בתום ישיבת חירום שקיימו עקב תוכנית "קרן הארנונה" הודיעו היום (ראשון) ראשי הרשויות המקומיות על השבתה כללית של הרשויות החל ממחר, "אלא אם יוסר חוק קרן הארנונה מחוק ההסדרים". השביתה צפויה לכלול את גני הילדים, שירותי התברואה, פינוי הזבל - ופעילות המאבטחים (שייתכן שתוביל לסגירת בתי הספר היסודיים).

ביום חמישי דיווחו במרכז השלטון המקומי על פשרה עם האוצר, שתאפשר לתוכנית הדגל של השר בצלאל סמוטריץ' לצאת לפועל. עם זאת, רשויות במרכז הארץ המשיכו במאבק היום בכנסת - ואיימו כי לא יתנו לכספי הארנונה שלהן לצאת מקופת העיר: "הפשרה הגיעה כי הצמידו לנו אקדח לרקה". שר האוצר הגיב היום להחלטת ראשי הרשויות להשבית את השירותים, ופנה אישית ליו"ר השלטון המקומי חיים ביבס. "חבל שאין לך אומץ לגלות מנהיגות ולהודות שביום חמישי בלילה הגענו איתך להסכמות על החוק ועל הנוסחאות שלו". 

סיקור N12

"אתה יודע את האמת שזה חוק חשוב וטוב שיאזן בין ארנונה עסקית לארנונה למגורים, יהפוך בניה למגורים למאוזנת כלכלית, יתמרץ בניה למגורים וממילא יגדיל את ההיצע ויוריד את מחירי הדיור", הבהיר סמוטריץ' בציוץ בטוויטר. "אתה גם יודע את האמת, שהחוק הזה עושה צדק בין הרשויות במרכז שנמצאות במיקום אטרקטיבי ונהנות מתשתיות וממילא מהוות את המרכז העסקי של ישראל, לבין הרשויות הרחוקות בפריפריה. אתה גם יודע שהקמפיין שלכם כאילו האוצר 'מלאים' את כספי הארנונה הוא שקר מוחלט", הוסיף.

בנימוק להודעה על השביתה, הסבירו ברשויות המקומיות: "יש כאן ניסיון לפגוע בחינוך, ברווחה, בתרבות וביכולת שלנו לספק שירותים מוניציפליים לתושבים שלנו ולהביא לקריסה של הרשויות המקומיות. לא מתפקידנו לדאוג למקורות תקציביים לפתרון משברים לאומיים. החוק הזה נולד בחטא ולא יתרום בשום צורה לפתרון משבר הדיור. לצערנו, לאחר שכל ההתנגדויות נתקלו בחומה אטומה, לא נותר לנו אלא להשבית את השירותים המוניציפליים ולהילחם על זכויות התושבים שלנו".

בכירים בקואליציה יצאו נגד ההכרזה של השלטון המקומי על שביתה: "לקרוא לצעד של השלטון המקומי 'שביתה כללית' זה בלוף, זו שביתה של הרשויות העשירות במרכז הארץ. רוב הרשויות מרוויחות מחוק קרן הארנונה מיליונים נחוצים שיסייעו משמעותית לתושבים רבים ובעיקר לפריפריה, ויתנו מענה למשבר הדיור וזינוק המחירים".

בקואליציה פירטו מי הרשויות שמרוויחות מהתוכנית של קרן הארנונה: "להלן חלק מהרשויות המרוויחות מההצעה: אופקים, אור עקיבא, אשקלון, באר שבע, בת ים, דימונה, טירת כרמל, לוד, מגדל העמק, מעלות, נהרייה, נוף הגליל, נצרת, נתיבות, נתניה, עכו, עפולה, צפת, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית גת, קריית ים, קריית מוצקין, קריית מלאכי, קריית שמונה, רחובות, רמלה, שדרות, גן יבנה, דאליית אל-כרמל, חורפיש, חצור הגלילית, ירכא, מרר, מ"א אשכול, מ"א גולן, מ"א גלבוע, מ"א חוף אשקלון, מ"א לכיש, מ"א מעלה יוסף, מ"א שפיר". 

ההתנחלויות יקבלו תנאים מועדפים

ביום חמישי הגיעו בשלטון המקומי ובאוצר לפשרה בסוגיית "קרן הארנונה", שתעביר חלק מכספי הארנונה העסקית של הרשויות החזקות לתמרוץ בניה בעיריות חלשות. "בשבוע שעבר היינו תחת רעש המלחמה", מספר ראש העיר רמת גן כרמל שאמה הכהן ל-N12. "הגרסה הראשונה של ההצעה הייתה הורסת לחלוטין את העיריות, אבל גם הפשרה היא אסון גדול". הלילה, קיים שאמה הכהן ישיבת חירום עם ראשי רשויות נוספים - והחליט לפרוש מפורום ה-15, שמייצג את הרשויות הגדולות בישראל.

במהלך הדיונים בוועדת הכספים בנושא נחשפו כמה עיוותים בחוק המתוכנן. בחברה הערבית למשל, יש קושי בהוצאת היתרי בנייה מסודרים - בין היתר בגלל היעדר תוכניות בנייה מאושרות. לכן, יתקשו שם ליהנות מכספי הקרן. ההתנחלויות לעומתן, יקבלו תנאים מועדפים - בשל הקושי המשפטי להעביר כספים מיהודה ושומרון לשאר חלקי הארץ, הרשויות באזור לא ישלמו.

ביקורת נוספת שהושמעה כלפי התוכנית היא שרשויות שיקבלו מענקים מהקרן הן בעיקר רשויות המזוהות עם הקואליציה - יישובי יהודה ושומרון, ערים ליכודיות - וערים חרדיות. אין הטיה ברורה לטובתן בחוק, אבל המנגנון יכול לייצר הבחנה. כך לדוגמה, לא הרשויות העניות ביותר יקבלו את המענקים הגדולים ביותר - אלא אשקלון, בת ים, בית שמש, נתיבות, נתניה, באר יעקב וקריית אונו. רשויות ערביות נוטות לאשר פחות יחידות דיור, בהיעדר תוכניות מתאר ותכנון עירוני, ולכן ייהנו מפחות מענקים.

מהומה בדיון קרן הארנונה בועדת הכספים (צילום: ערוץ הכנסת)
מהומה בדיון קרן הארנונה בועדת הכספים|צילום: ערוץ הכנסת

ההחלטה לגבי רשויות זכאיות תיעשה במועצת הקרן. בהסכמות שאליהן הגיעו בשלטון המקומי ביום חמישי נקבע כי לשלטון המקומי תהיה שליטה בקרן, אל מול ההצעה הראשונית שלפיה משרד האוצר הוא שישלוט בקרן שתחלק את הכספים. החלוקה תעשה על פי מפתח של אשכול סוציו-אקונומי ומדד פריפריאליות, כשרשויות מקומיות המתנגדות לקרן טוענות שהמפתח נקבע כך שרשויות המזוהות עם הליכוד יקבלו מענקים גדולים יותר.

יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס הביע בפתח הדיונים על קרן הארנונה את התנגדותו הנחרצת לחוק פעם נוספת והבהיר שהפשרה שהושגה בחמישי נבעה מחוסר ברירה: “החוק הזה לא מקובל על השלטון המקומי. אנחנו מתנגדים לו והתנגדנו לו מראשית. הוא מנוגד לכל תפיסה מוניציפליות, ויחסי השלטון המרכזי והשלטון המקומי". הוא הדגיש: "היינו מאוד שמחים אם הפרק הזה היה יורד מסדר היום ללא הצבעות - ונשכח מההיסטוריה. אבל כולנו מבינים שהמשחק מכור מראש ברוב הקואליציוני האוטומטי שיש כאן. מתוך ההבנה הזו, פעלנו בכל דרך אפשרית לצמצם ולמזער את הנזקים שנגרמים כתוצאה מהצעת החוק הזו - וזאת הפשרה המוצגת כעת בוועדה שהלוואי ולא הייתה מגיע כלל לכאן".

ראש עיריית רמת גן שאמה הכהן זעם בפתח ועדת הכספים: "ראש עיר שלא יעצור, הוא פושע. ברגע שאתה מאפשר להם לקחת עשרות מיליונים מדי שנה, איך אתה רוצה שאממן את תיכון לוסטיג (תיכון חרדי לבנות בעיר), איך אתה רוצה שאני אשיב לחברי מועצת העיר, למה אנחנו צריכים להמשיך ולממן את התיכון הזה? וישיבת ההסדר, אתה יודע כמה התנגדות יש לזה? קרקע של 100 מיליון שקל, יגידו לי למה אין מתנ"ס לתושבים ברמת עמידר אבל מבנה אדיר לישיבה יש. אתם הורסים את הערים, איבדתם כל כיוון. מישהו צריך לעצור אתכם. אנחנו תחת ג'יהאד שמנחית עלינו גזרות ואין לנו כיפת ברזל. זה שהשלטון לא שובת עד היום זה בושה, אני הודעתי שאנחנו פורשים מהשלטון המקומי". 

רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון הודיע: "גם אני פורש היום מפורום ה-15, אם הם לא עומדים לצידנו אין לנו מה לעשות שם. המספרים שמעמידים בפניכם לא נכונים, לא יכול להיות שכל ראשי העיר לא מבינים". בדיון נרשמה מהומה כאשר יו"ר הוועדה ביקש לעבור להצבעה על איחוד סעיפים שפוצלו מן החוק ועפ"י המתווה שקודם אמורים להוות חלק מהמנגנון שיאושר, במסגרת כך ח"כ גלעד קריב הוצא מהדיון.

דיון קרן הארנונה, ועדת הכספים (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
דיון קרן הארנונה, ועדת הכספים|צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

חשש "מסירוב המוני לתשלום ארנונה"

במכתב של ראש עיריית הרצליה משה פדלון לראש הממשלה נתניהו הזהיר "מסירוב המוני לתשלום ארנונה". הוא הוסיף: "החשש הזה עולה משיחות רבות מספור שקיימו עמי ביממות האחרונות תושבים רבים המביעים זעם עצום למראה עיניהם: קבוצות לחץ מצליחות להסיט את הממשלה ולהביאה לאפלייתם ועושק כספם". 

ישראל גל ראש עיריית קריית אונו זעם בדיון בוועדת הכספים על קרן הארנונה וצעק לעבר יו"ר הועדה: "אתם תגרמו לפשיטת רגל של רשויות. אנחנו כבר במיתון ואף אחד לא יודע מה יהיה אחריו, אבל בזכותכם לראשי הרשויות כבר ברור שהן יהיו בפשיטת רגל". רן קוניק ראש עיריית גבעתיים: "המגוחך בקרן הארנונה, שאם הרשות תתנהל נכון, תפתח אזורי תעסוקה, תתייעל ואם חס וחלילה תייצר הכנסות: בום. תקבל עונש והכסף יילקח ממך. אחלה שיטה לעידוד עיריות להתייעלות וחדשנות".

"בודקים אפשרות לפרוש מהשלטון המקומי"

"אנחנו רשויות חזקות ועצמאיות, ואין לנו עניין להיות חלק מפוליטיקה קטנה - אנחנו בודקים אפשרות לפרוש מהשלטון המקומי", מספר שאמה הכהן. ברשויות החזקות לא מרוצים מהפשרה שאליה הגיע חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, שעדיין תיקח חלק משמעותי מכספי הארנונה שלהן - למטרות שלא נוגעות כלל לתושבי הערים.

ועדת הכספים, היו
ועדת הכספים, היו"ר משה גפני|צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

"יש התאמה מאוד גבוהה בין ערים שיידרשו להעביר כספים לקרן - לערים שמתנגדות להפיכה המשטרית", מסביר שאמה הכהן. "אני אמרתי לתושבים שאנחנו עיר חזקה. שאם יחתכו תכנים ליברליים ממערכת החינוך - נעביר בעצמנו. אנחנו מפעילים תחבורה ציבורית בשבת, לגמרי לבד. בעולם שאחרי קרן הארנונה לא נוכל לעשות את זה, נצטרך להיות ממושמעים לחלוטין". 

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי הצטרף להתנגדות וכתב בחשבון הטוויטר שלו: "חוק קרן הארנונה הוא איום ונורא. מדובר בחוק שמאפשר לממשלת ישראל להיכנס לכיסי הרשויות המקומיות". הוא הבהיר: "אם ירים יו"ר השלטון המקומי את הכפפה ויחליט על השבתת השלטון המקומי אנחנו נהיה שם. במידה ואכן יוחלט על השבתה נצטרך להיות מאוחדים. ראשי הרשויות ואתם התושבים".

"נשתמש בכל הכלים שברשותנו, גם בג"ץ"

גם לפי הפשרה שאליה הגיעו בשלטון המקומי ובמשרד האוצר, רשויות חזקות ידרשו להפריש כ-27% מהארנונה העסקית שיגבו לקופת הקרן, שתעביר מענקים בסך אלפי שקלים עבור כל יחידת דיור שתאושר ברשויות החלשות. כך לדוגמה, תל אביב תפריש 76 מיליון שקלים לקרן בשנת 2028, בעוד אור עקיבא תקבל מקופת הקרן כמעט 6 מיליון שקלים.

הסיפור המרכזי הוא שהמדינה רוצה לתמרץ רשויות חלשות לאשר בנייה למגורים - למרות שהיא פחות כדאית, והארנונה עליה נמוכה מהארנונה העסקית. לכן, היא החליטה להקים קרן שתאסוף חלק מהארנונה העסקית של רשויות חזקות, ותיתן בעזרתה מענקים לעידוד בנייה ברשויות החלשות. "אני מבין את הצורך לחזק, אבל זה צריך להגיע מהמדינה, לא מרשויות מקומיות", אומר ל-N12 רפי סער, ראש העיר כפר סבא.

"רוצים לקחת ערים מאוזנות, ולהוריד אותנו, נמצא את עצמנו בגירעון", מספר סער. "אנחנו נשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותנו, גם בג"ץ. אין בכלל הבנה או בדיקה כלכלית של מה יקרה לרשויות איתנות, נהפוך להיות רשות נתמכת".

גם סער היה חלק מקבוצת ראשי ערים ש"הרימו ראש" הלילה, והגיעו היום לוועדת הכספים בכנסת ולהיאבק נגד הפשרה עליה סיכמו בשלטון המקומי: "זו פשרה רעה. אין סיבה ששקל אחד יעבור מהערים הבינוניות למקום אחר. אם יש משרדי ממשלה שרוצים לקבל החלטות שיקבלו אותן, אבל לא על הכסף שלנו".

אבי גרובר ראש עיריית רמת השרון הביע את התנגדותו לחוק לפני הדיון בכנסת: "אני מתנגד לקרן הארנונה שהממשלה מתכוונת להקים במסגרת חוק ההסדרים. זו קרן שתפגע בכלל הרשויות במרכז ובפריפריה ועלינו להתנגד אליה בכל התוקף. הפשרה שהושגה הופכת את כספי הארנונה שלנו לקופה הקטנה והפוליטית של המדינה. אני וראשי רשויות רבים אחרים עולים עכשיו לכנסת בניסיון לשנות את רע הגזירה ואם לא נצליח בכך נבחן את  המשך המאבק נגד הקרן. במקום להשקיע מיליארדים בתשתיות בפריפריה, משחקת אותה המדינה כרובין הוד, ומסיתה רשויות נגד רשויות".

ראש המועצה האזורית עמק חפר, גלית שאול, הביע את התנגדותה: "לא נאפשר מצב שבו סכומי הארנונה - כספי התושבות והתושבים המיועדים להיות מושקעים בנוער, ותיקים, רווחה, פיתוח, הסעות, תשתיות ועוד - יילקחו ביד גסה על ידי האוצר. בקרן הארנונה, המדינה למעשה מטילה על הרשויות קנס כפול: גם לפתור את הבעיות הלאומיות, וגם ולדאוג למימון של רשויות אחרות. כך, לא זאת בלבד שהשלטון המרכזי לא נותן לנו יותר כלים להשקיע ברשויות ובתושבים – הוא עוד מבקש לקחת מאתנו את כספי התושבים. נאבק בכל האמצעים העומדים לרשותנו נגד הטלת קנסות לא מוצדקים, לא הוגנים ולא הגיוניים אלה".