בצל החששות מהרפורמה המשפטית, ישראל בשנת 2022 הייתה מהמדינות הבטוחות ביותר להשקעה - כך עולה מדוח ביצוע התקציב לשנת 2022 שפרסם היום (שלישי) החשב הכללי באוצר. ישראל סיכמה את השנה עם עודף תקציבי, לראשונה ב-35 השנים האחרונות, והתמקמה במקום החמישי בעולם מבחינת הביצוע התקציבי שלה. באוצר מציינים את הירידה בהוצאות כאחת המגמות שתרמו למצב, ובפרט את הירידה בהוצאות על תשלומי ריבית כמו גם את התקציב ההמשכי כאחד הגורמים שמקטינים את הוצאות הממשלה.
הדוח שהכינה חטיבת המקרו באגף החשב הכללי, מאששת את ההערכות הראשוניות לפיהן ישראל סיימה את שנת 2022 עם עודף תקציבי של 9.8 מיליארד שקלים, 0.6% מהתוצר, לראשונה מאז 1987. בהשוואה בין לאומית, מדובר בסיכום תקציבי מצוין, ורק ארבע מדינות עקפו את ישראל במדד זה: נורבגיה, סינגפור, דנמרק ואירלנד. בימים שבהם יש מי שחושש מהורדת דירוג האשראי, חשוב לציין שנתון כזה, שמשקף יכולת עמידה מרשימה של מדינת ישראל בהתחייבויותיה, הוא בין המשמעותיים בקביעת הדירוג.
איך הגענו לעודף בחשבון?
ישראל הצליחה להגיע לעודף בחשבון בזכות שתי מגמות מקבילות: האחת, התאוששות מהירה מהקורונה, שמשמעותה ירידה בהוצאות על פיצויים לאזרחים ולעסקים, ובמקביל הגדלת ההכנסה הציבורית, בעת שזו קטנה בשאר מדינות המערב. בשנת 2022 הכנסות הממשלה עמדו על כ-26.7% מהתוצר. גידול של כ-0.6 נקודות האחוז משנת 2021. מרבית הגידול בהכנסות נובע מגידול במיסים הישירים.
עם זאת, ההוצאה הציבורית בישראל, שכוללת את השירותים שאנו מקבלים מהמדינה, נותרה נמוכה יחסית - גם ביחס לתוצר. בשנים 2000 עד 2008 ההוצאה הציבורית בישראל הייתה גבוהה מההוצאה החציונית של המדינות המפותחות. עם זאת, החל משנת 2003 נרשמה מגמת ירידה בהוצאה הציבורית בישראל, והחל משנת 2009 היקף ההוצאה הציבורית אף ירד מתחת להוצאה של המדינות המפותחות, מגמה שרק התחזקה מאז. ב-2022, ההוצאה הציבורית הייתה נמוכה בכ-6.5 נקודות אחוז תוצר מההוצאה החציונית של המדינות המפותחות.
ירידה בהוצאה על ריבית
הקיטון בהוצאות עלול לשקף רמת שירותים נמוכה שמקבל האזרח, או השקעה מעטה מידי בתשתיות שמניעות צמיחה עתידית, אך במשרד האוצר מציינים כי ב-20 השנים האחרונות נרשמה דווקא עליה בהוצאה האזרחית (להבדיל מההוצאה הציבורית) כאחוז מביצוע התקציב. כלומר ההוצאה של המשרדים האזרחיים - חינוך, רווחה, בריאות, שיכון, תחבורה ועוד - עלתה, על אף שהיא נותרה נמוכה ביחס למדינות מפותחות אחרות.
הדבר היחיד שירד והוריד למעשה את ההוצאה הציבורית כולה, הוא ההוצאות של מערכת הביטחון וכן ההוצאה על תשלומי הריבית. משנת 2000 ירדו הוצאות הריבית של ישראל ממעל 15% מהתוצר ל-7.9% בלבד. הדבר קשור בין השאר לעלייה העקבית של ישראל בדירוג האשראי, מה שמאפשר לממשלה לקחת הלוואות (כלומר להנפיק אג"ח) בריבית נמוכה יותר. בשנת 2022, כ-18% מההוצאה הציבורית הוקצתה למערכת הביטחון, כ-17% לחינוך, כ-13% לביטוח הלאומי, וכ-13% למערכת הבריאות.
התקציב ההמשכי הקטין את ההוצאות
בשנים האחרונות, לא מעט שנים נפתחות ב'תקציב המשכי', כמו גם 2023. המשמעות היא שעדיין לא אושר תקציב, ולכן בכל חודש המשרדים יכולים להוציא רק כ-1/12 מהתקציב השנתי הקודם. באוצר ערכו בדיקה, ומצאו כי בשנים שנפתחות בתקציב המשכי, ההוצאה של משרדי הממשלה קטנה במיליארדים ביחס לזו של שנת תקציב רגילה. זה ניכר במיוחד במשרדים החברתיים, כמו הרווחה והחינוך. במשרד החינוך לדוגמה, נאמדה ירידה ממוצעת של כ-5 מיליארד שקלים בתקופה בת ארבעה חודשים בשנים עם מסגרת תקציב המשכי.
באוצר מתייחסים לראשונה בדוח גם לאומדן ביצוע 17 יעדים שהציב האו"ם עד 2030. בין היעדים ניתן למצוא בריאות טובה לאזרחים, שלום צדק וחוזק מוסדות, אנרגיה נקיה, שוויון מגדרי ועוד. באוצר מציינים מעט יוזמות שכבר יצאו לפועל על מנת לעמוד ב"דד ליין" שהולך ומתקרב, בינהן הקמת "מרכז חישובי אקלים" בעלות של 4 מיליון שקלים בשנה, שתילת עצי רחוב בכ-100 רשויות מקומיות בעלות של 52 מיליון שקלים, ותכנית להורדת העומס בכבישים בעלות כוללת של 787 מיליון שקלים.