גיוסם של החרדים לצה"ל תמיד היה סוגיה טעונה, ובחודשים הקרובים העיסוק בנושא צפוי להפוך לאיום משמעותי על יציבות הקואליציה. על השולחן מונחים מתווים מכל הכיוונים, כאשר המחלוקת העיקרית היא על הגיל שבו יפטרו את הצעירים החרדים משירות חובה בצה"ל.
אם במצב הנוכחי צעירים חרדים נדרשים ללמוד עד גיל 24 כדי להימנע מגיוס חובה - שר הביטחון מציע כעת לשחרר אותם כבר בגיל 23, ולשלוח אותם לשוק העבודה. באוצר מציעים צעד רדיקלי יותר - פטור מגיוס חובה כבר בגיל 21, בעוד בצה"ל מעדיפים להשאיר את המצב הקיים, תוך פיתוח מתווים לשילוב החרדים.
הפער בין רווק לנשוי משמעותי במיוחד
"פטור מגיוס מגיל 21 זה כנראה המתווה הכי אפקטיבי לשילוב בשוק העבודה", אומר ל-N12 ד"ר איתן רגב מהמכון החרדי למחקרי מדיניות. "ככל שגיל הפטור הוא מוקדם יותר, התכנון לגבי כל מסלול החיים מתחיל מוקדם יותר. כשמדובר בפטור גורף, במשהו שידוע לצעירים ולמשפחות, יכול להיות שיותר הורים יחליטו לשלב באופן פרטי ללימודי אנגלית, ויכול להיות שיבחרו יותר במסלולים של ישיבות תכוניות, או אפילו במסלול הממלכתי חרדי".
לפי מחקר שערכו במכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר וד"ר גלעד מלאך, ככל שגיל הפטור משירות צבאי גבוה יותר, כך הסיכוי ליציאה לעבודה של גברים חרדים יורד. לפי המחקר, השנתיים בין גיל 21 (הצעת האוצר) לבין גיל 23 (הצעת גלנט) משמעותי מאוד: הגבר החרדי מתחתן בממוצע בגיל 22.5, ומביא ילד ראשון כבר שנה אחר כך.
"הנישואים קשורים במידה רבה במסגרת התורנית של הצעיר החרדי, ויש לכך השפעה עליו", מספר ד"ר רגב. "ברגע שהפטור ניתן בגיל 21, רוב הגברים עדיין רווקים, ובשלב הזה הם יכולים לבחון את מסלול חייהם ולהתלבט בין קריירה לבין לימודי תורה. בשלב שהוא כבר נשוי, ואולי כבר עם ילדים, זה יותר מורכב. אתה לא צריך לתת דין וחשבון רק לעצמך, אלא גם לאילוצים החברתיים והסביבתיים של המשפחה".
האם החרדים יצאו לשוק העבודה?
סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בקרב גברים חרדים צעירים בגילאי 30-18 העלה שלהורדת גיל הפטור לגיל 21 צפויה להיות השפעה ניכרת על יציאה מוקדמת לעבודה של צעירים חרדים, בעיקר בגילאי 23-21. לפי הסקר, עד 30% מהצעירים החרדים צפויים לצאת לעבוד במצב כזה - 4,200-6,900 חרדים עובדים.
"איפה שיש יותר פוטנציאל להשפיע זה בזרם הליטאי, שם יש את השיעור הגדול ביותר של צעירים שבוחרים במסלול של 'תורתו אומנותו' כמסלול חיים ארוך טווח", מעריך ד"ר רגב. "השינויים הכלכליים והקושי הכלכלי שהדור הצעיר נמצא בפניו היום, הוא שדחף רבים לשוק העבודה. בזרם הספרדי, שם יש יותר פתיחות כלפי לימודי חול, הפטור הזה יכול להיות מנוע נוסף לתהליכים שכבר קורים של לימודי חול ויציאה לשוק העבודה".
עם זאת, מדיניות הקצבאות המשמעותית שמקדמת הממשלה הנוכחית עשויה להאט את תהליך ההשתלבות. "להגדלת הקצבאות יש גורם שמעכב בכניסה לשוק התעסוקה. אף אחד לא אוהב להיות עני, ולכן עליית יוקר המחיה זה מה שבאמת דחף לשוק העבודה בשנים האחרונות. כשמעלים קצבאות זה יכול להאט את התהליך, אבל לא לעצור אותו", סבור ד"ר רגב.
עבודה בלי גיוס - פריון נמוך
באופוזיציה הזהירו כי המתווה המוצע עלול לבטל לחלוטין את הרעיון של "צבא העם". יוסי לוי, יו"ר עמותת נצח יהודה שמלווה חרדים בגיוס לצה"ל, טוען כי הצבת גיל הפטור בגיל 21 תפחית משמעותית את גיוס החרדים לצה"ל, ובטח שלא תשפר אותו: "צעיר חרדי בן 19, שיודע שעוד שנה וחצי יש לו פטור מגיוס, לא ירגיש צורך להתגייס. לעומת זאת, אם גיל הפטור עומד על 23 - הוא יבחר לשרת ולהשתלב".
"כלכלנים טוענים שלא ניתן לגייס חרדים לצה"ל. אבל האם אי פעם ניסו זאת?", מוסיף לוי. "האלוף רוני נומה במסקנות הוועדה מציין כי מעולם לא הייתה תכנית ממשלתית לשילוב את החרדים בצה"ל כמו שצריך. יש פה אבסורד, ובמקום לתקן זאת מייצרים תהליך שבטווח הארוך יפגע גם בשילוב חרדים בצה"ל וגם בכלכלה".
מחקרים הראו כי שילוב חרדים בצבא מאפשר להם לעבוד אחר כך בעבודות איכותיות יותר. "חרדים שהולכים לעבוד ישירות, בלי לעבור בצבא, מקבלים בממוצע שכר של 50% מישראלי ממוצע, ובטווח הארוך זה נזק אדיר לכלכלה", מסביר לוי. "בשורה התחתונה צריך להסתכל על המיינסטרים החרדי. בכפייה זה לא יגיע, לא יקרה מצב שהמיינסטרים החרדי ילך בשלב הזה לשירות צבאי או לשירות לאומי. זו אמירה לא רלוונטית, שלא תעבוד בשטח".
לוי מאמין כי גיל 21 הוא נמוך מדי, בעוד גיל 26 הוא גבוה. "הצעת גלנט לייצב את גיל הפטור על 23 היא טובה בעיניי. זה מאפשר להוריד את גיל ההשתלבות של חרדים בעבודה מ-26 ל-23. במקביל, צריך להקפיד שגם קצבאות הקיום ללוחמים יגדלו. זה יעזור לנו גם בעידוד גיוס החרדים, שמכוונים ללחימה. במקביל, צריכה להיות תכנית תגמולים מיוחדת לחרדים משרתים והשקעה אמיתית במוסדות הכנה לצה״ל לנוער חרדי".
בניגוד ללוי, ד"ר עידית שפרן - גיטלמן מקרן ברל כצנלסון סבורה כי לצעירים החרדים לא יהיה כל עידוד לבחור בשירות בצה"ל. "אף שנדמה כי מדינת ישראל וויתרה על נשיאה שוויונית בנטל השירות, הרי שחוק הגיוס כפי שהוא מוצג מסמן שיא חדש של אי צדק", אמרה ל-N12. "החוק לא מציג יעדים, לא קובע סנקציות, ומשאיר את עניין השירות לבחירתם הבלעדית של הצעירים החרדים".