עינת גז, מנכ"לית היוניקורן פאפאיה גלובל, הודיעה הבוקר (חמישי) שתוציא את השקעות החברה מישראל. "בעקבות הצהרות ראש הממשלה נתניהו כי הוא נחוש להעביר רפורמות שיפגעו בדמוקרטיה ובכלכלה, קיבלנו החלטה עסקית בחברה להוציא את כל כספיה מישראל". אחד המשקיעים בחברה, דובי פרנסס, כבר הביע את התנגדותו. במקביל, שתי קרנות ההון סיכון של טל בר נח, שמנהלות יחד 250 מיליון דולר, הודיעו למשקיעים על הכוונה להעביר את פעילות הקרן מחשבונות בישראל לחו"ל. לדבריו בשיחה עם N12, בקריאה הבאה לכסף מהמשקיעים יבצעו את המהלך מחשבונות בנק בחו"ל אבל ההשקעה בחברות ישראליות תימשך.
מה המשמעות של צעד כזה והאם הוא בכלל אפשרי?
ראשית יש לציין שהעמודים הרשמיים של החברה, "פאפאיה גלובל" ברשתות החברתיות, שבדרך כלל פעילים מאוד, לא הוציאו הודעה בעקבות הצהרתה של גז, והחברה לא הוציאה הודעה בנושא גם בערוצים אחרים. כמו כן, גורם מטעם החברה טרם הסביר על השלכות המהלך, ההשלכות על העובדים, או נתן לוח זמנים ותכנית פעולה לתהליך. גם שותפיה העסקיים של פאפאיה, והמשקיעים בה, עדיין לא יצאו בתמיכה פומבית למהלך.
אז מה זה אומר להוציא את הכסף מישראל? "זה יכול להיות הכול, מהוצאת הקנין הרוחני מישראל, ועד לרמת העובדים", אמר ל-N12 עורך הדין עידן בן יעקב, המתמחה בניהול הון. פאפאיה גלובל בע"מ היא חברת תוכנה ישראלית שפיתחה מערכת מבוססת מחשוב ענן לניהול עובדים, חישובי שכר, הטבות ותשלומים, עבור חברות ותאגידים גלובליים. לפאפאיה משרדים בהרצליה עם כ-400 עובדים ישראלים, ובמקביל משרדים בניו יורק ובהונג קונג. גז לא התייחסה בציוצה לגורלם של אותם עובדים, אך למהלך כמו זה יכולות להיות עליהם השפעות ישירות.
בעקבות ההצהרות של ראש הממשלה נתניהו כי הוא נחוש להעביר רפורמות שיפגעו בדמורקטיה ובכלכלה,קיבלנו החלטה עסקית בחברת פאפאיה גלובל להוציא את כל כספי החברה מישראל, ברפורמה המתגבשת,אין שום ודאות כי אנו יכולים לנהל פעילות כלכלית בינלאומית מישראל, זהו צעד עסקי כואב אך מתבקש.
— Eynat Guez (@EynatGuez) January 26, 2023
"חברות בין-לאומיות יודעות לנהל את העובדים שלהן מרחוק, אבל אם החברה תרצה להעביר את המטה שלה ממדינת ישראל, המשמעות יכולה להיות פיטורים של לפחות מאה עובדים", אומר עורך הדין בן יעקב. "מעבר לכך, כל חברה בסדר הגודל הזה מחזיקה כאן עובדים גם במעגל השני והשלישי, מחברת הניקיון ועד חברת הקייטרינג ונהג ההסעות".
חברת פאפאיה תוכל לבחור להמשיך להחזיק כאן עובדים, גם אם מוקד פעילותה והכספים יעברו לחלוטין לחו"ל. במצב כזה, תצטרך עדיין לשלם את המשכורות לעובדים דרך הבנקים הישראלים, ותוכל להעביר במרוכז אחת לשנה כספים לכאן על מנת לעשות זאת, או אחת לחודש או תקופה קצרה אחרת.
עדיין יצטרכו לשלם מיסים
למהלך, תהיה גם השפעה רחבה על המסים שמשלמת החברה בישראל, למרות שזה תלוי באופן שבו בנויה החברה. את המיסוי על העובדים, אם תשאיר אותם כאן, תמשיך לשלם. בן יעקוב מסביר שגם אם החברה תצא מישראל, המיסוי על גיוסי ההון שלה עשוי להמשיך: "לצורך העניין אם אתה עושה עכשיו גיוסי הון לחברה, אתה עושה דיבידנדים לבעלי המניות, וחלק מבעלי המניות הם ישראלים, יש תשלום מסים למדינת ישראל על הפעולה הזו".
במקביל, הסטת ההשקעות יכולה להגיע בצורה של הוצאת הכספים מהבנקים. בציוצה כתבה גז כי היא חוששת מחוסר הוודאות בישראל, ובמצב כזה אולי תעדיף שכספי החברה יהיו במקום אחר, למקרה שבו יקפיאו את היכולת להוציא כספים מישראל. "חברה שמנהלת כספים כאן, חברה שהיא יוניקורן, שיוצאת בהצהרה כזאתי - שהרפורמות המפורסמות וההחלטות פוגעות בה ברמה שהיא מחליטה לצאת, יש לזה השלכות רוחב, זו נורה אדומה", אומר בן יעקוב.
משקיע בפאפאיה: "ממש לא תומך במהלך"
דובי פראנסס, שקרן ההשקעות שהוא מנהל Group11, משקיעה בפאפאיה, יצא נגד המהלך בפוסט שפרסם בחשבון הלינקדין שלו: "אנחנו כמשקיעי הון סיכון אמונים על כספי משקיעים מוסדיים ופרטיים. אצלנו מושקעות חברות הביטוח והפנסיה הגדולות, ואלו מנהלות את כספי המשקיעים של כולם. לעתים משקיעי הון סיכון ומנהלי חברות שוכחים מי בעל הבית אז אני רוצה להזכיר לכולנו - בעל הבית שלנו הוא האדם הפרטי, בעל הפנסיה, זה הכסף שלהם - לא שלי, לא של Group 11, לא של קרן הפנסיה ולא של חברת הפורטפוליו.. זה נכון שלמנכ"לית זכות מלאה לנהל את כספי החברה, אבל זה לא אומר שאפשר להשתמש בחשבון בנק ככלי לאמירה פוליטית".
"אז בקצרה כי זה לילה של גיהוקים (שאני מסתבר נדרש להגיב אליהם)- אני אישית מלא הערכה מקצועית לעינת ומלא הערכה אישית לרצונה להביע את עמדתה הפוליטית. אבל אני ממש לא תומך במהלך הזה, זו בעיני לא הדרך להביע עמדה פוליטית אישית, זה בעיני רק מוביל להמשך הפילוג בעם. תפקידה של תעשיית ההייטק (שלרוב מנותקת) זה לגשר בין כולם ולתת הזדמנות אדירה לרווחה כלכלית לכל מי שחפץ בכך.
"זו לא הצהרה פוליטית זו הצהרה עסקית שמייצגת את האינטרסים של כלל המשקיעים שלי - אני לגמרי אופטימי לגבי ישראל, עוד יותר אופטימי לגבי תעשיית ההייטק בישראל ואעשה ככל שאוכל להביא ע ו ד כסף לישראל מארה"ב. מעבר ל-610 מיליון הדולרים שכבר השקעתי בישראל עד כה בשנים האחרונות".
"אם הייתי מנכ"ל הייתי היום בדילמה קשה מאוד"
הוצאתה של חברת פאפאיה בלבד תכאב למערכת הבנקאית, אך היא אינה "מכת מוות". זו תגיע רק אם חברות רבות יצטרפו אליה. אז השקל הישראלי ייפגע מספיק מהוצאת המטבעות הזרים מישראל, ומשקיעים "יאבדו ביטחון" בכלכלה הישראלית. "זו בקשה שמתחילה להגיע ממשקיעים, מביעים דאגה. אנחנו מתחילים לראות פה משהו מאוד לא טוב. עד לפני כמה ימים חשבתי שאלה סנוניות ראשונות, היום זה כבר גל. דברים זזים מהר מאוד", אומר ל-N12 הכריש ואיש העסקים זוהר לבקוביץ'. "משקיעים אוהבים שקט. משקיעי הון סיכון יודעים לקחת סיכונים עסקיים - לא פוליטיים או חברתיים".
"לי יש היום פריווילגיה נפלאה, אני כבר לא מנכ"ל, אבל אם הייתי מנכ"ל הייתי היום בדילמה מאוד מאוד קשה. הדילמה היא בין הציונות לבין מה החובה שלנו כמנכ"לים וסטרטאפיסטים. ומנכ"ל של חברה חייב היום להתחיל להגן על עצמו", אומר לבקוביץ', שמכר את חברת אמובי תמורת 340 מיליון דולרים. "נורא קשה לי עם זה אבל אני מבין כל מנכ"ל שיגיד שהוא מוציא את הכסף שלו מכאן".
לבקוביץ' מזהיר גם מפני סיכון נוסף: למטבע הישראלי, ולתל"ג הישראלי. "בלי ההייטק, מבחינת תל"ג אנחנו במקום לא טוב אפילו באפריקה. אני מאמין שלביבי יש את השפיות לעצור את זה בזמן, כי זה נראה נורא. לקח לנו עשרות שנים להביא את ההייטק למה שהוא היום, יכול לקחת חודשים להרוס את הכל". בנוסף, טובן לבקוביץ': "אם חברות יוציאו דולרים, ומשקיעים יביאו לפה פחות דולרים, נראה את השקל עף למעלה. הטיסה הבאה ללונדון תהיה יקרה יותר, כל מוצר יהיה יקר בהרבה. זה יכול לפגוע לכל אחד בכיס בצורה מאוד ישירה".
אורי תובל, מנכ"ל תובל בית השקעות, מציג גישה אחרת: "לא משנה איפה אתה נמצא על הקשת הפוליטית, הרפורמה המשפטית צריכה להדאיג אותך. אבל למרות זאת אני לא חושב שזה צריך להשפיע עד כדי כך על שיקולי ההשקעה בישראל. אני בטוח שהרפורמה לא תעבור במתכונת הנוכחית אלא תרוכך ובסופו של דבר ההר יוליד עכבר.
"בכל מקרה בתור מנהל השקעות שמנהל מעל ל-300 מיליון שקלים בעיקר בשוק הישראלי, אני חושב שהמצב הכלכלי בישראל לא ישתנה בצורה מהותית בשל הרפורמה. לאורך 15 השנים האחרונות הכלכלה הישראלית צמחה והייתה חזקה, בהשוואה לכלכלות המערב, למרות אי היציבות השלטונית, המצב הבטחוני ומה לא, ואי אפשר לייחס את לפוליטיקאי כזה או אחר. השוק הפיננסי ידע להתמודד ולעשות שינויים למרות המצב הפוליטי והבורסה הישראלית תמשיך להפגין חוסן ורווחים יפים לבעלי הסבלנות, בטח ובטח בשנה הקרובה. אני לא מתכוון לשנות בצורה מהותית את אופן ההשקעה ללקוחות שלי ועדיין כ-80% מההשקעות שלי ימשיכו להיות בישראל ובחברות ישראליות".