משרד האוצר פרסם היום (רביעי) את "התוכנית הכלכלית לשנת 2023-2024", מסמך המרכז רפורמות ושינויים מבניים שהממשלה מבקשת לקדם במשרדים השונים, במקביל לגיבוש התקציב. במסגרת החוק, האוצר מקדם רפורמות מרחיקות לכת לקידום התחרות בתחום המזון והטואלטיקה, שאמורות להוריד את המחיר לצרכן. כעת מתברר שסעיף משמעותי שאמור היה להקל על יבוא מקביל ולהוריד מחירים, נמחק מטיוטה קודמת של התכנית.
הסעיף אמור היה לחזק יבוא מקביל, ובכך להחליש את היבואנים הגדולים. לאחרונה לחצו ב"דיפלומט" ובחברות נוספות, והביעו התנגדות למהלך. יתכן שהממשלה תנסה לטפל באותה בעה על בסיס הטלת קנסות על יבואנים שיפריעו ליבוא מקביל, אך קנסות כאלה יכולים להיות פחות אפקטיביים.
הסעיף שנמחק קבע כי יבואן ישיר שחותם על הסכם עם ספק זר, יעגן בהסכם כי הספק יאפשר גם למפיצים שלו במדינות זרות למכור את מוצריו בישראל, באופן ישיר או עקיף. במילים פשוטות: הספק הזר יאשר קיום של יבוא מקביל לישראל על ידי ספקי משנה ויבואנים קטנים.
למה היום אנחנו משלמים ביוקר?
כיום המנגנון עובד כך: היצרנים מציבים מחיר גבוה ליבואן הישראלי, ומאחר שאנחנו שוק קטן, וכוח המיקוח קטן בהתאם, זה בדרך כלל עובד להם. מה שהיה יכול להוזיל את המחיר הוא אם "ספקי משנה" של היצרן, לדוגמה מי שמייבא את אותם סכיני גילוח לבולגריה, היה מסכים למכור את עודפיו כאן לישראל בייבוא מקביל. אנחנו היינו נהנים מהמחיר שכוח מיקוח של מדינה אירופית מייצר, ואולי החברה אפילו הייתה נאלצת להוריד את המחיר בייבוא הישיר, כי המוצר כבר נמכר כאן בזול.
הבעיה שהיום היצרניות הגדולות באירופה, כמו פרוקטור אנד גמבל או ג'ילט, חותמות על הסכמים עם ספקי המשנה שלהן במדינות אירופה, שלא ימכרו את המוצרים הלאה בישראל. כלומר הן משאירות אותנו בלי גישה למוצרים הזולים האלה, ו"תקועים" עם המחיר הגבוה שלו הסכים היבואן הרשמי. הסעיף בחוק ההסדרים אמור היה לאותת ליצרניות - אנחנו יודעים מה אתן עושות, ואנחנו לא מסכימים לזה.
משרד האוצר הסביר את המחיקה: "קשיים משפטיים"
גורמים במשרד האוצר מסרו ל-N12 כי הסעיף נמחק בשל קשיים משפטיים. לטענתם למדינת ישראל אין סמכות לאכוף חוזה בין ג'ילט ליבואן אירופי, גם אם זה מכיל סעיף שאוסר על מכירה לישראל. עם זאת, בשוק מעריכים כי אם היה נכנס לחוק הסופי, לסעיף היה "אפקט מצנן", שהיה מרתיע את היצרניות מלחסום יבוא לישראל.
ממשרד המשפטים נמסר כי "משרד האוצר בחר להוריד את הסוגיה מהפרק לאחר שהגיע למסקנה שהמודל כפי שנכתב אינו ישים ואינו אכיף, בעיקר בשל תחולתו על גורמים בחו"ל, ואינו בשל מקצועית. לפיכך ממילא לא נדרשה בחינה משפטית מהותית שלו".
רחל גור, מלובי 99, אמרה ל-N12 כי הסדרים דומים קיימים בחו"ל, לדוגמה כאלה שאוסרים על אפלייה בין מדינות האיחוד האירופי. "יש פה פוטנציאל", אומרת גור, "לדוגמה, קארפור שנכנסה לכאן לאחרונה מוכרת את אותם מוצרים בסניפים שלה לאירופה. כרגע, היא החליטה לא למכור אותן כאן, ולא להתחרות ביבואניות. סעיף כזה יכול לעודד את קארפור לייבא בעצמה את המוצרים, במקום לקנות רק מהספק המקומי".