סכנה ליציבות הממשלה? לילה לבן ומפרך מצפה לשרי הממשלה מחר (חמישי). משרד האוצר אמור להציג לשרים את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים באותו יום - המועד האחרון לאישורו בממשלה. הישיבה צפויה להתחיל ביום חמישי בבוקר, ולהסתיים 24 שעות אחר כך. עם זאת, גורמים המעורים במשא ומתן בין האוצר לשרים מצביעים על כך שהתקציב עוד לא מוכן - ומביעים ספק שיהיה מוכן עד ליום חמישי, כך נודע ל-N12.

בשגרה, אנשי אגף תקציבים באוצר "סוגרים" עם השרים בשבועות הקודמים להצגת התקציב את הסכום אותו יקבל משרדם. השרים בדרך כלל לא מרוצים, דורשים תקציב נוסף, וכך מתנהל משא ומתן עד לימים שלפני הצגת התקציב. עם המשרדים הקטנים והבינוניים נהוג לסגור את התקציב מוקדם, והמשרדים הכבדים מחכים בדרך כלל ליום האחרון. רק שהפעם, יום לפני הצגת התקציב, שום דבר עוד לא סגור, כך אומרים מקורות המעורים בפרטים.

בצלאל סמוטריץ', טקס חילופי השרים במשרד האוצר (צילום: n12)
שר האוצר סמוטריץ בטקס חילופי השרים במשרד האוצר|צילום: n12

ההשלכות של תקציב "לא סגור"

המשמעות של אי אישור התקציב ביום חמישי היא הרסנית. קודם כל, עיכוב באישור התקציב עלול לפגוע ביכולתה של הכנסת לאשר תקציב במועד, עד סוף מאי, מה שיוביל אוטומטית להתפזרותה. שנית, אי אישור תקציב בממשלה מראה על חוסר יציבות קיצוני במדינה, ומאותת לשווקים ולעולם כי ישראל מתנהלת בצורה לא אחראית.

כשאומרים שהתקציב עוד "לא סגור", הכוונה היא כי אין הסכמה בין אגף התקציבים באוצר לבין השרים על הסכום שמשרדם יקבל בתקציב הקרוב. אם השרים לא מסכימים לתקציב, הם עלולים להצביע נגדו, ובכך - הוא לא יעבור את אישור הממשלה, ולא יוכל להמשיך לאישור הכנסת.

יכולות להיות מספר סיבות לעיכוב החריג הזה באישור התקציב, אך כולן בגדר הערכה בשלב זה. יתכן שהשרים מחכים לרגע האחרון על מנת לקבל כמה שיותר תקציבים, כשהאיום שלא יצביעו בעד התקציב הופך ממשי יותר ככל שאנו מתקרבים ליום שישי. הפעם, ה"תחרות" על התקציבים קשה במיוחד, כשכספים רבים הובטחו למפלגות החרדיות ולחברות הקואליציה בעת ההסכמים הקואליציוניים.

הממשלה ה-37 (צילום: רויטרס)
שרי הממשלה ה-37. מצפה להם לילה לבן ומפרך ביום חמישי|צילום: רויטרס

"ממשלת ישראל הייתה צריכה למהר בהעברת תקציב מדינה שיסמן על יציבות במשק, ושכולל צעדים נחרצים להטבת מצבם הכלכלי הקשה של כלל אזרחי ישראל, שסובלים מהאינפלציה, מעליית הריבית ומהירידה בכוחו של השקל", אומר ל-N12 אביעד הומינר-רוזנבלום, סמנכ"ל בקרן ברל כצנלסון. "במקום זאת, ובמקום שיקום מערכות החינוך והרווחה או העלאת את שכר המינימום, מתעכבת ומתקשה הממשלה באישור התקציב, בגלל הניסיונות שלה לממש את ההתחייבויות בהסכמים הקואליציוניים להעברת סכומים אסטרונומיים למטרות מגזריות צרות, שרק ידרדרו את המצב הכלכלי חברתי של מרבית אזרחי ישראל".

חוסר ניסיון מקצועי או שיקול פוליטי?

סיבה נוספת לעיכוב יכולה להיות שמי שמנהלים את המשא ומתן מצד המשרדים, הם מינויים אישיים של השרים שהרקע המקצועי שלהם לוקה בחסר. השרים מינו לתפקידי מפתח מינויים פוליטיים, והם אלה שמנהלים בשבועות האחרונים את דיוני התקציב מול האוצר. ייתכן שהם אינם מורגלים בדיונים מהסוג הזה, או שמנהלים אותם בקצב אחר מהנהוג.

משרד האוצר (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
משרד האוצר|צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

סיבה אחרונה, שנראתה בעבר בלתי סבירה, היא שייתכן שהממשלה מאמינה שתוכל לשנות את החקיקה ולעכב את אישור התקציב. בשבועות האחרונים אנו עדים לקידום של שינויי חקיקה מרחיבים בפרוצדורות שונות שהיו נהוגות עד כה, ויתכן שגם אישור התקציב, והשפעתו על התפזרות הכנסת, יהיו חשופים לשינויים דומים. עם זאת, דחייה שכזו או שינוי חקיקה שכזה יהיו דגל אדום למשקיעים בישראל ומחוצה לה.