האוצר העביר לממשלה התנגדות חריפה להצעת החוק של ח"כ משה גפני, להקפיא את הריבית על המשכנתא. בין השאר טענו אנשי המשרד כי ההצעה תפגע בעצמאות בנק ישראל ולפיכך בדירוג האשראי של המדינה. עוד נטען כי ההצעה תגביל את היכולת של בנק ישראל להילחם באינפלציה, תייקר את ההלוואות החדשות, ותשפיע לרעה על מחירי הדיור בכל הארץ. גם בנק ישראל העביר את התנגדותו להצעה, אך שם לא התייחסו לפגיעה בעצמאות הבנק, אלא בעיקר לפגיעה בנוטלי המשכנתאות עצמם.
ההצעה, שתעלה ביום ראשון בוועדת השרים לענייני חקיקה, מבקשת להגביל את עליית שיעור הריבית במסלול ריבית הפריים לבעלי משכנתא על דירה יחידה. על פי ההצעה, במקרה שבו ריבית בנק ישראל עולה ביותר מאחוז בשנה יוכלו הבנקים לגלגל רק חצי משיעור העלייה לרוכשים. בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הכספים, גפני הכריז שהוא מתכוון להעלות את ההצעה הזו ודרש ממשרד האוצר "לא להתנגד". נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, שנכח בדיון כבר הביע את דעתו על ההצעה, וטען שהיא "תחטיא את מטרתה".
פגיעה בדירוג האשראי
במשרד האוצר טענו שהצעת החוק תביא לפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי ובדירוג האשראי של ישראל. היכולת של הבנק המרכזי לקבוע באופן עצמאי את המדיניות המוניטרית, שבמרכזה שיעור הריבית במשק, היא הבסיס לשמירה על יציבות מחירים בישראל וליצירת סביבה שמאפשרת צמיחה כלכלית. "פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי לניהול המדיניות המוניטרית כפי שמוצע בהצעת החוק תפגע ביציבות הכלכלית, תרחיק השקעות מישראל ותפגע בדירוג האשראי של המדינה. בהמשך לכך, תפגע הצמיחה הכלכלית", נכתב.
באוצר הסבירו שחברות דירוג האשראי מסתכלות על עצמאות הבנק המרכזי בדירוגן. הורדת הדירוג תקשה על יכולתה של המדינה לקחת הלוואות ותייקר את הריבית עליהן, מה שיוביל לקיצוץ בהוצאות האזרחיות בתקציב המדינה.
בהקשר זה ניתן להזכיר מדינות אחרות, שפגעו בעצמאות הבנק המרכזי ונפגעו מכך באופן מידי כמעט, ביניהן טורקיה. שם הנשיא התערב בהחלטות הריבית, הוביל את המדינה לאינפלציה דוהרת ודרדר את המצב הכלכלי של המדינה. פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי היא משמעותית לאין שיעור בעיני המשקיעים הזרים מאשר השינויים המוצעים במערכת המשפט. ההשפעה של התערבות בהחלטות הריבית על הסביבה הכלכלית ועל הוודאות היא ישירה ומהירה, זאת בעוד שההשפעה הכלכלית שעלולה להיות לרפורמה במערכת המשפט היא עקיפה בלבד.
עליית מחירי הדירות ופגיעה בשכבות החלשות
עוד נכתב כי העלאת הריבית ממתנת את הביקוש לדירות, ואף הובילה כבר לירידת מחירי הקרקעות בעשרות אחוזים, ירידה שצפויה להתבטא במחירי הדירות. הפחתת תשלומי המשכנתא תייצר מגמה הפוכה, תעלה שוב את הביקוש לדירות ובכך תביא לעלייה מהירה במחירים.
בנוסף, באוצר טענו שפגיעה ביכולת של הבנק המרכזי להילחם באינפלציה, עלולה להוביל להעלאות ריבית נוספות וחדות יותר, כדי להצליח להשפיע באופן אפקטיבי על השוק. דבר זה יפגע באוכלוסייה החלשה, "שתידרש לעמוד בהמשך הגידול באינפלציה ובהעלאות נוספות של ריבית בנק ישראל", אך לא תיהנה מההטבה משום שאין בבעלותה דירה.
פגיעה בנוטלי המשכנתאות
בנק ישראל, שהעביר גם הוא התנגדות לחוק, בחר שלא להתייחס לפגיעה בעצמאותו אלא הציג טיעונים ענייניים בנוגע לאופן שבו הצעת החוק תפגע בנוטלי המשכנתאות עצמם, במקום לסייע להם. בבנק מסבירים שהקפאת ריבית הפריים למעשה תהפוך את מסלול הפריים למסלול דמוי ריבית קבועה לא צמודה. הבנקים יתמחרו את המסלול הזה בהתאם: ברגע שהיבט הסיכון נמחק, המחיר של ההלוואה יקר יותר. התוצאה תהיה התייקרות של המשכנתא לכל הלווים, בין אם ריבית הפריים נמוכה או גבוהה.
בנוסף, בבנק מעריכים שתתרחש התייקרות של כל מסלולי המשכנתא בעקבות ההצעה, משום שהשינוי ייאלץ את הבנקים לגייס מקורות אשראי ארוכי טווח בריבית קבועה, שהיא כאמור יקרה יותר.