מדינת ישראל מתקרבת לסטנדרט של ה-OECD בכל הנוגע להכשרות עובדים, אך יש עוד הרבה מה לתקן, כך קובע נייר עמדה חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה בשותפות משרד הכלכלה, זרוע העבודה, נשיאות המגזר העסקי, הסתדרות העובדים ובהובלתו של הפורום הכלכלי חברתי. במכון בחנו את "מנהלת המעסיקים", תכנית שהחלה בהכשרות מקצועיות בשנים האחרונות והעלתה את מספר המשתתפים בהכשרות המקצועיות כמעט פי ארבעה.
בשנת 2021 החליטו במשרד הכלכלה, זרוע העבודה ונשיאות המגזר העסקי להקים סוג חדש של הכשרות מקצועיות לדורשי עבודה. עד אז, דורשי עבודה יכלו לרוב להירשם להכשרה כללית, אחריה קיבלו תעודה ויכלו להתמודד במקומות עבודה שונים. ההכשרות לא תמיד תאמו למקצועות מבוקשים, ומעסיקים לא תמיד סמכו עליהן. השינוי ב"מנהלת המעסיקים" הוא שהמעסיקים הם אלה שבונים הכשרות, לתפקידים מבוקשים בחברות, ומכשירים את העובדים "תוך כדי עבודה". כך, קל יותר לקלוט אותם, וההכשרות תואמות למשרות פנויות.
התכנית פעלה במתכונת חלקית בחצי השנה האחרונה, זאת מאחר שלא זכתה לתקצוב ממשלתי עד שאושר תקציב המדינה בשבוע שעבר. עם אישור התקציב, ואלה ימשיכו במתכונת מלאה כבר בקרוב. "פעילות המנהלת בשנתיים מאז הקמתה תרמה משמעותית לקידום התאמת ההכשרות המקצועיות לצרכי השוק כאשר מרבית ההכשרות בוצעו במקום העבודה און דה ג'וב", מסבירה דפנה אבירם – ניצן, מנהלת המרכז לכלכלה וממשל במכון הישראלי לדמוקרטיה ומנהלת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. "לצערנו חל קיצוץ חד בתקציב שמיועד להכשרות המקצועיות בתקציב 2023/4, מ-160 מיליון ש"ח בשנת 2022 לכ-60 מיליון ש"ח לשנה לשנים 2023/24. על הקיצוץ ישלמו כמו תמיד העובדים והמעסיקים החלשים, שיתקשו לבצע את ההכשרות בהעדר השתתפות המדינה בעלות הקורס".
ההמלצה: לשלב גם לימוד כישורים כלליים
לדברי מחברות נייר העמדה, התכנית שהחלה לפעול בשנת 2021 עמדה עד כה במרבית משימותיה, בהן שילוב של אוכלוסיות מוחלשות בשוק העבודה, ביזור סמכויות לפיתוח הכשרות - ושילוב המעסיקים בקביעת המדיניות. מניתוח הנתונים עולה כי בשנת 2022 השתתפו בהכשרות מקצועיות כ-14 אלף עובדים, זאת לעומת פחות מאלף עובדים בממוצע מדי שנה בין 2010 ל-2019.
עוד לפי מחברות הנייר, פרופ' קרנית פלוג ודפנה אבירם - ניצן מהמכון לדמוקרטיה, המנהלת מכשירה עובדים למשרות מבוקשות, מה שלא בהכרח קרה בדור הקודם של ההכשרות המקצועיות. בראש רשימת חמשת המקצועות השכיחים ביותר להכשרות מעסיקים ניתן למצוא מפתחי תכנה, מאבטחים, וטבחים - מקצועות שמככבים גם ברשימת שיאני המשרות הפנויות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עם זאת, לחוקרות יש גם נקודות ביקורת, הטעונות שיפור. לדוגמה, ממליצות החוקרות על הגברת התיאום בין חלקי המנהלת (לדוגמה בין המעסיקים לבין משרדי הממשלה). בנוסף, מציעות החוקרות ליזום הכשרות נוספות גם לעובדים קיימים בחברות על מנת לתת להם כישורים נוספים או לשפר את משרתם - זאת לעומת ההכשרות כיום, שמטרתן גיוס עובדים חדשים.
בנוסף, החוקרות ממליצות שבתהליך ההכשרה ישלבו המעסיקים גם כישורים כלליים, כמו לדוגמה לימוד אנגלית, שאינם בהכרח נדרשים לעבודה אליה מיועד העובד. החיסרון בהכשרה "בשטח" היא שהעובד לומד בעיקר מיומנויות שקשורות לעבודה הספציפית שיבצע, ולא רוכש כישורים שיוכלו לשרת אותו ככל שיתקדם, או במקומות עבודה דומים נוספים.
כמו כן, החוקרות ממליצות לאפשר 'אקרדיטציה' של ההכשרות. במצב הנוכחי, העובד מקבל בתום ההכשרה משרה, מה שכמובן משפר את מצבו באותו רגע. עם זאת, המצב הזה יכול לייצר תלות של עובדים מוחלשים יחסית במעסיק, מאחר שאין להם תעודה מסודרת אותה יוכלו להראות למעסיק הבא. ללא 'פיסת נייר' שתראה על המיומנויות שרכשו, יהיו תלויים בהמלצתו על מנת להתקדם או להצטרף למקום עבודה אחר, זאת על אף שהוכשרו לכך.
"מינהלת המעסיקים הצליחה להעמיד לראשונה את מדינת ישראל במסלול הנכון לכיוון מדינות בעלות פריון עבודה גבוה, אי שוויון נמוך והתאמה בין היצע לביקוש בכל הנוגע למשרות בשוק העבודה", אומרת ל-N12 עינת זינגר - דן, מנכ"לית הפורום הכלכלי חברתי מבית נשיאות המגזר העסקי. גם דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, בירך על תוצאות נייר העמדה: "מסקנותיו של מחקר זה, מחייבות את ממשלת ישראל להירתם באופן מלא, בשיתוף נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות, למהלך שיתכנן את מערך ההכשרות המקצועיות בישראל, תוך התייחסות לצעדים מעשיים נוספים שיוכלו להגביר את הפריון במשק הישראלי".