בנק ישראל העלה היום (שני) את הריבית ב-0.5 נקודות האחוז, לרמה של 3.75%. המשמעות יכולה להיות קשה לנוטלי המשכנתאות שיצטרכו לשלם עוד מאות שקלים בחודש. למה בנק ישראל ממשיך להעלות את הריבית, לאיזו רמה היא עוד תגיע, ולכמה זמן היא תישאר גבוהה? הנגיד גם הזכיר את ההסכמים הקואליציוניים ואת הסכמי השכר המתקרבים ושיגר אזהרה לממשלה הנכנסת. כל מה שצריך לדעת על החלטת בנק ישראל
למה בנק ישראל החליט להעלות את הריבית?
בנק ישראל מעלה את הריבית כדי להתמודד עם האינפלציה הנוסקת. האינפלציה הגיעה ב-12 החודשים האחרונים לקצב של 5.3%, כמעט כפול מהיעד של בנק ישראל. עליות מחירים מהירות מייצרות אי יציבות כלכלית ומקשות בעיקר על השכבות החלשות, ותפקידו של בנק ישראל למנוע אותן. העלאות הריבית נועדו לייקר את ההלוואות ולצמצם את הכסף הנזיל בידי משקי הבית ובידי המשקיעים. האטה של המשק תקטין את הביקושים ובהמשך, מקווים בבנק ישראל, תאט את קצב האינפלציה.
לאיזו רמה הריבית תגיע?
לפי התחזית החדשה של חטיבת המחקר בבנק ישראל, הריבית צפויה לעלות ל-4%. תחזית זו מתבססת על צפי לירידה בקצב האינפלציה בהמשך 2023, מגמה שתפחית את הצורך בהידוק מוניטרי בדמות העלאות ריבית. אם האינפלציה לא תרד כצפוי, או אפילו תעלה מעבר למצופה, בנק ישראל יצטרך להעלות את הריבית אף יותר.
כמה זמן הריבית תישאר גבוהה?
בנק ישראל צופה שהריבית תישאר גבוהה בתקופה הקרובה, ואינו חוזה הורדות ריבית בעתיד הקרוב. בתגובה לשאלת N12 הבהיר הנגיד שבבנק ישראל לא חוזים חזרה לריבית אפסית בשנים הקרובות ומקווים להתייצב על ריבית ריאלית חיובית – כלומר ריבית שגבוהה במעט מקצב האינפלציה.
בכמה עלתה ריבית הפריים?
ריבית הפריים עלתה היום לרמה של 5.25%. העלאה חדה מאוד ביחס לאפריל אשתקד אז עמדה על 1.6%.
בכמה עלה החזר המשכנתא החודשי?
על פי הערכות בנק ישראל, למשכנתא הממוצעת בחמש השנים האחרונות בגובה כ-850 אלף שקלים, העלאות הריבית עד כה הוסיפו כ-500 שקלים בחודש להחזר החודשי. למשכנתאות גבוהות יותר, של 950 אלף שקלים, העלאות הריבית ייקרו את ההחזר החודשי ב-600 שקלים. עם זאת בנק ישראל מבין שיש טווח רחב של משכנתאות, והנגיד מזכיר שוב ושוב שהכאב עכשיו נועד למנוע כאב גדול יותר אחר כך.
עם זאת ההערכות של בנק ישראל עשויות להיות שמרניות, ויש מי שמעריכים שההחזר החודשי הממוצע צמח כבר באלף שקלים ויותר.
מחשבון המשכנתא: בכמה עלתה ההלוואה שלכם? בדקו
האם יש סיכוי שמשקי בית לא יעמדו במשכנתא?
בנק ישראל מבצע חיתוכים שונים כדי לוודא שהעלאות הריבית לא יובילו למשבר חוב של משקי הבית. בתגובה לשאלה, הנגיד ציין שהמשכנתאות בישראל נלקחות בצורה שמרנית ביותר: גם ההון העצמי הנדרש ללקיחת משכנתא יחסית גבוה בישראל וגם היחס שבין החזר המשכנתא החודשי למשכורת נחשב גבוה בהשוואה עולמית. עם זאת, גם הנגיד מבין שישנם משקי בית שלא יצליחו לעמוד בהחזרים, והוא טוען שלמערכת הבנקאית יש דרכים לסייע לאותם לווים. בהקשר זה ציין הנגיד את הצעד של בנק הפועלים להקפאת הריבית לכ-10,000 לווים קיימים.
מה יכול לגרום לבנק ישראל להעלות את הריבית מעבר ל-4%?
הנגיד ציין מספר סיכונים לתחזית, כלומר אירועים וצעדים שיוכלו להשפיע לרעה על האינפלציה ולפיכך לגרור העלאות ריבית חדות מהמתוכנן, דבר שעלול לגרור את המשק להאטה משמעותית ולמיתון. בין הסיכונים הגלובליים ציין הנגיד את מצב הקורונה בסין, את קצב האינפלציה בעולם ובארה"ב בפרט, החורף הקר באירופה והימשכות המלחמה באוקראינה. בסיכונים הפנימיים מציין בנק ישראל את ההסכמים הקואליציוניים הרחבים ואת הסכמי השכר הקרובים.
למה הנגיד מוטרד מההסכמים הקואליציוניים?
הנגיד רואה את העלות הגבוהה של ההתחייבויות בהסכמים הקואליציוניים, וחושש שהממשלה תנהג בחוסר אחריות, תגדיל את החוב ולמעשה "תשפוך כסף" על האזרחים כמו שעשתה בתקופת הקורונה. את התוצאה של המדיניות הנדיבה של תקופת הקורונה אנו חווים היום בעליות המחירים. כרגע, כפי שרואה זאת בנק ישראל, אין הצדקה להוצאת כספים רחבה ופזיזה כזו, בפרט הוצאה שאינה מייצרת צמיחה, והיא רק תגביר את לחצי האינפלציה במקום למתן אותם. "חלק מהדרישות הקואליציוניות כבר מגולמת בתוך תחזית חטיבת המחקר", הסביר הנגיד. "אבל אם תהיה הרחבה מאוד גדולה, אף מעבר לזה, זה ישפיע על האינפלציה, וזה משהו שגם אנחנו נצטרך לקחת בחשבון בהמשך המדיניות שלנו".
מה לגבי שעבוד נכס עד 70%
"זה צעד שנקטנו בזמן הקורונה ביוזמתנו. אנחנו לא בתקופת הקורונה. זה היה משבר, אי הוודאות הייתה אדירה, האבטלה דו-ספרתית, היו סגרים וכיוצא בזה. היום אנחנו לא שם, הריביות כבר הרבה יותר גבוהות, ההרחבה הזו יכולה להוביל לסיכונים - אנשים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות שלהם. בנושא כזה ברור שעצמאות בנק ישראל זה משהו שכולם מסתכלים עליו, אין משק שבו הייתה פגיעה בעצמאות בבנק והמשק לא נפגע כל מקבלי ההחלטות יודעים זאת".
מה דעתו של הנגיד על "עושק הפקדונות"?
הנגיד נשאל על העובדה שהבנקים לא מגלגלים את העלאת הריבית לפקדונות של החוסכים, על אף שהם מגלגלים אותם היטב להלוואות. "אני כבר תקופה ארוכה אומר שאני רוצה לראות את הריביות על הפיקדונות עולות, והנושא באמת שופר", אמר הנגיד. "גם בהשוואה בינלאומית בישראל זה עלה, ואני רוצה לראות את זה עוד יותר עולה". הנגיד גם ציין את שלל הרפורמות שביצע בנק ישראל והפציר שוב בלקוחות הישראלים להשוות בין הבנקים, לאתגר אותם ולעבור ביניהם במקרה הצורך.
מה חושב הנגיד על העלאת שכר המינימום?
הנגיד התייחס כמה פעמים להסכמי השכר הצפויים במשק, והם אף הוזכרו בתחזית הרשמית של חטיבת המחקר. הסכמי השכר הצפויים להיחתם במגזר הציבורי תורמים לגידול בקצב האינפלציה. אם ההסכמים יהיו יותר מרחיבים מאלה שחוזים בבנק ישראל, האינפלציה תעלה מעל המצופה, ועולים הסיכויים להעלאה חדה יותר בריבית, אבטלה וירידה בקצב הצמיחה.
בנוגע לשכר המינימום ציין הנגיד כי ההעלאה בשכרה המינימום היא צפויה, בהינתן שתהיה בטווח שדובר עליו בעבר וכמעט סוכם בממשלה הקודמת. בנוסף, על פי הנגיד האוכלוסייה המושפעת ישירות משכר המינימום היא יחסית קטנה, והסכמי השכר שיגדילו את השכר במגזר הציבורי כנראה ישפיעו גם על השכר במגזר הפרטי ויעלו גם את השכר של המשתכרים נמוך במגזר הפרטי.