בנק ישראל פרסם לראשונה תחזית דרמטית לפגיעה בכלכלה הישראלית בעקבות המהפכה המשפטית. אם זו תושלם במלואה, ישראל עשויה להפסיד לפחות 14 מיליארד שקלים מדי שנה - ועד ל-49 מיליארד שקלים. אבל מה זה אומר עבורנו? כל משפחה בת 4 נפשות צפויה להפסיד בשלוש השנים הקרובות בין 25 אלף שקל בתרחיש האופטימי ועד 76 אלף שקל בתרחיש הפסימי.

סיקור N12

"לא מדובר במישהו שמגיע לחשבון הבנק שלנו ושודד 25 אלף שקל", אומר ל-N12 ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. "המשפחות מפסידות את זה במשכורות שיורדות, בשירותים שמתייקרים, במה שהן כבר לא מקבלות מהמדינה".

התחזית החריגה שפרסם בנק ישראל היא בעצם נספח לתחזית כללית קבועה שמפרסם הבנק לשנים הקרובות. במקרה הזה, הבנק החליט כי התרחישים השונים לעתיד הכלכלה כרוכים בדבר אחד - המהפכה המשפטית. תחזית אחת, של הסכמות רחבות, צופה עתיד אופטימי - האינפלציה תחזור ליעד, הריבית תפחת, והצמיחה תהיה גבוהה מבשאר מדינות המערב. בתרחיש של היעדר הסכמות, התחזית קודרת: אובדן תוצר של 0.8-2.8%, ריבית שתחצה את רף ה-5% - וצמיחה שלילית.

מה המשמעות של אובדן תוצר?

התוצר הוא סך המוצרים והשירותים שמיוצרים במדינה. ככל שהתוצר עולה - כך במדינה יש יותר כסף. הכסף הזה מסתובב בתצורה של משכורות גבוהות ויותר כסף בכיסים שלנו האזרחים - ובמקביל גם יותר כסף בארנקי המדינה. הכסף הזה כבר הופך לתשתיות מתקדמות, מערכת חינוך טובה, רווחה משופרת - וכמובן גם מערכת ביטחון משוכללת.

כמה צריך להרוויח כדי לחיות בכבוד בישראל? (אילוסטרציה: Rita Kapitulski, shutterstock)
אילוסטרציה: Rita Kapitulski, shutterstock



"בפועל, יהיו אנשים שיינזקו יותר, ויהיו אנשים שיינזקו פחות", אומר דישטניק. "אנשים שעובדים בהיי-טק לדוגמה, המשכורות שלהם לא ייפגעו, אבל גם לא יעלו. אם מישהו עובד במגזר הציבורי, אז לא יקצצו לו הרבה שכר, כי יש הסכמים. איפה כן נפגוש את זה? בשירותים שמקבלים מהמדינה".

בתרחיש שהסיכון אכן יתממש, בנק ישראל מזהיר ממצב שבו חברות ייצרו פחות וכך יידרשו לפחות עובדים, מה שיכול להוביל לפיטורים. במצב כזה, משפחות מצמצמות את ההוצאה שלהן, מה שפוגע בעסקים וגורם להם לפטר אפילו יותר עובדים. אז, המדינה מקבלת פחות מיסים, ויכולה להוציא פחות - ומבטלת פרויקטים יקרים. יהיה קשה למדינה להוציא לפועל תוכניות הכרחיות כמו שיפור פני הכבישים, בינוי כיתות, הקמת מרכזי תעסוקה בפריפריה ועוד. לבסוף, גם הייצוא והייבוא עלולים להיפגע.