תגובות הכלכלנים לתוכנית למלחמה בהתייקרויות, שהציגו ראש הממשלה ושר האוצר אמש (רביעי) נעות בין זלזול לדאגה. כולם מסכימים שלא מדובר בתוכנית שתעצור את ההתייקרויות, במקרה הטוב היא לא תשפיע עליהן, במקרה הרע היא רק תחמיר אותן.
"זאת בכלל לא תוכנית שמורידה את האינפלציה", הבהיר פרופ' רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן. "הם פשוט מגדילים את גירעון הממשלה, וזה רק יכול בטווח היותר ארוך, או הבינוני, להגדיל את האינפלציה. אנחנו למודי ניסיון שבסבסוד ממשלתי לא נלחמים באינפלציה. זה בדיוק ההפך".
"לי יש זיכרון ארוך, אני לא רוצה להשוות את המצב הנוכחי לתקופת 'האינפלציה הגדולה', אבל יש כוחות יסודיים שגורמים לאינפלציה, בעיקר זעזועים שהגיעו מחו"ל", המשיך מלניק. "זו בעיה כלל עולמית שנחתה על המשק על רקע ריביות מאוד נמוכות ונזילות גדולה, וכתוצאה מזה פרצה האינפלציה כמו שהיא פרצה בעולם כולו. הניסיון לקבוע מחירים על ידי סבסוד ממשלתי זה פלסטר שיכול לעשות תחושה טובה בטווח הקצר, אבל החשבון יגיע בהמשך".
לא למדנו מבריטניה
לא צריך ללכת כל כך רחוק בהיסטוריה. עומר מואב, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת וורוויק שבבריטניה, מזכיר שהמהלכים שהוצגו אמש בירושלים מזכירים מאוד את אלה שהביאו רק השנה למפלתה של ראש ממשלת בריטניה, ליז טראס, אחרי כ-40 ימים בתפקיד.
"נתניהו מנסה לטעון משהו שאין לו אחיזה במציאות, שאם הוא יסבסד קצת את החשמל זה יוזיל את כל המחירים", טוען פרופ' מואב. "אבל זה לא נכון - המחיר אולי יירד קצת בהתאם לסבסוד של החשמל אבל בסופו של דבר הגדלת ההוצאות של הממשלה תורמת לאינפלציה וליוקר המחיה. גם על ידי הגדלת הביקושים, גם בגלל הגדלת ההוצאה שהציבור יצטרך לממן וגם דרך זה שככל שהממשלה עם גירעון יותר גדול אז עלות מימון החוב יותר יקרה".
"ליז טראס נתנה לנו דוגמא מצוינת באנגליה: היא ניסתה לעשות מדיניות פופוליסטית, בדיוק כמו שביבי מנסה לעשות עכשיו - גם להוריד מיסים וגם להגדיל את ההוצאה, והנה היא התפטרה. למה? השווקים הגיבו לזה לא טוב, כי ברגע שמבינים שהולך להיות גירעון אז עלות גיוס החוב של בריטניה עלתה, הריבית עלתה, הפאונד נחלש, וזהו - אין ארוחות חינם".
"כופים על הציבור לקחת הלוואה"
"הממשלה לא יכולה להוריד את יוקר המחיה על ידי זה שהיא לוקחת פחות לכיס שלה", הצהיר פרופ' מואב. "הממשלה 'מחלקת כסף לציבור', היא לוקחת פחות מיסים על דלק או על מים, כל הדברים האלה זה יותר כסף בכיס של האזרח ופחות כסף בכיס של המדינה. אבל מאיפה יש למדינה כסף? הכול מגיע מהכיס של האזרחים בסופו של דבר. אין פה שום הורדה של יוקר המחיה".
מואב המשיך: "זה מקביל לגמרי לזה שביבי היה אומר לנו 'קחו הלוואה כי עכשיו קשה לכם, תחזירו בעתיד'. רק שהוא כופה עלינו לקחת את ההלוואה. יש לזה כמובן השפעות חלוקתיות, מישהו מסבסד מישהו אחר, אבל אין פה בשורה במובן של הורדת יוקר המחיה. בואי נבחין: אם האזרח משלם פחות ליצרן של המוצר זו ירידה ביוקר המחיה. לעומת זאת אם הממשלה מחליטה להוריד את מחיר הדלק על ידי זה שהיא לוקחת פחות מיסים, אז היא תצטרך לקחת את המיסים האלה בעתיד במקום אחר. אנחנו לוקחים הלוואה על חשבון העתיד".
פרופ' מואב מציין כי מדובר גם במהלכים קלים במיוחד: "אף אחד לא מתנגד להם, לא עובדים קשה בשבילם, לא נלחמים בקבוצות אינטרס שעושקות את הציבור, כלום. מהלכים חסרי טעם וקלים - לשפוך כסף. רק סמוטריץ' דיבר קצת במסיבת העיתונאים על הגדלת התחרותיות והקלה על הרגולציה, זה דברים נכונים לעשות, אבל מה באמת יקרה מזה אני לא יודע".
ייטיב עם העשירים ויגרור עוד העלאות ריבית?
"וזה לא שאין לממשלה מה לעשות במצב כזה, אין ספק שיש דרכים לסייע למי שצריך", הבהיר פרופ' מלניק. "יש לנו תקציב, יש סדרי עדיפויות בתקציב, אפשר לקצץ ב-א' ולתת ל-ב', זה בהחלט לגיטימי, זה עונה גם על השקפת העולם של הממשלה. אבל המעשה הזה חייב להיות ממומן, מתוקצב ושקול, בלי גידול בגירעון".
מלניק גם מציין שהקפאה רוחבית מיטיבה דווקא עם השכבות החזקות, שצורכות יותר, ורוב הכסף שיושקע בהקפאת המחירים יגיע דווקא אליהן. "הקפאת הארנונה, החשמל והמים תיטיב בעיקר עם העשירים. הם האנשים שייהנו יותר מאשר העניים, כי הם אלה שמשלמים ארנונה יותר יקרה, שמשלמים יותר על חשמל, והעניים פחות".
בנוסף הסביר מלניק שהצעדים הללו יקשו עוד יותר על המלחמה של הנגיד. "כששאלו את שר האוצר איך ממנים את זה השר התחמק ואמר 'יש מקורות מימון מצוינים' – נכון, הדפסת כסף זה המקור המצוין. הדפסת כסף זה פשוט אינפלציה. הנגיד פועל נכון, הוא מעלה את הריבית וזה הדבר הנכון לעשות בתקופה של אינפלציה. כשהממשלה עושה מהלך כזה זה יקשה על הנגיד להפסיק את העלאת הריבית. הוא יצטרך להעלות אותה עוד יותר כדי להתגבר על הלחץ האינפלציוני שהממשלה יוצרת כרגע".
"כל כך זניח שלא יגרום נזק"
במובן הזה, פרופ' בנימין בנטל, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות בתחום הכלכלה במרכז טאוב, דווקא מרגיע: "אין בתוכנית הזו משהו דרמטי, זה יותר יחסי ציבור מכל דבר אחר. זה כל כך מעט וכל כך זניח בעצם, שזה לא יגרום נזק וגם לא יגרום תועלת. כל הצעדים הם מינוריים, אין כאן שינוי משמעותי. ההתפארות העיקרית של סמוטריץ' זה שזה לא יעלה כסף, זה כבר אומר לך הכול".
"אין כאן באמת השקעה או ניסיון רציני לטפל ביוקר המחיה, וגם אי אפשר לצפות לזה אחרי שבועיים. הוא התפאר ששבועיים עבדו על התוכנית הזאת, זה לא עובד ככה. זה נראה כמו ניסיון לטעון הנה אנחנו פועלים כאשר באמת לא עושים שום דבר או עושים מעט מאוד ואני גם לא בא בטענות, לא הייתי מצפה שכבר יעשו. התוכנית הזו גם לא תעשה נזק גדול, היא לא עושה שום דבר. אין כאן מהלך שיש בו הוצאה ממשלתית אדירה שאי אפשר לעמוד בה".