם אקדמי שעובר במהרה מהכיתה למרחב המקוון.
אחרי ההישג של יפה בן דוד - גם רן ארז רוצה חתיכה מהעוגה
מורי התיכון אמנם זוכים לתנאי העסקה טובים בהרבה מאלה של הקולגות ביסודיים, אך גם שם מתכננים להיאבק על שיפור התנאים. היום זוכה מורה מתחיל בארגון לכ-8,500 שקלים, פחות ממה שהשיגה יפה בן דוד עבור המורים המתחילים המאוגדים אצלה. רן ארז, יו"ר ארגון המורים, מתכנן לבקש להצמיד את שכר מורי התיכון לפחות לשכר הממוצע במשק - כ-12 אלף שקלים בחודש.
אצל סמוטריץ' ארז לא צפוי לקבל אוזן קשבת, בין אם במשרד האוצר או במשרד החינוך, כפי שנתניהו מייעד לו. יושב ראש הציונות הדתית הצהיר במצע המפלגה כי יקדם חוזים אישיים למורים, מה שיפחית את כוחו של הארגון. שינוי דרמטי כזה עלול להקים עליו את שני ארגוני העובדים במקביל, ארגון המורים והסתדרות המורים, ולשבש את הלימודים בכל שכבות בית הספר. על כן, אם לא יקבל גב מהממשלה ומראש הממשלה, סמוטריץ' לא יוכל לממש את השינויים שהוא שואף להם.
בעוד נקודת השיא למאבק אצל מורי היסודי היא שביתה אפשרית ב-1.9, ארז שמייצג את מורי התיכון עלול לחכות על מנת לשבש את בגרויות הקיץ, הסמוכות למועדי הגיוס. דחיית בחינות הבגרות, עלולה להקשות על קיום הגיוסים במועדם, ולגרור הפעלת לחץ על האוצר גם מצד צה"ל.