שיעור האבטלה עלה בחודש האחרון, ונאמד בינואר על 4.3% לעומת 4.2% בחודש דצמבר. מדובר בכ-3,000 ישראלים נוספים שלא מועסקים, בסך הכול 193,400 אלף איש, כך על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו היום (שני). באופן ספציפי, מספר השכירים בההיי-טק ירד בכ-5,000.
מספר השכירים בתחום ההיי-טק ירד בינואר 2023 לכ- 433 אלף (כ-438 אלף בחודש הקודם). חלקם של השכירים בתחום ההיי-טק מכלל השכירים ירד בינואר 2023 ל-11.7% (11.9% בחודש הקודם). העלייה בתעסוקה נרשמה בקרב הנדסאים, טכנאים וסוכנים (כ-25 אלף מועסקים) ובקרב עובדי מכירות ושירותים (כ-24 אלף מועסקים).
מספר הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים אחרונות עמד בינואר 2023 על כ-19 אלף (בהשוואה לכ-27 אלף בחודש הקודם). מספרם של המתייאשים מחיפוש עבודה בינואר 2023 עלה לכ- 38 אלף (כ-20 אלף בחודש הקודם).
המתייאשים מחיפוש עבודה הם כל בני ה-15 ומעלה שהיו מעוניינים לעבוד וחיפשו עבודה ב-12 החודשים שקדמו לפקידתם בסקר, למעט בארבעת השבועות שקדמו לפקידתם משום שסברו שאין עבודה המתאימה להם. קבוצה זו החליפה מיולי אשתקד את הנתונים על מי שלא מחפשים עבודה מסיבות הקשורות בקורונה, לאחר שקבוצה זו הצטמצמה.
עוד מציגה הלמ"ס כי ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק עלה ל-36.2 שעות בחודש ינואר 2023 (36.1 בחודש הקודם). גם ממוצע שעות עבודה בשבוע לשכיר עלה ל-36.2 שעות (36.1 בחודש הקודם).
נתון האבטלה הפך תנודתי מאז משבר הקורונה. הוא רלוונטי במיוחד עבור נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, שמסתכל על נתוני התעסוקה כאחד מהמדדים המשמעותיים ביותר להשפעת השינויים בריבית. שיעור אבטלה גבוה מעורר חשש ממיתון ומשמעותו שהשפעת הריבית הגבוהה על המשק כבדה מידי. עלייה עקבית בשיעור האבטלה עשויה לגרום לנגיד לעצור את מהלך העלאות הריבית כדי למנוע מיתון, אך זה עדיין לא המצב.