פרסום ראשון: דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שיוצג היום (שני) בוועדת הכספים מגלה כי הבנקים שמרו לעצמם את הרווחים מעליית הריבית ולא העלו את הריבית שהם מציעים על פיקדונות. הדוח, שמתפרסם רגע לפני החלטת ריבית נוספת של בנק ישראל, מראה כי מאז תחילת העלאות הריבית, הריבית הממוצעת על הפיקדונות עלתה ב-4.2%, בעוד שהריבית על האשראי וההלוואות עלתה ב-9.2%.   

"עליית הריבית על אשראי שניתן לציבור הייתה גבוהה מעליית הריבית על הפיקדונות בתקופה זו. תופעה זו עשויה לנבוע מחוסר תחרותיות בשוק הפיקדונות ועשויה להעיד על כוח השוק של הבנקים מול הלקוחות", נכתב בדוח. "משנת 2021 חלה עלייה בפער הריבית הכולל, שהיה 3.2% בשנה זו. בשנת 2022 המשיכה מגמת העלייה של פער הריבית הכולל ונכון ליוני 2022 הוא עמד על 3.41% – הגבוה ביותר בשנים האחרונות".

וכמה הבנקים נהנים מזה? מספיק להסתכל על הדוחות הכספיים. "אפשר לראות כי ההכנסות מריבית נטו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022 היו כ-35 מיליארד שקלים, גידול של כ-26.2% בהשוואה לתקופה המקבילה, והרווח הנקי היה כ-17.2 מיליארד שקלים, גידול של כ-20%. יש לציין שגם שנת 2021 הייתה שנה שבה הרווח הנקי היה גבוה במידה ניכרת מהשנים טרום משבר הקורונה. בהשוואה לשנת 2019, הרווח הנקי של מערכת הבנקאות גדל ב-47.6% עד לשנת 2021, בשלושה רבעונים בלבד".

גפני, יו
הדוח יוצג בוועדת הכספים. ח"כ גפני, יו"ר הוועדה|צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

במחקר מציינים שתי סיבות לתוצאות המצוינות של הבנקים בשנת 2022. אחת היא העלייה בריבית: כ-85% מהאשראי שניתן על ידי הבנקים הוא בריבית משתנה, התלויה בריבית בנק ישראל וריבית הפריים, ובמקביל חלק ניכר ממקורות האשראי של הבנקים הוא מחשבונות העו"ש, שאינם נושאים ריבית כלל. "על כן נוצר מצב שלבנקים יש עודף נכסים שהריבית בגינם משתנה עם השינוי בריבית בנק ישראל לעומת התחייבויות שאינן משתנות באותו הקצב. לכן, כאשר ריבית בנק ישראל עולה נרשמת עלייה גבוהה בהכנסות הריבית על פני הוצאות הריבית, והכנסות הריבית נטו גדלות".

סיבה שנייה שמציינים בדוח היא האינפלציה הגבוהה. מלבד הלוואות צמודות לריבית, הבנקים נותנים גם הרבה הלוואות צמודות למדד המחירים לצרכן. כלומר הצרכן נפגע גם מהריבית במשק וגם מהאינפלציה הגבוהה, והבנקים מרוויחים משתי המגמות. "נכון ליוני 2022, ההפרש בין נכסים נושאי ריבית להתחייבויות נושאות ריבית היה כ-581 מיליארד שקלים, גידול של כ-40% מדצמבר 2020. על פי בנק ישראל, קיומו של מנגנון הצמדה לאינפלציה עבור אשראי שניתן לצרכנים הוא ייחודי בהשוואה למדינות העולם".