ארגוני הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות הציבוריות הודיע אתמול (שני) על סכסוך עבודה. הסכסוך יכנס לתוקפו בעוד כ-14 יום, והוא כולל את האוניברסיטה העברית, בן גוריון, בר אילן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ומכון ויצמן. מי שמוחים על תנאי העסקתם הם חברי הסגל האקדמי הבכיר, שלטענתם הסכם שכרם פג ב-2019, ומאז לא זכו להעלאה ושכרם אף נשחק לאור ההתייקרויות במשק.
הפרופסור ענת זעירא, יושבת ראש המועצה המתאמת של ארגוני הסגל האקדמי באוניברסיטאות, מסבירה: "מאז שהסתיים ההסכם אנו מנסים לקדם משא ומתן לחתימה על הסכם עבודה חדש, אבל לוועד ראשי האוניברסיטאות יש זמן והעניין לא דחוף מבחינתם, וכך גם במשרד האוצר. כאשר מתקיימות פגישות נראה שמדובר בפגישות סרק, ולא במטרה להגיע לפתרונות אמיתיים".
ביחס לעיצומים אומרת הפרופ' זעירא: "נמנענו מנקיטה בצעדים ארגוניים מתוך רצון טוב, אבל ההתנהלות לא הותירה בידינו ברירה. בהמשך, ובכפוף להתקדמות במשא ומתן על הסכם חדש, נשקול לנקוט בצעדים ארגוניים שיחריפו בהדרגה".
שכרם של חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות הוא אחיד לכל תחומי המחקר והלימוד. השכר נקבע במסגרת הסכם קיבוצי והוא מפוקח על ידי האוצר. כלומר, אוניברסיטה שרוצה להגדיל את שכרו של מרצה כזה או אחר, לפי תחום או תפוקה, נתקלת בקושי. במסגרת הסכם השכר האוצר צפוי לדרוש מהאוניברסיטאות גמישות במתן שכר, על מנת שיוכלו למשוך אליהן מרצים בסכומים תחרותיים יותר, דרישה שהאוניברסיטאות צפויות להתנגד לה.
הסגל האקדמי הבכיר הוא בעצם החולייה הראשונה בשרשרת של ארגוני עובדים שהמתינו עד לממשלה יציבה על מנת לפתוח את הסכמי השכר שלהם, שפגו בתקופת הבחירות התכופות. דרישות השכר מוערכות בכ-40 מיליארד שקלים, וזו תהיה אחת מההתמודדיות הראשונות של שר האוצר הנכנס בצלאל סמוטריץ'.
מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר: "ראשי האוניברסיטאות מקיימים מזה כשנה מפגשי משא ומתן עם ראשי המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר. בפגישות נידונו סוגיות שונות, שרובן מחייבות הסכמות ואישור של ות"ת והממונה על השכר. צר לנו שהסגל הבכיר בוחר לנקוט בצעדים ארגוניים שעלולים לפגוע בסטודנטים בסיום הסמסטר ולא יקדמו במאומה את ההבנות אליהן אנו מבקשים להגיע עימם".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "צר לנו שהמועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטאות פונה לכיוון של צעדים ארגוניים במקום המשך הידברות עניינית. לגופו של עניין - מסגרת העלות של ההסכם תיקבע במסגרת המו"מ, לאור קביעת סדרי העדיפויות של הממשלה הנכנסת בעניין מדיניות השכר במגזר הציבורי. נוסף על כך, ההסכם הקרוב לא יכלול תוספות שכר בלבד אלא גם שינויים נוספים אשר נדרשים לטובת מערכת ההשכלה בגבוהה בישראל. משרד האוצר ימשיך לפעול, יחד עם ות"ת והנהלות המוסדות, לטובת קידום המחקר, ההוראה והחדשנות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל".
מי עוד מתכננים להתחיל במאבק?
ההסכם הראשון שייחתם יהיה ודאי עם ההסתדרות, והוא יהיה הסכם מסגרת לעובדי המגזר הציבורי. מדובר בהסכם שכר משמעותי, שמשפיע על מאות אלפי עובדים שמשתכרים בעלות כוללת של כ-190 מיליארד שקלים בשנה. לאחר שלוש שנים של הקפאת שכר יחסית במגזר ההסתדרות והאוצר צפויים לפצוח במגעים אינטנסיביים, זאת על רקע הקרע בין יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לשר הנכנס, בצלאל סמוטריץ'. גם גובה שכר המינימום יהיה אחד הנושאים שיעלו על שולחן המשא ומתן.
בהמשך צפויים גם הרופאים והמתמחים לדרוש הסכמי שכר חדשים. הרופאים נמצאים מאז 2020 ללא הסכם שכר מעודכן, וגם אז התנהלו עם הסכם שנחתם לפני שלוש עשרה שנים. לפי הערכות האוצר, עלות ההסכם לאורך השנים עומדת על כ-16.5 מיליארד שקלים, עלות גבוהה מכפי שציפו לפני שנחתם.
אחרונים יגיעו מורי התיכון, שאמנם זכו לתנאי העסקה טובים מאלה של הקולגות ביסודיים, אך גם שם מתכננים להיאבק על שיפור התנאים. יו"ר ארגון המורים רן ארז מתכנן לבקש להצמיד את שכר מורי התיכון לשכר הממוצע במשק.